גלבוע - גאולוגיה ומים
העמק
הלוהט שבין עפולה לבית שאן, הוא עמק חרוד, זכה לשפע גדול של אתרי טבע
והיסטוריה. באקלים הלוהט, והיבש למדי, נובעים עשרות מעיינות. למי שתוהה -
מנין כל המים האלה - התשובה היא בתחום הגאולוגיה - מים שיורדים בכל צפון
השומרון (הגשום יחסית) מחלחלים ובוקעים למרגלות הגלבוע.
אפילו שמו של ההר, גלבוע - מעיד, אולי על התופעה - גל-בוע, כלומר גל של נביעות.
הקיץ הוא לא מקום נעים כאן: קרוב ל-40 מעלות, והשמש מתנהגת כאילו היא רוצה לרצוח אותך על הבוקר.
אלא אם כן - נמצאים בתוך המים (או המזגן).
למבקרים בחבל ארץ זה בקיץ - המים הם המפלט האולטימטיבי.
קצת היסטוריה והתיישבות
שילוב
של חום ומים היה מאז ומתמיד אידאלי להתיישבות אדם ולחקלאות. לעמק חרוד יש
היסטוריה ארוכה וענפה - ואלו רק כמה אירועים חשובים, ממש על קצה המזלג
צילום: dovie01
- בית שאן היא עיר עם היסטוריה של יותר מ-3000 שנה, ושפע עתיקות מימי התנ"ך והתקופה הרומית והביזנטית, בתוך גן לאומי גדול ושווה.. חז"ל אפילו חשבו שבית שאן היא פתחו של גן עדן (האמורא ריש לקיש: "אם גן עדן בארץ ישראל הוא - בקעת בית שאן פתחו", בבלי עירובין, דף י"ט ע"א)
- במעיין חרוד התכונן השופט המקראי גדעון למלחמה במדיינים, ו-2000 שנה מאוחר יותר נערך בו קרב מכריע בין הממלוכים למונגולים
- החום והביצות גרמו לכך שהעמק היה מיושב בדלילות במאות השנים האחרונות. בשנות העשרים החלה התנועה הציונית ליישב את המקום באינטנסיביות: כאן קמו הקיבוץ (לא הקבוצה!) הראשון - עין חרוד, ובעקבותיו ישובים רבים שהפכו את העמק לתשבץ של שדות ובריכות דגים, קיבוצים ומושבים. רכבת העמק שחיברה את דמשק לחיפה עברה כאן, ושבה לכאן בשנים האחרונות
מעיין יזרעאל
כביש 675 הוא "כביש התענ"כים" המחבר את מושבי האיזור ועוקף את עפולה מדרום. ממש ליד צומת יזרעאל יש מגרש חניה קטן, ולא רחוק ממנו - חורשת איקליפטוסים. נראה לא מרשים בהתחלה, אך צעידה קלה תגלה בתוך החורשה בריכת מים. הבריכה הסתמכה בעבר על מעיין יזרעאל (שלא שופע מזה כמה שנים). כיום הבריכה ניזונה מניקבת מים, שנחצבה כדי להגביר את השפיעה (למעשה, מקורה מהזרמת מים של מקורות), ואפשר ללכת בה, עם פנסים ונעלים מותאמות למים.
היות שהמקום פתוח לכל, לעיתים הוא עמוס ולא מתוחזק, אך בימים שקטים יותר - ההנאה מובטחת.
ממעיין יזרעאל מוליך שביל (פחות מתאים לקיץ) אל תל יזרעאל. על התל היה בימי התנ"ך ארמון החורף של מלכי ישראל. כאן גרו אחאב ואיזבל, וכאן הדהדו מילותיו של אליהו הנביא "הרצחת וגם ירשת?" כשאחאב ואיזבל רצחו את נבות היזרעאלי וגזלו את כרמו.
שמו של המקום נשמר בכפר הערבי "זרעין", שנכבש אחרי קרבות קשים ב-1948. על התל אנדרטה לנופלים בקרב, ופסוקי תנ"ך משובצים על אבנים.
קיבוץ יזרעאל קם בסמוך, משמר את השם העתיק, ונבות נתן את שמו לצומת הסמוך.
צילום:אילנה שקולניק
מעיין חרוד
מתוך מערה קטנה בסלע נובע מעיין לא גדול, שזכה לתהילה היסטורית. זהו מעיין חרוד, הסמוך לישוב הקהילתי גדעונה.
על פי המסופר בספר שופטים, השופט גדעון שנלחם במדיינים אסף את הלוחמים ו"סינן" אותם על פי הדרך בה שתו מים - רק אלו ששתו כמו כלב, נבחרו. ההסבר - מי ששותה כך ומחזיק נשק בידו השניה - יותר "מוכן" לקרב.
"וַיּוֹרֶד אֶת-הָעָם אֶל-הַמָּיִם וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר-יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן-הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר-יִכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת: וַיְהִי מִסְפַּר הַמְלַקְקִים בְּיָדָם אֶל-פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל-בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת-מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל-הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ" (שופטים ז 5-7)
במאה ה-13 היה המקום זירת קרבות בין הממלוכים והמונגולים (בערבית מקרה המקום "עין ג'אלות"), ובו נעצרו המונגולים בדהרה שלהם מערבה.
נדלג
לראשית המאה ה-20: כאן התיישבו ראשוני עין חרוד ותל יוסף, ורק לאחר כמה
שנים עברו למקום הישוב הקבוע מצפון לכביש 71. בית הקברות הישן של
הקיבוצים עדיין קיים, סמוך למעיין.
גאולת
אדמת העמק קשורה לדמותו של יהושע חנקין, גואל האדמות. הוא תכנן לגור כאן
עם אשתו אולגה, אך הדבר לא עלה בידם. הם קבורים בתוך הבית (החצוב במערה
ושביל מוליך לשם מן המעיין), ויש שם מוזיאון קטן לזכרם.
צילום:עופר קמחי
צילום:עופר קמחי
בתחילת שנות החמישים נוסד כאן כפר עבודה בשם גדעונה, על שמו של השופט גדעון (כיום המקום הוא ישוב קהילתי).
המעיין הוא גן לאומי היום, כולל חניון קמפינג (בתאום מראש), ותעלות ובריכות שכשוך. הגישה היא מכביש 71.
סחנה (גן השלושה)
הסחנה הוא אולי הפופולארי והידוע מבין אתרי המים בעמק
המעיינות. ייחודו הוא בכך שמי המעיין שמזינים אותו הם חמימים : 28 מעלות כל
השנה. המים מלוחים מעט. ולכן לא נוצלו לשתיה והשקיה. שמו של המעיין סחנה
מגיע מערבית ומשמעותו "חום" (גם החמין הצפון אפריקאי ידוע כ "סחינה"). שמו
הרשמי הוא גן השלושה, על שם שלושת בני העמק שנפלו בספטמבר 1938 - חיים
שטורמן, אהרן אטקין וד"ר דוד מוסינזון. הוא עוצב על ידי אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור.
צילום:הודיה סיל
כבר בשנות החמישים הפך המקום לגן לאומי, הבריכות והמפלים הוסדרו, ומאז
הפופולריות שלו רבה מאוד. יש תקופות בשנה בהן הוא עמוס מאוד - בעיקר בקיץ
ובחגים מוסלמיים. הכניסה אליו היא בתשלום. ההגעה קלה ופשוטה, ממש ליד
הכניסה לקיבוץ ניר דוד.
צילום:שועל
פארק המעיינות
למי שרצה להימנע מעומס המבקרים בסחנה, היו כמה נחלים ומעיינות פחות
מוכרים, מדרום מזרח: עין מודע, עין שוקק ונחל הקיבוצים. הם התחבאו בין
השדות ותעלות המים, ולא היו מוכרים במיוחד. אבל לא לאורך זמן. ריבוי
המטיילים, זמינות המידע ורכבי השטח הובילו לכך שנוצר במקומות האלה עומס
גדול. ללא יד מכוונת ושולטת, המעיינות הפכו למוקד של טינופת והזנחה. הפתרון
שנבחר היה רדיקלי למדי : סגירה של שטח גדול מאוד לכניסת כלי רכב של
מטיילים. ניקוי האיזור, והכשרת מגרש חניה בפתח נחל קיבוצים. הכניסה נותרה
חינם, אבל כדי להגיע למעיינות צריך לצעוד הרבה ברגל או לשכור רכב חשמלי
יקר. התוצאה קוממה אולי מטיילים רבים, אבל הפכה את הפארק, שזכה לשם "פארק
המעיינות" למקום נקי ויפה.
צילום:דליה שחר
ומה יש בפארק? נחל הקיבוצים ניזון משני מעיינות: עין חומה ועין מגדל. אפשר
ללכת במי הנחל ולשחות בו לאורך כקילומטר. עומק המים עד 1.80 מטר, והוא
זורם לאיטו בין חורשות קנים ועופות מים. מדי פעם נראה גם צבים ודגים. הזרימה
איטית ורגועה, וכדאי להביא מזרון ים וגלגלים לילדים קטנים. בסוף המסלול שולחנות פיקניק ליד פלגי המים.
צילום:גלי אשכנזי
בהליכה רגלית או ברכב חשמלי אפשר להגיע לשני מעיינות, כל אחד מהם מזין
בריכה גדולה ויפה, מתאימה לשכשוך ולפיקניקים. אלו הם עין שוקק ועין מודע.
צילום:ד"ר אבישי טייכר
לאחרונה נפרץ שביל חדש בפארק המעיינות לזכר רס"ן צבי קפלן שנפל במבצע "צוק
איתן". השביל נמשך מעין שוקק עד לטחנת הקמח. זהו שביל רטוב בו הולכים בתוך
המים הקרירים.
חומה, מגדל וקייאקים על העאסי
ב-1936 החלה תקופת הקמת הישובים של "חומה ומגדל". ניר דוד
היה אחד הראשונים שבקיבוצים, ולמעשה הישוב היהודי הראשון בבקעת בית שאן.
הישוב הוקם ליד מעיינות ועל גדות נחל עמל (הידוע בפי כולם בשם "אסי" או
"עאסי").
צילום:danielcedar
כיום, הקיבוץ משתמש בנחל כאתר שיט קייאקים "פרטי" למתארחים
בצימרים שלו והיו מאבקים בינו לבין תושבי בית שאן על עצם הזכות להיכנס לנחל. הקיבוץ גם בונה שכונת וילות חדשה על הנחל.
ניר דוד מפעיל אתר שמשחזר את ימי "חומה ומגדל"
כך זה נראה אז:
קרדיט:ארכיון השומר הצעיר, יד יערי
צילום:ORI
כך זה נראה אז:
קרדיט:ארכיון השומר הצעיר, יד יערי
קיבוץ
ניר דוד פתח לפני כ-20 שנה גן אוסטרלי ייחודי - ובו בעלי חיים מאוסטרליה
בנוף של חורשת איקליפטוס. קנגרואים, וולאבים, קואלות ותוכים - אטרקציה
מקסימה לילדים.
עדיף להגיע דווקא לא בשיא הקיץ, ואם כן - בשעות מוקדמות ככל האפשר או מאוחרות ככל האפשר
צילום:דודי הולצמן
לפני
כמה שנים, רוב אתרי המים היו פתוחים לכל. בשנים האחרונות, יותר ויותר
מעיינות נסגרים לביקור הציבור והכניסה אליהם היא בתשלום או בתאום, על פי
טוב ליבם של הישובים ש"שולטים" על האתרים. חוויתם ה"טבעית" של חובבי הטבע
לטייל איפה ומתי שירצו - נפגעה.
האם זה מוצדק? בפורומים של מטיילים יש ויכוחים עזים וסוערים בתחום.
לדעתי, סגירת אתרים היא בלתי נמנעת.
אוכולסית
ישראל הכפילה את עצמה ב-25 השנים האחרונות. אך האוכולסיה המטיילת שילשה את
עצמה, אולי יותר. יותר ויותר קבוצות אוכלוסיה שלא טיילו בעבר - אוהבות לצאת
ולטייל. רכבי שטח הפכו זמינים יותר ויותר, והמידע על מעיינות "נסתרים" כבר
אינו נסתר וזמין במרחק חיפוש קצר בגוגל.
כתוצאה
מכך, נוצר לחץ עצום על המעיינות הקטנים, וללא חינוך ואכיפה - הטינופת
והפגיעה בטבע התגברו. מי שלא ראה את עין מודע בפסח 2008 לא ראה טינופת
מימיו. היום המקום נקי ומסודר.
לכך נוסף גם עניין האחריות
והביטוח, בעיקר באתרים שנמצאים בשטחי קיבוצים.
לכן, אני סבור שאין ברירה - ויש צורך של ממש למתן ולארגן את הגישה למקומות האלה. יכול להיות שאפשר לעשות את זה יותר בזול, לארגן את זה אחרת ולדאוג להנחות - אבל באמת אין ברירה. אם רוצים מעיינות וטבע במצב תחזוקתי סביר - חייבים לסגור ולגבות תשלום.
לכן, אני סבור שאין ברירה - ויש צורך של ממש למתן ולארגן את הגישה למקומות האלה. יכול להיות שאפשר לעשות את זה יותר בזול, לארגן את זה אחרת ולדאוג להנחות - אבל באמת אין ברירה. אם רוצים מעיינות וטבע במצב תחזוקתי סביר - חייבים לסגור ולגבות תשלום.
מה עוד יש באיזור - לא רק בקיץ
- ה"אטרקציה" החשובה והבולטת בעמק חרוד היא ללא ספק הר הגלבוע: גבוה, מתנשא כצוק מעל סביבתו, ועמוס בפריחה (אירוסי גלבוע, אך לא רק), ובסיפורים מתקופת התנ"ך. כאן מומלץ לבקר בעיקר בחודש מרץ.
- בעליה לגלבוע, מכיוון יזרעאל, נפתח אתר סימולציה לסקי (סקימולטור) - פתוח בחורף וגם בקיץ. ממש לידו מסעדת קימל בגלבוע המצויינת.
- בקיבוץ חפציבה נמצא שלל אתרים מעניינים: בית הכנסת העתיק של בית אלפא עליו כתבתי לפני כשנה, וגן יפני ששתלו בני המקויה.
צילום:פועה עדן הולצמן
- ליד הקיבוץ יש גם תצפית לזכר מייסדי העמק.
צילום:דודי הולצמן
- את אתרי חומה ומגדל וגן גורו כבר הזכרנו, אך יש גם מקומות מעניינים למי שמחפש אתרי התיישבות ואומנות - בית טרומפלדור (לצערי, לא מתוחזק היטב) בקיבוץ תל יוסף, מוזיאון האומנות והטבע בעין חרוד , וגם חדר האוכל בתל יוסף, שנחשב ציון דרך ארכיטקטוני (הזכרתי אותו בבלוג שלי בפוסט על חג השבועות בעמק).
- בשנות השלושים ביקר יאנוש קורצ'אק בארץ, ואף שקל עליה. הוא ביקר זמן ממושך בעין חרוד, ואף ביקר בבית הקברות (שליד מעיין חרוד), שם התרגש מאוד ועבר חוויה מטלטלת.
- אתרי תיירות במועצה האיזורית גלבוע ובמועצת עמק המעיינות השכנה
- לאחרונה נחנך שביל ארוך שעובר בין אתרי המים, הטבע והמורשת של מועצת עמק המעיינות, הוא שביל עמק המעיינות
- ליד בית שאן נמצאים המפלים הלבנים, גם הם אתר מים מעניין
- עמק המעיינות מקסים גם בחורף
עוד אתרי מיםאתר "מעיינות" אסף את רוב אתרי המים, גם ה(עדיין) פחות מוכרים. למי שמחפש עוד אתרי מים סביב עמק המעיינות - זה המקום.
גם אתר "מאחורי ההר" כולל מידע רב על אתרי מים
דגים וגם חמורים
קיבוץ גבע,
שמגדל דגים אורגניים בבריכות, חיפש דרך להיפטר מהצמחיה ללא ריסוס. הפתרון
נמצא בדמות חמורים שניצלו על ידי עמותות בעלי חיים מבעלים/עגלונים מתעללים.
הם הועברו לבריכות הדגים, אוכלים עשב ונהנים מהחיים. זה הפך פשוט ל"גן עדן לחמורים". החמורים שבבריכות, שהגיעו רזים ומוכים, מתאוששים, מעלים במשקלם. כולם נהנים, וכל הכבוד לקיבוץ על היוזמה.
ישוב חדש וייחודי
במועצה האיזורית "עמק המעיינות" יש ישובים דתיים וגם ישובים חילוניים. החיים המשותפים נחשבים טובים וחסרי בעיות מיוחדות. לאחרונה יש יוזמה חדשה: ישוב משותף בו ידורו חילונים ודתיים יחדיו בשם "שלפים" - בין הקיבוץ הדתי "שלוחות" לקיבוץ החילוני "רשפים". בהצלחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה