צילום: Moataz1997
אבו גוש מזוהה אצל המטייל הישראלי, בדרך כלל, עם חומוס. ולא בכדי: שפע המסעדות שבישוב המפורסם - נודעות בחומוס שלהן, ואף הגיעו לספר השיאים של גינס עם מנת החומוס הגדולה ביותר.
צילום: Paul Gauyette
לכבוד עונת הקציר וחג השבועות המתקרב, כדאי להכיר עוד אתרים סביב אבו גוש, שיתחברו גם הם לחג.
אמנם, רוב האתרים הם אתרים נוצריים כיום, אך לא נשכח גם את הנקודה היהודית.
בעקבות ארון הברית
נחזור לאירוע הראשון בתנ"ך שקרה בחג השבועות: מתן תורה. משה קיבל את הלוחות (שנכתבו באצבע אלוהים), שבר אותם ויצר לו חדשים. ללוחות החדשים (ולשברי הלוחות הישנים) נבנה ארון הברית (על ידי האמן בצלאל). הארון ליווה את בני ישראל במסעותיהם במדבר, עבר את הירדן, ורק עם הקמת בית המקדש - קיבל את מקומו הקבוע בקודש הקודשים.
עד שהגיע ליעדו, הארון עבר ממקום למקום - שילה, בית אל ועוד.... עד שנפל בשבי הפלישתים.
השהות אצל הפלישתים גרמה להם מגפות ומכות, עד שהם החליטו לוותר עליו, ואנשי הישוב קרית יערים, בנחלת שבט יהודה, העלו אותו אליהם:
"וַיִּשְׁלְחוּ, מַלְאָכִים, אֶל-יוֹשְׁבֵי קִרְיַת-יְעָרִים, לֵאמֹר: הֵשִׁבוּ פְלִשְׁתִּים, אֶת-אֲרוֹן ה'--רְדוּ, הַעֲלוּ אֹתוֹ אֲלֵיכֶם; וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים, וַיַּעֲלוּ אֶת-אֲרוֹן ה', וַיָּבִאוּ אֹתוֹ, אֶל-בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה; וְאֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ, לִשְׁמֹר אֶת-אֲרוֹן ה'; וַיְהִי, מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים, וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים, וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה; וַיִּנָּהוּ כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי ה'" (שמואל א', פרק ו' 21, פרק ז' 1-2)
מכאן העלה דוד המלך את הארון לירושלים, וכאשר נבנה המקדש - הוא עבר לשכון בקודש הקודשים.
מה עלה בגורלו של הארון מאז חורבן בית המקדש? על כך נכתבו אינספור ספרים וצולמו לא מעט סרטים - ומי שמתעניין יוכל לראות כמה דברים מעניינים במאמר הזה.
הארון היה חשוב לנוצרים, והם זיהו את מקום חנייתו, קרית יערים, במקום בו קיים היום הכפר אבו-גוש.
כנסיית ארון הברית
בתקופה הביזנטית נבנתה כנסיה באתר קרית יערים, וכשנחרבה - נבנתה חדשה תחתיה, עד שזו נחרבה גם היא, במאה העשירית.
הצלבנים (וליתר דיוק: נזירי מסדר ההוספיטלרים) החליט לבנות כנסיה במקום מרוחק מעט יותר (ראו בהמשך), ומיקום הכנסיה המקורית של קרית יערים נשכח, עד למאה ה-19, אז זוהה המקום מחדש ושרידי הכנסיות נמצאו.
צילום: Ori
הכנסיה של היום היא מודרנית (יחסית...) ונבנתה ביוזמת נזירות צרפתיות, בתחילת המאה ה-20.
לכנסיה יש גן נרחב, ופסל של דוד המלך, לציון העובדה שהוא זה שהעלה את הארון מכאן:
"וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִבַּעֲלֵי, יְהוּדָה--לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם, אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, עָלָיו. וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה, וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה" (שמואל ב', פרק ו' 2-3)
אם תרצו, זהו עוד חיבור (גם אם במקום נמצאת היום כנסיה) לחג השבועות, שהוא גם יום הולדתו ופטירתו של דוד המלך.
