אל הנגב - בעקבות בן גוריון

 

שנת 2013 הוקדשה במערכת החינוך לציון מאה שנים להולדת מנחם בגין, ו-40 שנה למותו של דוד בן גוריון.

דוד בן גוריון נולד בסוכות תרמ"ז (1886), ונפטר ב-1 בדצמבר 1973. כמעט כל אחד יודע ומכיר את הקשר בין בן-גוריון לנגב, ואין כמו סוף הסתיו - זמן מתאים לטייל בעקבות בן גוריון לנגב.

אחרי שהחום הגדול עזב אותנו (בעצם, גם באוגוסט יותר נעים בנגב מאשר בתל אביב...), נטייל בהר הנגב בעקבות אתרי נוף והתיישבות ובעקבות בן גוריון.

עד שנות השלושים, בן גוריון לא התעניין בנגב כמעט כלל. היו משימות רבות מאוד לעסוק בהן במרכז הארץ ובצפונה. בשנות השלושים, לאחר טיול שערך לאילת ולמרחבי הנגב, ולאחר שנושא קביעת הגבול של הבית הלאומי "התחמם", החל בן גוריון להתעניין בנגב ובאפשרויות הקשורות בפיתוחו - חקלאות, מים, מחצבים והתיישבות.

ב-1940 ערך מסע נוסף לנגב (תמונות נדירות משני המסעות תוכלו לראות כאן)

בן גוריון חיבר את חזון ישוב הנגב לתנ"ך, וראה בו את עתיד המדינה - שפע קרקעות, חיבור לים סוף ואיזור בו אפשרות כמעט לא מוגבלת לפיתוח. רבים לא האמינו במימוש חזון זה (אולי עד היום...), וההתיישבות נעשתה בהדרגה ובאיטיות.

רביבים

התחנה הראשונה בטיולנו היא קיבוץ רביבים. מכביש 40 (באר שבע-מצפה רמון), פנו בצומת משאבים ימינה, ולאחר כמה קילומטרים תגיעו לקיבוץ.

קיבוץ רביבים עלה על הקרקע ב-1943, כאחד המצפים - נקודות התיישבות שהיו רחוקות ממוקדי היישוב דאז. רק לשם המחשה, היישוב הדרומי ביותר במישור החוף היה נגבה - 60 ק"מ צפונית לרביבים. כיום קיבוץ רביבים הוא קיבוץ פורח. יש בו חקלאות מדברית ייחודית, כולל מטעי זיתים ענקיים. את הווי ההתיישבות ניתן לראות במצפה רביבים, מדרום לקיבוץ, שבו מוזיאון ומאגורה ביזנטית, שם התגוררו ראשוני הקיבוץ.

צילום: איילת לב ארי

בית התרבות של הקיבוץ מוקדש לזכרה של גולדה מאיר, שבתה הייתה ממייסדיו. 

בקיבוץ פועל גם ה"חי נגב",  גן חיות מדברי חמוד לילדים, עם מגדל תצפית והפעלות שונות. לצערי המקום לא מתוחזק כראוי.

בין רביבים לצומת רביבים נמצא אתר ספא מפואר בלב המדבר, "חמי נווה מדבר", שנבנה בנקודה שבה קדחו ומצאו מי תהום חמים ומינרליים. באתר שלוש בריכות ברמות חום שונות, ואין מתאים ממנו לסיים את הטיול שנעשה עוד מעט בנגב...

מול חמי נווה מדבר נמצא פארק גולדה מאיר - חניון מטופח השוכן ליד אגם מים חמימים. זוהי נקודה מצוינת לפיקניק בדרך. נחזור לכביש 40, לכיוון מצפה רמון.

חוות לאורך דרך היין

לאורך כביש 40 פזורות כמה חוות בודדים - בעיקר בין קיבוץ משאבי שדה לשדה בוקר, בציר שזכה לתואר "דרך היין". בכל חווה גרה משפחה, שמגדלת עצי פרי, כבשים או עזים, וגם צימרים לאירוח. אך עיקר הגידולים הם הגפנים ליין. הדעות חלוקות לגבי נחיצותן של החוות ולגבי מידת הצדק שבהקמתן. המצדדים בהן טוענים שרק בצורה זו נשמרות אדמות המדינה בצורה מסודרת, יהודים מגיעים לנגב, ומקיימים שם חקלאות. מנגד טוענים המתנגדים כי השלטונות נוהגים כאן איפה ואיפה – את הבדואים מנסים לרכז בעיירות וביישובי קבע עירוניים, בעוד שליהודים "מרשים" להקים חוות בודדים גדולות.

שדה בוקר

לאחר נסיעה של כ-20 ק"מ נגיע לצומת חלוקים, ונפנה ימינה, עם כביש 40, לכיוון שדה בוקר.

לפני כ-60 שנה סייר ראש הממשלה דוד בן-גוריון בנגב. הוא פגש קבוצה של צעירים בקיבוץ קטן בנגב הרחוק. הוא התעניין במעשיהם, שאל מה יש לעשות בקיבוץ וביקש לדעת אם הקבוצה שלהם תסכים לצרף אליה גם אנשים "מבוגרים יותר". אחרי שנפרד מהם לשלום גיבש בן גוריון את החלטתו: להתפטר מראשות הממשלה וללכת להתיישב בנגב. בן-גוריון הדהים את המדינה כשהודיע כי הוא מתפטר מתפקידו ועובר לקיבוץ שדה בוקר עם רעייתו פולה.

באתר הקיבוץ אפשר לקרוא את סיפור הצטרפותו לשדה בוקר.

