אמריקה בישראל: אתרים אמריקאים לכבוד 4 ביולי

ביום רביעי הקרוב ימלאו 236 שנה לידידתנו הגדולה ובת בריתנו שמעבר לים, הלא היא ארצות הברית של אמריקה. לכבוד האירוע, מספר תחנות ברחבי הארץ המתחקות אחר עקבותיהם של אמריקאים שפעלו בארץ והן מנציחות את הקשר המיוחד שבין ישראל, ארצות הברית והקהילה היהודית שם. כל המקומות נמצאים לאורך הציר שבין תל אביב לירושלים.

אמריקאים ביפו
נתחיל את סיורנו בתל אביב. שנים לפני שתל אביב קמה, החליטו כמה אמריקאים להגיע לארץ, מסיבות דתיות, ולהתיישב בה. בשנים 1853 - 1857 ניסתה קבוצה אמריקאית להתיישב באזור רחוב המסגר של היום (בית ספר שבח) ולהקים שם התיישבות בשם "Mount Hope". הניסיון נכשל, והמתיישבים הוכו, עונו ואף נרצחו בידי ערביי הסביבה. לא נותר דבר ממושבה זו. בין הנרצחים גם בני משפחת סטיינבק, סבו של הסופר האמריקאי ג’ון סטיינבק.

לאחר מספר שנים הגיעה קבוצה אחרת, של נוצרים פונדמנטליסטים ממדינת מיין, בראשות כומר בשם אדמס, הקבוצה הביאה אתה בתי עץ מפורקים, עלתה על החוף בנמל יפו, והקימה שכונת בתי עץ לאורך רחוב אילת של היום. סכסוכים פנימיים וקשיים כלכליים הביאו לנטישת המקום, והבתים נמכרו לגרמנים-טמפלרים שהקימו במקום את המושבה הגרמנית. בית העץ המפואר ביותר שופץ, ובמשך שנים שכנה בו מסעדת "קרן" של השף חיים כהן. ניתן לבקר במקום (אילת פינת אוארבך) ולהמשיך לתוך המושבה הגרמנית. 

 צילום: תמרה

מי הן פלונית ואלמונית?

כמה עשרות שנים לאחר מכן, בתחילת שנות ה-20, הגיעו עולים יהודים מארצות הברית לארץ ישראל כחלק מהעליה השלישית (אגב, אחת העולות הבולטות היא גולדה מאיר). אחד מהם, יהודי עשיר בשם מאיר גצל שפירא מהעיר דטרויט, רכש קרקע באזור רחוב המלך ג’ורג’, בין החולות. הוא בנה בתים להשכרה, ובקצה אחת הסמטאות בנה בית מפואר לו ולאשתו, ובחזיתו פסלי אריות עם עיניים מאירות ומנצנצות.

מרוב אהבה לאשתו סוניה, בנה לה מדרכה מעץ לכיוון רחוב אלנבי, כדי שלא תלכלך את רגליה ואת נעליה בחול. הוא החליט לקרוא לרחוב על שמו, רחוב שפירא, והכעיס בכך את מאיר דיזינגוף, ראש העירייה דאז, שכ"עונש" החליט לקרוא לשתי הסמטאות בשם "פלונית" ו"אלמונית" כדי להשכיח את האיש ופועלו. האיש כמעט נשכח, ורק שכונת שפירא בדרום תל אביב שנבנתה על אדמה שרכש, נקראת על שמו.

איך מגיעים? לכו ברחוב המלך ג’ורג’ צפונה מרחוב אלנבי, לאחר הליכה קצרה – שתי הסמטאות מימינכם.

אגב, יש אפילו בית קפה על שם הסיפור בשם "סוניה געצל שפירא".

 

צילום: דודי הולצמן

אתרים אמריקאים בין תל אביב לירושלים

מתל אביב נצא לכיוון ירושלים, ונראה בדרך כמה אזכורים אמריקאים נוספים:
בנתיבי איילון נראה את מחלף "לה גווארדיה" ומעליו הרחוב הראשי בשם דומה, בשכונת יד אליהו. לה גווארדיה (שעל שמו שדה התעופה בקווינס שבניו-יורק) היה ראש עיריית ניו יורק בזמן הקמת המדינה, ממוצא מעורב - יהודי-איטלקי, ציוני נלהב ודובר אידיש, אנגלית ואיטלקית. 

הכביש יוליך אותנו לכיוון ירושלים, וליד שדה התעופה בן גוריון נמצא המושב "כפר טרומן" על שמו של הנשיא האמריקאי שתמך (בניגוד ליועציו) בהקמת מדינת ישראל. אם נמשיך לירושלים דרך היערות שבין לטרון ובית שמש, נראה גם את המושב "טל שחר", שנקרא על שמו של הנרי מורגנטאו ("טל שחר" – תרגום לעברית לשם "מורגנטאו"), שהיה שר האוצר האמריקאי (יהודי, כמובן…), ומראשי המקימים של המגבית היהודית בארה"ב. אביו, אגב, היה שגריר ארה"ב בטורקיה בימי מלחמת העולם הראשונה, שפעל לטובת הישוב היהודי בזמן שלטון הטורקים. בחורף מתכסה היער שליד טל שחר במרבד רקפות מרהיב עליו כתבתי לפני כחצי שנה.

נגיע לפאתי בית שמש, ונטפס בהרי יהודה לכיוון היערות שליד מערת הנטיפים. היער נקרא בשם "פארק עצמאות ארה"ב" ויש בו מסלולי טיול ואנדרטאות, ביניהן לזכר מעבורת החלל צ’לנג’ר ולזכר אילן רמון. הכביש העולה מבית שמש למערת הנטיפים נקרא גם "דרך המפרי" על שם סגן נשיא ארה"ב, יוברט המפרי, שהיה ידיד קרוב של ישראל.

אם נמשיך בכביש לכיוון ירושלים, נגיע עד לצומת כרם. נעקוף את בית החולים הדסה, ונפנה לכיוון המושב עמינדב, בעקבות השילוט ל"יד קנדי".

יד קנדי, על פסגת הר בהרי ירושלים, מנציח את הנשיא האמריקאי האהוב, בדמות גזע כרות, מורכב מ-51 עמודי בטון. המקום נתרם על ידי יהודי 50 מדינות ארה"ב (+ איזור וושינגטון הבירה), ונחנך בארבעה ביולי 1966. בתוך המתחם ישנו פסל של הנשיא ונר זיכרון דולק. מההר, שפסגתו בגובה 823 מטר, נשקף נוף הרי חברון, ירושלים, ולעיתים גם הים התיכון וארובות אשדוד. 

באדיבות הצלם ניר אוהד

המושבה האמריקאית בירושלים

נחזור לתוך ירושלים, נחצה את העיר, ונגיע לשכונה קטנה מצפון לעיר העתיקה, היא המושבה האמריקאית של ירושלים. השכונה הוקמה ב-1881 בעקבות חזונה של משפחת ספפורד משיקגו, שכמה מילדיהם נספו באירועים טראגיים. הם הקימו מעין "קומונה" ברוח הנצרות הקדומה שחיה בירושלים ועסקה בפעילות פילנתרופיה ומיסיון. הצטרפו אליהם שבדים ואמריקאים נוספים, והם עשו חיל בעסקי הצילום והתעשייה הקלה. בין האנשים שגרו במקום הייתה גם הסופרת השבדית סלמה לגרלף.

בני הדורות הבאים מאסו בחיים ה"נזיריים" והאווירה הנוצרית, והמושבה התפרקה מבחינה רעיונית ואנושית. כיום, פעיל בשטח המלון המפורסם "אמריקן קולוני", מטובי המלונות בארץ, אם כי, יש לציין שהמלון פועל באווירה פרו-פלסטינית למדי, ומשפחות ישראליות עם ילדים חובבי בריכה ופעילות ירגישו שם קצת לא בנוח. אוסף התצלומים של המושבה האמריקאית מהווה תיעוד מרתק של החיים בירושלים בפרט ובארץ בכלל. ניתן למצוא אותו בספריית  הקונגרס בוושינגטון.
 

אנדרטת אחד-עשר בספטמבר

התקפת הטרור באחד עשר בספטמבר, בעיצומה של תקופת האינתיפאדה השניה, הביאה לסוג של "שותפות גורל" בין ישראל לארצות הברית. אלפי הרוגים נמנו בפיגוע, ביניהם חמישה ישראלים, וכמה עשרות יהודים, כל זה באותה שנה בה נהרגו עשרות ישראלים בפיגועים בארץ. 

לזכר כל ההרוגים בפיגוע התאומים נחנכה אנדרטה מרשימה בעמק הארזים, מצפון מערב לירושלים. באנדרטה חרותים שמות כל הנספים, יש בה מונומנט דמוי דגל מקופל ומיכל ובו שרידים מבניני התאומים שקרסו.

איך מגיעים: במחלף מוצא יורדים לפונה לכיוון הכניסה המזרחית של מבשרת, ומשם יש שילוט לדרך עפר שממשיכה ככביש, שמוליכה אל האנדרטה (כ-4 ק"מ).

סרט הסבר על האנדרטה וההגעה אליה:

צילום: ד"ר אבישי טייכר

קהילות אמריקאיות בארץעד לעשורים האחרונים, יהודים אמריקאים לא הרבו לעלות לארץ. בתחילת שנות העשרים התיישבה קבוצה של עולים מניו יורק בשם ״אחוזה א׳ ניו יורק״ בדרום השרון, והקימה את המושבה רעננה. מאוחר יותר הוקם המושב בית חירות שבשרון, שמייסדיו עלו לארץ מארה"ב בשנות ה-30 של המאה ה-20, אך כבר לא שומעים בו אנגלית אמריקאית ברחובות. גם המושב אורות בשפלה נוסד על ידי עולים מארה"ב.

לאחר מלחמת ששת הימים התחילה התעוררות בקרב יהודי ארה"ב, ועשרות אלפים מהם עלו לארץ לאורך השנים.

רעננה, ירושלים ואפרת, ולאחרונה גם בית שמש, הם היישובים בארץ שניתן לשמוע בהם לא מעט אנגלית אמריקאית, בעיקר בקרב קהילות של יהודים דתיים שעלו לארץ בעשורים האחרונים.

מקום לא פחות מעניין הוא קיבוץ יהל, בערבה, 60 קילומטר מצפון לאילת, שהוקם על ידי אנשי התנועה הרפורמית שעלו מארצות הברית, ויש בו גם חדרי אירוח צנועים, ויחס נעים ולבבי ביותר. גם הקיבוצים הסמוכים קטורה ולוטן נוסדו על ידי עולים מארה"ב.

צילום: דודי הולצמן

הידעתם?

• פסל האריה הונצח על עטיפת תקליט ילדים של אריק איינשטיין
• העולה המזוהה ביותר עם ארה"ב בארץ הוא ככל הנראה טל ברודי שזכה לדמות משעשעת ב"ארץ נהדרת
• התוכנית "ארץ נהדרת" הציגה בעונתה האחרונה את מטיילי "תגלית", פרוייקט שמביא לארץ סטודנטים וצעירים יהודיים מכל העולם, בעיקר מארצות הברית
• מותגים אמריקאים לא היו נפוצים בארץ, וכשהגיעו לארצנו היתה עליהם התנפלות המונית. באוקטובר 1993 הסתערו אלפים על הסניף הראשון של מקדונלדס בקניון איילון

צילום: דודי הולצמן