איך מגיעים? הכנסיה נמצאת בחלקו המערבי של הישוב, ברחוב נוטרדאם, ליד הישוב החרדי הקטן קרית יערים (טלז-סטון)
צילום: ד"ר אבישי טייכר
המנזר הבנדיקטיני
במאה ה-12, החליטו הצלבנים ששלטו בארץ, שקרית יערים היא אמאוס, בה נפגש ישו עם שניים משליחיו אחרי שקם לתחיה, והקימו במקום כנסיה של מסדר ההוספיטלרים, מעל מעיין שנובע בתוך מערה (קריפטה). מאוחר יותר, זוהה המקום עם ענתות, מקום הולדתו של ירמיהו. בוא נגיד שזיהוי מדוייק של מקומות לא היה הצד החזק שלהם...
הכנסיה ננטשה, אך לא נהרסה, ובמאה ה-19 הגיעו למקום נזירים מהמסדר הבנדיקטיני, חשפו את המעיין, שיפצו וניקו - וב-1901 נחנכה הכנסיה מחדש, וסביבה גן גדול ויפה. מאז, הם רכשו עוד שטחים, גידלו זיתים וגפנים, ונוצר מתחם גדול ויפה.
צילום: Ori
_anna_levinson.jpg)
צילום: Berthold Werner צילום: Anna Levinson
הנזירים הבנדיקטינים מסבירי פנים ויחסם למבקרים יהודיים נהדר. אפשר לבקר שם בחג המולד (כאן, למשל, על ביקור מצולם מקסים של הצלם ברוך גיאן.
בגן המנזר מונצח ז'אן-מארי (אהרון) לוסטיז'ה (לוסטיג), יהודי-צרפתי שהמיר את דתו בזמן השואה, ניצל והגיע לדרגה גבוהה בכנסיה הקתולית, תוך שהוא רואה את עצמו גם כיהודי.
במנזר שומרו ציורי קיר (פרסקאות) מימי הביניים.
בין הנזירים במקום ידוע ומוכר הנזיר אוליביה החביב, נזיר צרפתי דובר עברית משובחת ושפתו קולחת, והוא מסביר בחפץ לב על המקום, תוך שימוש בסלנג צבאי ובהומור.
איך מגיעים? המנזר נמצא במרכז אבו גוש, לא רחוק מהמסגד, ברחוב מוחמד רשיד
אבו גוש: קצת היסטוריה
הכפר אבו-גוש עצמו קם במאה ה-16-17, על ידי מהגרים מהקווקז, והם אפילו רואים בשם הישוב עדות לכך - אבו-גוש כשיבוש של "אינגוש", מקום (וגם קבוצה אתנית) בקווקז.
במשך שנים שלט הכפר על הדרך לירושלים וגבה "דמי מעבר" מהעוברים בדרך, עד אמצע המאה ה-19.
על השורשים הצ'צ'נים-אינגושטים של הכפר, במאמר המצויין של יהודה זיו
מלחמת העצמאות
בניגוד לרוב הכפרים סביב ירושלים, שהיו עוינים ליהודים, שמר אבו-גוש על ניטרליות, ואף אפשר ללוחמי הפלמ"ח לנוח ולטפל בפצועים במבנה כנסיית קריית-יערים. מסיבה זו, התושבים כמעט שלא גורשו (ואלו שגורשו הוחזרו, בעקבות התגייסות של אנשי ציבור משמאל ומימין). מאז, הפך הכפר לסמל לדו-קיום ויחסים טובים בין יהודים וערבים. אחד מאנשי הכפר אף היה חבר במחתרת לח"י, והחביא את גאולה כהן לאחר שהוברחה מבית החולים הבריטי בירושלים.
בין אבו-גוש ובין הקיבוצים השכנים היו קשרי ידידות שעמדו במבחן המלחמה.
בין אבו-גוש ובין הקיבוצים השכנים היו קשרי ידידות שעמדו במבחן המלחמה.
מסגד
בשנים האחרונות, תושבי הכפר גילו מחדש את השורשים הקווקזיים, בעיקר הצ'צ'ניים. ב-2014 נחנך באבו-גוש מסגד חדש, ענקי, השני בגודלו בארץ, שמומן ברבו בידי ממשלת צ'צ'ניה.
אפשר לבקר במסגד שנראה למרחוק, על ארבעת צריחיו - שלא בשעות התפילה.