בן גוריון גר בצריף בפאתי הקיבוץ, עסק בעבודות קלות בדיר, כתב הרבה וניסה לעודד את הנוער לרדת לנגב. 

 

לאחר שנה וחצי שב לממשלה, אך הצריף נשאר בשדה בוקר, והוא חלק את זמנו בין שדה בוקר, תל אביב וירושלים.

ב-1963 התפטר בן-גוריון סופית מהממשלה, ועקר לשדה בוקר. לכאן הגיעו מנהיגי עולם כדי לפגוש ולהתייעץ איתו. כיום משמש הצריף מוזיאון ואתר לאומי לזכר בן-גוריון, ויש בו גם הפעלות שיתאימו לילדים. הצריף משמר בנאמנות רבה את חדרי השינה, המטבח, הספריה וחדרי האורחים בם חיו בני הזוג.

 

כ-2 ק"מ מדרום לצריף ולקיבוץ שוכנת "מדרשת שדה בוקר" - שלוחה של אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, שמרכזת חוקרים העוסקים בכל הקשור למדבר – אקלים, חי, צומח, בנייה ועוד. במדרשה יש פנימייה לחינוך תיכוני-סביבתי, אכסנייה ובית ספר שדה. המדרשה הפכה למעשה לישוב כחלק מהמועצה האיזורית, רבים באים לגור שם בגלל האוכלוסיה האיכותית והנוף, ומחירי הדיור שם מתקרבים למחירי מרכז הארץ. בחלק מהבתים נעשו נסיונות לבניה מדברית-סביבתית.

קבר בן-גוריון

מדרום למדרשה, בנקודת התצפית המרהיבה על נחל צין, נמצאת אחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון. מדי שנה נערכת במקום האזכרה השנתית לדוד בן-גוריון, וראשי המדינה נואמים בה נאומים חוצבי להבות ומתחייבים לפתח ולקדם את הנגב. בדרך-כלל הם חוזרים צפונה ורוב ההבטחות נשארות על הנייר.

סביב הקבר יש פארק מדברי יפהפה וכמעט תמיד יש בו עדרי יעלים.

ליד הקבר נמצא המכון למורשת בן גוריון ובו מוצגת מורשתו, כולל תוכניות אורקוליות מותאמות לרוח הנוער של ימינו.

הנחל המרהיב והקבר מופיעים גם על השטר של 500 לירות שהוצא לזכר דוד בן-גוריון

 
עין עבדת

סמוך לכניסה לקבר מתחיל מסלול בשמורת עין עבדת, בחלק הקניוני המרשים של נחל צין. מהמדרשה יורד כביש תלול לערוץ הנחל, ומסתיים בשער השמורה. כדאי לשלוח רכב נוסף לסוף המסלול, על כביש 40, כ-5 ק"מ מדרום לשדה בוקר.

צילום: תומר חיימוב

נחל צין זורם בצורה מתונה מסביבות מצפה רמון צפונה, ואז יורד בתלילות לתוך קניון עמוק. בנקודה זו בוקעים מעיינות קטנים (עין מור ועין עבדת). הנחל מתחתר בתוך אבן גיר בהירה במיוחד, ויוצר בריכות מרהיבות, שמלאות מים גם בקיץ. בשעות אחר הצהריים ניתן לראות יעלים שמגיעים לשתות ממי הבריכות. בהמשך המסלול השביל מתחיל לטפס בתלילות לעבר גדת הקניון. הטיפוס נעשה בחלקו בסולמות. אחרי סוף הטיפוס נגיע קצרי נשימה אל נקודת התצפית על הקניון ממערב, בנקודה שבה הנחל הרדוד נעשה עמוק. כאן נובע עוד מעיין קטן -  עין מעריף. בימי שטפון כדאי לראות כאן את הזרימה האדירה של הנחל.

הליכה קצרה תביא אותנו אל המכונית שהשארנו בסוף המסלול, ומשם קצרה הדרך לכביש 40.

עוד על המסלול תוכלו לקרוא כאן.

צילום: אודי שטינוול

 בדרך חזרה נוכל להתרגע בחמי נווה מדבר ברביבים.

עוד באזור

• מדרום לעין עבדת שוכנת העיר הנבטית העתיקה עבדת, שהיא אתר מורשת עולמי, כמו גם אתרי דרך הבשמים שעברה כאן.
  
• מול הכניסה לשדה בוקר – חניון הרועה על שם ברברה פרופר, חברת קיבוץ שדה בוקר שנרצחה במקום.
  
• מצפור חגי אבריאל, ליד צומת חלוקים – נקודת תצפית לעבר נחל צין ורמת עבדת, לזכר חגי אבריאל, מראשוני שדה בוקר.
• מצפור ליפא - תצפית על נחל צין וציורי סלע עתיקים .
• מסלול נחל חווארים לאור ירח - מסלול מקסים בין סלעי חוואר לבנים, סמוך לעין עבדת.
• אתרים נוספים ברמת הנגב
• מדריך ״מסע אחר״ להר הנגב

וגם לא באיזור...

דוד בן גוריון מונצח בעשרות רחובות ובתי ספר הארץ, בשדה התעופה הבינלאומי של ישראל ובאוניברסיטה בבאר שבע.

דוד בן גוריון חילק את זמנו בין שני בתים - בתל אביב (בשדרות קק"ל, היום שדרות בן גוריון), ובשדה בוקר. מי שלא רוצה להרחיק לנגב, יוכל לבקר בבית בתל אביב, שגם הוא נשמר "כפי שהוא" מהימים בהם חיו בני הזוג בן-גוריון. מיכאל יעקבסון תיעד את בית בן גוריון בתל אביב מבחינת עיצוב וארכיטקטורה.