מוקדש למשפחת רפאלי
כל שנה, חג השבועות המתקרב מעורר בי את הקשר להתיישבות של פעם, לטקסים, ולשדות החיטה הקצורה.
הפעם נבקר בעמק חרוד, ממוקדי ההתיישבות הציונית, שיש בו גם אתרי היסטוריה, מורשת, תנ"ך ומקורות מים.
עמק חרוד מחבר בין עמק יזרעאל לעמק בית שאן, ולארכו זורם נחל חרוד. האקלים בעמק חם, ובקיץ לוהט, אך מספר מעיינות מצננים את האוירה, ואפשרו לאורך ההיסטוריה התיישבות במקום. כאשר לא היתה תחזוקה נאותה, הפך העמק לביצה מיושבת בדלילות, וזה אפשר לתנועה הציונית לרכוש את הקרקעות בזול יחסית, ולהקים התיישבות מפוארת במקום.
מעיין חרוד
המעיין העיקרי בעמק הוא מעיין חרוד, שיש לו חשיבות היסטורית רבה.
על פי המסופר בספר שופטים, השופט גדעון שנלחם במדיינים אסף את הלוחמים ו"סינן" אותם על פי הדרך בה שתו מים - רק אלו ששתו כמו כלב, נבחרו. ההסבר - מי ששותה כך ומחזיק נשק בידו השניה - יותר "מוכן" לקרב.
"וַיּוֹרֶד אֶת-הָעָם אֶל-הַמָּיִם וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר-יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן-הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר-יִכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת: וַיְהִי מִסְפַּר הַמְלַקְקִים בְּיָדָם אֶל-פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל-בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת-מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל-הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ" (שופטים ז 5-7)
צילום:אלמוג
2000 שנה מאוחר יותר נערך בו קרב מכריע בין הממלוכים למונגולים בימי הביניים. כאן נעצרה תנופת המונגולים והם ויתרו על כיבוש הארץ ומצריים (הקרב נקרא ״עין ג׳אלות״ על שם שמו הערבי של המעיין.
נדלג לראשית המאה ה-20: לאחר קניית האדמות, הגיעו לאיזור חלוצים מגדוד העבודה ומגרעינים אחרים, והתיישבו ליד המעיין. זהו מקום הווצרותם של הקיבוצים עין חרוד ותל יוסף. רק לאחר כמה שנים עברו למקום הישוב הקבוע מצפון לכביש 71. בית הקברות הישן של הקיבוצים עדיין קיים, סמוך למעיין. מעניין לשוטט בין שביליו ולראות את המצבות הישנות ואת הכיתוב שמשקף את המצוקה שבה חיו האנשים, כולל אלו ששלחו יד בנפשם בגלל קשיים, מתים מקדחת ושאר מחלות, ומתאונות שונות ומשונות.
ראשוני הקיבוצים ראו בתקופת ישיבתם ליד המעיין כתקופה המכוננת שלהם בה חיו חיי עוני ושוויון מוחלט.
גאולת אדמת העמק קשורה לדמותו של יהושע חנקין, גואל האדמות. הוא תכנן לגור כאן עם אשתו אולגה, אך הדבר לא עלה בידם. הם קבורים בתוך הבית (החצוב במערה ושביל מוליך לשם מן המעיין), ויש שם מוזיאון קטן לזכרם.
צילום:עופר קמחי
בסמוך, נמצאת גם אנדרטה לזכר הנופלים בני העמק.בתחילת שנות החמישים נוסד כאן כפר עבודה בשם גדעונה, על שמו של השופט גדעון (כיום המקום הוא ישוב קהילתי).המעיין הוא גן לאומי היום, כולל חניון קמפינג (בתאום מראש), תעלות ובריכות שכשוך. הגישה היא מכביש 71.
בהמשך אפשר להגיע לתל יוסף הישנה בה נותרו מעט שרידים ממבני הקיבוץ.
כפר יחזקאל
נחסור לכביש 71. מול מעיין חרוד, מצפון לכביש, שוכן המושב הותיק כפר יחזקאל.
כפר יחזקאל נוסד ב-1921 כמושב עובדים על אדמות שנקנו בידי משפחת ששון בעיראק, לזכר ילד מבני המשפחה שטבע, ונקרא בתחיחלה בשם ״עין טבעון״ על שם השטח הערבי שעליו נבנוה המושב. רוב המתיישבים הראשונים היו עולי העליה השניה שישבו בארץ זמן רב יחסית, חלקם ממגיני תל-חי. המושב טיפח בעיקר את ענף הרפת, ורבים מהמשקים בו עוסקים בכך עד היום.