צילום: M_ranbar
בין חומוס לפסטיבל
בגלל מערכת היחסים הטובה בין יהודים וערבים, הפך אבו-גוש למוקד מסעדות גדול. עשרות (אם לא יותר) חומוסיות, מסעדות, מאפיות פיתות, קונדיטוריות וחנויות רבות משרתות רבבות מבקרים, וגם בימים שמזרח ירושלים מתוחה, וכבישי הגליל והמשולש עוינים - באבו גוש תמיד נעים ולבבי. מדי שבת משתרך תור ענק של מכוניות בכניסה לכפר. מסיבה זו, עדיף לא להגיע בשבת, אם אפשר.
כל שנה, סביב חג השבועות, חוגגים באבו-גוש וכנסיותיה פסטיבל למוזיקה קאמרית.
הפסטיבל מושך מבקרים רבים, וכדאי להגיע מוקדם ולהתאזר בסבלנות. אני מקווה שהמחלף החדש בכניסה המערבית לכפר שנחנך בסוף מרץ 2015 (מכיוון נווה אילן) יפתור את בעיות התנועה הקשות.
ומה מסביב לאבו גוש?
קרית יערים
בצמוד לאבו-גוש נמצאת שכונה חרדית קטנה של ישיבת טלז, בעלת שני שמות: קרית יערים (על שם האתר המקראי), וגם טלז-סטון, על שם הישיבה ועל שם נדבן אמריקני בשם ארווינג סטון.
בצמוד לאבו-גוש נמצאת שכונה חרדית קטנה של ישיבת טלז, בעלת שני שמות: קרית יערים (על שם האתר המקראי), וגם טלז-סטון, על שם הישיבה ועל שם נדבן אמריקני בשם ארווינג סטון.
סטון הוא גם שמו הבדוי של האלוף דוד מרכוס: קצין צבא אמריקאי-יהודי שבא לעזור למדינת ישראל במלחמת העצמאות. בגלל האיסור שהטילה ממשלת ארצות הברית על עזרה במלחמה, הוא הזדהה כ"מיקי סטון". הוא נהרג ביוני 1948 בשוגג, באבו גוש. אנדרטה לזכרו נמצאת בלב הישוב קרית יערים (סגור לכניסה ברכב בשבת). ב-1966 אף הופק סרט לזכרו, בשם "הטל צל ענק".
צילום:ד"ר אבישי טייכר
עין ראפה ועין נקובא
מדרום לכביש מס' 1, יש עוד שני כפרים ערביים קטנים: עין ראפה, שתושביו ברחו במלחמת העצמאות ושבו למקומם, ועין נקובא, שבמקור שכן ליד אבו גוש. תושביו הועברו למקום הנוכחי, ועל מקום הישוב הוקם המושב "בית נקופה". הכפרים קטנים, ותופעת המסעדות והחומוס כמקור פרנסה נמצא רק בחיתוליו.
חג השבועות הוא גם חג המים, למי שזוכר. ליד מחלף חמד שוכן גן לאומי בשם עין חמד, ובו מבצר צלבני מהמאה ה-12 ומעיין. המעיין יבש, והמים הזורמים בפלגים הם ממקור חיצוני. זהו גן לאומי יפה ואתר מומלץ לפיקניקים.
צילום: Bukoved
הר הרוח
על הר הרוח ואתריו כתבתי בפוסט על אנדרטאות לשואה. אבל אם בחג השבועות עסקינן, ואי אפשר ללא קצת דברי חלב, כדאי לבקר בחוות הר הרוח שבה מגדלים עיזים ומייצרים גבינות מצוינות (ולא זולות). החווה נוסדה על ידי משפחת הימלפרב (סב המשפחה היה החלבן השכונתי בילדותי...), ובה מגדלים עיזים, ומחלבן מפיקים יוגורטים וגבינות. מומלץ מאוד לילדים, וגם טעים מאוד. אפשר להצטייד בסלסלות לפיקניק וכמובן לרכוש מתנובת המחלבה, וכדאי לברר קודם אם המחלבה פתוחה.
על רכס הר הרוח שוכן הישוב נטף, ולידו מסלול מומלץ (ולא קל) לעין כפירה ונחל כפירה
אוכל, קדימה אוכל
פרט לאבו גוש על שלל מסעדותיה, יש עוד מקומות שאפשר לאכול בהם בסביבה
אוכל, קדימה אוכל
פרט לאבו גוש על שלל מסעדותיה, יש עוד מקומות שאפשר לאכול בהם בסביבה
ועוד לחג השבועות ולסביבה הקרובה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה