יום שישי, 15 ביוני 2018

ביקור במלטה, אי של בזים, מרפסות וארכיטקטורה


מוקדש לליהי זיו, המומחית מספר אחת למלטה

כל התמונות צולמו על ידי דודי הולצמן



לרשימת היעדים בהם נוהגים ישראלים לנפוש ברחבי העולם, נוספה בשנים האחרונות גם מלטה.
אי קטן, בין סיציליה לתוניסיה, חם ויבש בקיץ, לא כל כך ירוק - ובכל זאת, יש בו הרבה מה לראות, בעיקר לחובבי ארכיטקטורה מימי הביניים והבארוק. יש אפילו קשר אלינו, לארץ ישראל.

חברת ״אייר מלטה״ טסה לאי, ואפשר לטוס באמצעות חבילות נופש, או לקנות בנפרד טיסה ומלון.
התנועה באי צפופה לעתים ובצד שמאל, לכן מומלץ להיעזר בשירותי התחבורה הציבורית.

אני ממליץ בחום על המדריכה האחת והיחידה, ליהי זיו, שתשמח לעזור לכל מי שפונה אליה בנוגע למלטה. היא חיה באי שנים, מכירה אותו כאת כף ידה ובאמת נכונה לעזור ולהדריך.

באי גרים כחצי מיליון תושבים. מוצא התושבים ושפתם הם נושא מעניין במיוחד: האוכלוסייה המקורית הייתה פונית-קרתגית, ממוצא שמי, דוברי פונית (סוג של עברית עתיקה). בהמשך עברו על האי כיבושי רומא שהטביעו את חותמם, והגירה ערבית מצפון אפריקה. הערבים התערו באוכלוסיה המקומית, והפכו לנוצרים קתולים אדוקים. אלו נתנו למלטה את שפתה הבסיסית: ערבית צפון אפריקאית. שליטה של אבירים איטלקיים הביאה הרבה איטלקית, הן לשפה והן לתרבות. לסיום, כיבוש בריטי הביא את תושבי האי לשלב אנגלית בשפתם, ולדבר אנגלית מצויינת כשפה זרה. אז אם תשמעו את השפה המלטזית, תרגישו בליל שפות ערבי-אנגלי-איטלקי. באופן מפתיע, אין באי כמעט כלל מוסלמים. רוב התושבים הם קתולים אדוקים בדתם, ושמרנים מאוד.

וולטה
בירת מלטה, וולטה, היא אולי הבירה הקטנה ביותר בעולם: גרים בה 6000 תושבים. היא נמצאת על לשון יבשה בין מפרצים. כמעט כולה בנייני ממשל, כנסיות ומבני ציבור. יש מי שולטה מזכירה לו את יפו ואת עכו. הלוואי שיפו ועכו היו מגיעות לרמת התחזוקה והניקיון של וולטה.

 

צעידה בין הסמטאות והרחובות תגלה מבני פאר, כנסיות מדהימות, ארמונות שלטון, והים הכחול הנפלא שנשקף כמעט מכל רחוב. לא לחינם צולמו כאן מספר סצנות מהסדרה המפורסמת ״משחקי הכס״. בין הבניינים מפוזרות מסעדות טובות, שמשלבות אוכל איטלקי וצפון אפריקאי. השירות אדיב, אבל איטי מאוד. למלצרים במלטה יש את כל הזמן שבעולם... מעל הרחובות צופות מרפסות מסוגננות, שהפכו גם הן ל״סמל מסחרי״ של מלטה.
 

נלך לאורך רחוב הרפובליקה שיוצא ממסרקת טריטון והכניסה הראשית לעיר.
לפנה ימינה לכיוון גני בארקה העליונים, גנים מטופחים ובהם תותחים ותצפית לזכר המצור בו עמד האי במאה ה 16. נחזור למרכז העיר.


הכנסיה המרכזית בעיר מוקדשת ליוחנן המטביל. היא נבנתה במאה ה 16 ונראית מעט כמבצר. בפנים יש 8 קאפלות, הכנסיה גדולה ומרשימה ומעוצבת בסגנון הבארוק.

עוד במרכז העיר נמצא תאטרון מנואל שמבנה בסגנון הרוקוקו במאה ה 18 והוא אחד התאטראות העתיקים הפעילים בעולם.

לידו נמצא ארמון המושל (הגראנד מאסטר) ואפשר לבקר בחלק מחצרותיו וחדריו המהודרים ובשריונות האבירים.

אם נמשיך מזרחה נגיע למבצר הגדול סנט אלמו שהיה מבצר ההגנה הראשי של האי. חומות אדירות ותצפית נפלאה אל המפרצים והים.

מחוץ לוולטה
מוולטה, ומהערים התיירותיות לאורך החוף (סן ג׳וליאן, בוג׳יבה ועוד) אפשר לקחת את אוטובוס התיירים Hop on Top ולנסוע בחופשיות ברחבי האי תמורת סכום קבוע. נוח ויעיל למדי. כדאי גם לשוט בין המפרצים והעיירות העתיקות.

מרסה שלוק
מדרום לוולטה, ולא הרחק משדה התעופה, נמצא כפר דייגים ציורי בשם מרסה-שלוק. הסירות הצבעוניות והיפות מתנודדות במימי המפרץ. במקום פועל שוק דייגים ובו שפע דגים ופירות ים, מעורבב במעין שוק רמלה-לוד מעט מאכזב. 