במושב קיימת רפת רובוטית תיירותית בשם ״פרובוט״, וכדאי לבקר שם, בעיקר עם ילדים.גם קיבוץ גבע נוסד באותה שנה בסה נוסד כפר יחזקאל, וגם מייסדיו הם עולי העליה השניה. הקיבוץ ידוע בעיקר בזכות להקת הזמר שלו, הגבעטרון, שהוקמה ב-1948 ופעילה עד היום. בין זמריה חברי הקיבוץ וקיבוצים שכנים. הלהקה הפכה למייגת את שירי ההתיישבות ו״ארץ ישראל הישנה והטובה״, הופיעה בעולם ופופולרית מאוד עד היום. ליום ההולדת השישים של הקיבוץ, כתב לה דידי מוסי את השיר המפורסם ״בת שישים״
נמשיך מזרחה בכביש 71 עד לתל יוסף.הקיבוץ הוקם על ידי גדוד העבודה ב-1921, ונקרא על שמו של יוסף טרומפלדור. בקיבוץ יש מוזיאון קטן (וסגור נכון לעכשיו) לתולדות גדוד העבודה ובו נשמרת גם הפרוטזה של טרומפלדור! חדר האוכל שנבנה בשנות השלושים ושדרת הדקלים המובילה אליו נחשבים לפנינה ארכיטקטונית של הסגנון הבינלאומי (ואף הונצחו על בול של דואר ישראל). הקיבוץ מתאושש לאחרונה ממשבר כלכלי קשה שעבר עליו.
צילום:ד"ר אבישי טייכר
עין חרודעין חרוד הוא למעשה, הקיבוץ הראשון בארץ (לא לבלבל עם הקבוצה הראשונה, דגניה), ונוסד ב-1921, ובין מייסדיו ראשי תנועת העבודה, אנשי "השומר" וגדוד העבודה. הקיבוץ הגדול נפרד לשניים (איחוד ומאוחד) בשנות החמישים. בשטח הקיבוץ נמצא בית שטורמן, המוזיאון לטבע ולתולדות האיזור, לזכר חיים שטורמן שנהרג במאורעות 36-39 (גם בנו ושני נכדיו נפלו במלחמות ישראל) והמשכן לאומנות בעמק, שמאכלס יצירות אומנות ותערוכות מתחלפות.
בבית הקברות של עין חרוד קבורים מייסדי הקיבוץ, ובו נמצא קבר בולט של יצחק טבנקין, "האב המייסד" של הקיבוץ.
בית השיטהנמשיך עוד מזרחה עד לבית השיטה.בסוף שנות העשרים התארגנה קבוצה של בוגרי גימנסיה הרצליה ובית הספר הריאלי, יחד עם בוגרי תנועות נוער לגרעין התיישבותי. הם שהו בהכשרה בכפר יחזקאל ובמעיין חרוד, ועלו למקומם הקבוע ב 1935, על אדמות שאטה שבמזרח העמק, וקראו למקום בית השיטה.הקיבוץ עבר משבר ופילוג ב-1952, חלק מתושביו עברו לאיילת השחר, ו״במקומם״ הכיעו אנשים מתל יוסף שתמכו באחדות העבודה.בקיבוץ נבנה מפעל שימורים מפורסם.במלחמת יום הכיפורים איבד הקיבוץ 11 מבניו, המספר הגבוה ביותר בארץ יחסית לגודל האוכלוסיה. האובדן הקשה הונצח בשיר ״החיטה צומחת שוב״.מעל בית השיטה, במורדות רמות יששכר, עוברת דרך נופית מקסימה שמתחילה בשלוחת צבאים שמצפון לבית שאן, עוברת מעל שדה נחום, בית השיטה ועין חרוד עד לכביש רמת צבי. לאורך הדרך מצפורים ואתרי פיקניק, עם אנדרטאות וציטוטים מדברי האנשים שמונצחים במקום, ולמלוא כל העין - נוף העמק ושדות חיטה. אפשר להתחבר אל הדרך מבית השיטה, באיזור ״מצפור יוס ודוד״ הצופה גם אל התבור וגבעת המורה. עזריה אלון, איש בית השיטה וממיסדי החברה להגנת הטבע כתב על השביל
במקומות שונים לאורך הדרך יש שיחי סברס, שמעידים על ישובים ערביים שהיו כאן וננטשו.
צילום:מיכאלי
צילום:מיכאלי
תצפית מהגלבועמול הישובים מתנשא רכס הגלבוע, וממנו נראה העמק, במיוחד בעונה זו, כתשבץ של שדות. סיום נפלא לטיול
צילום:יהודית גרעין כל
צילום:כפיר פתחי
עוד מסלולים מהבלוג שלי באיזור:עוד דברים מעניינים:
- סיור ארכיטקטוני בישובי העמק
- שביל רמת צבאים
- עוד על טיול באתרי התיישבות נוכל לקרוא כאן
- הפילוג בתנועה הקיבוצית נראה לנו דבר תלוש ורחוק ממרחק של יותר מ 60 שנה. אבל באותם ימים, הפילוג הרס משפחות והביא לאלימות בין חברי קיבוצים. הסרט נועה בת 17 שצולם ב-1982 נותן תמונה טובה של התקופה והאירוע
- על בית הקברות הישן של עין חרוד-גדעונה
- מסלול טיול בנחל חרוד
- על דרך הנוף מאת דובי זכאי
- על השיר ״החיטה צומחת שוב״
תודה לברק ונועה רפאלי