מדינה
וולטה משמשת כבירת מלטה רק ב-400 השנים האחרונות. קודם לכן היתה הבירה במקום הגבוה בצפון האי (185 מטר), במקום שנקרא מדינה. מהעיר יש תצפית לכל החופים ולעומק הים. העיר המבוצרת איבדה ממעמדה, אך הפכה לאתר תיירות מבוקש. יש בעיר חומות, סמטאות וכנסית פאולוס הקדוש, שנבנתה מחדש במאה ה 17 בסגנון הבארוק, והיא מאוד גדולה, יפה ומרשימה. 

הרוטונדה בכפר מוסטה - נס הפצצות שלא התפוצצו
בכפר מוסטה, בצפון האי (קרוב למדינה), נבנתה בסוף המאה ה-19 כנסיה ענקית עגולה (רוטונדה), בסגנון שמזכיר מעט את כנסית סן פטרו ברומא. המלטזים האדוקים התפללו בה. ב-9 ביוני 1942 חיכו אלפים לתחילת המיסה, ואז הופצצה הכנסיה ב-3 פצצות גדולות על ידי חיל האויר הגרמני. אף פצצה לא התפוצצה! לזכר הנס, חוגגים במקום מדי שנה ב 9 ביוני.

טה קאלי כפר האומנים
לא הרחק ממוסטה שכן שדה תעופה בריטי ליד הכפר טה קאלי. בשנים  אחרונות הפכו את מבני שדה התעופה לכפר אומנים ובו יש יצירות עץ, קרמיקה, זכוכית, מתכת ועוד. אפשר לעיתים לראות את האומנים בפעולתם.



האי גוזו
מצפון לאי הראשי של מלטה יש שני איים מרכזיים: קומינו הלא-מיושב וגוזו המיושב, שבו עדיין יש לא מעט חקלאות. המעבר בין האי במעבורות מסודרות ונוחות; אנחנו לקחנו סיור מאורגן בהדרכת ליהי זיו.
הסיור מגיע לעיר הקטנה והעתיקה ויקטוריה, ובה סמטאות ציוריות ופורחות, כנסיה מרשימה ועוד בנינים עתיקים. הכל מתוחזק לעילא ולעילא.



 

לאחר ביקור קצר נסענו למכרות המלח - אלו למעשה בריכות סלע שהים משקיע בהן מלח. לטענת המקומיים יש למלח תכונות מיוחדות, והוא נמכר במחירים מפולפלים.

 

יש ברחבי האי חנויות שמוכרות את התוצרת המקומית: ליקרים, גבינות, ד"ש ומלח. ממכרות המלח אפשר, ביום עם ראות טובה לראות את סיציליה.
האטרקציה החשובה באי היתה הקשת שקרסה ליד המערה הכחולה. שם צולמה סצנת חתונה חשובה בסדרה "משחקי הכס". הקשת קרסה ב 2016, אך עדיין מגיעים רבים למקום, ושטים בסירות למערות הכחולות הסמוכות. חויה מומלצת.


האי קומינו
בין גוזו לאי הראשי יש אי קטן בשם קומינו, שמשמש רק לתיירות. יש בו מפרץ מדהים שזכה לכינוי "הלגונה הכחולה", ורבים באים להשתכשך במימיו ולקפוץ אליו מהסלעים. בלילה האי מתרוקן, ואין בו שירותי תיירות. מגיעים אליו במעבורת.


עוד אטרקציות במלטה
בעיר בוג'יבה שבצפון האי מלטה יש אקווריום גדול. העיר עצמה נעימה, שקטה ויש בה בתי מלון ומסעדות
בדרום מלטה נמצאת מערה כחולה שאפשר לשוט בה בסירות. הגעה נוחה בתחבורה ציבורית
הסרט פופאי צולם במלטה לפני יותר מ 30 שנה. הכפר שהוקם לא נהרס ומשמש אטרקציה לילדים ומבוגרים שעוד זוכרים את פופאי.

חופים
רוב החופים סלעיים. המים חמימים ונעימים בקיץ. יש מספר מקומות עם חוף חולי

מתי להגיע?
מלטה לוהטת בקיץ. היא נעימה יותר ושקטה בחורף (גשם מדי פעם) ובמיוחד בעונות המעבר עם מזג אויר נעים (אפריל עד יוני, ספטמבר עד נובמבר). בחגים הנוצריים כמו פסחא והקרנבל יש תהלוכות וחגיגות ססגוניות.


הידעת?
  • בנאים מלטזיים לימדו את אנשי בית ג׳אלה ובית לחם לבנות, ואכן החל באמצע המאה 19 יש שיפור עצום בבניה בארץ
  • מלטה מתפילה את רוב המים לשתיה, כמו ישראל. בשל כך החקלאות יקרה ונעשית פחות כדאית. כיום רוב המזון מגיע מאיטליה הסמוכה
  • רוב ההכנסות של האי הן מתיירות וספנות
  • מלטה חברה בחבר העמים הבריטי (קיבלה77 עצמאות ב 1964) ובאיחוד האירופי. המטבע הוא יורו.
  • מלטה התירה גירושין רק ב 2011
  • מלטה לא נכבשה על ידי הנאצים ועמדה בגבורה כבסיס בריטי. האי כולו זכה לעיטור צלב ג'ורג' שמופיע גם על הדגל
  • מלטה נודעה כמקום לגידול ואילוף בזים. במאה ה-16 נתנו העותמאנים את השלטון לאבירים המקומיים תמורת בז מאולף אחד בשנה. הבז הפך מאז לסמל של האי. הסרט ״הבז ממלטה״ (תורגם משום מה לעברית כ״הנץ ממלטה״) מ-1941 הפך לאחד מסרטיה מתח הנודעים של התקופה






"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז