יום שני, 25 בפברואר 2013

טמפלרים, אלונים וקברים: טיול בבית שערים, קרית טבעון ומושבות הטמפלרים

צילום:ספיר הולצמן

הישוב העירוני קרית-טבעון, השוכן בין מורדות הגליל התחתון לעמק יזרעאל, מרכז סביבו אוסף אתרי טבע ונוף, היסטוריה וארכיאולוגיה. סוף החורף ותחילת האביב מתאימים במיוחד לבקר באיזור, הפורח בשלל כלניות, רקפות וכליל החורש
קרית טבעון: אלונים ורכבת
תחילתה של קרית-טבעון במספר ישובים נפרדים: אלרואי, ישוב של עולים מכורדיסטאן, קריית חרושת וקריית עמל שכונות פועלים קטנות. בשנות ה-40 נוסד הישוב טבעון, מצפון לכביש חיפה-נצרת ובו היו בעלי מקצועות חופשיים רבים. היישוב המאוחד קם ב-1958 ונודע בתודעה הסביבתית שבו ובהשקעה בחינוך ובתרבות. רוב היישוב, בעיקר בשטחו הצפוני, טובל בירק רב ונמצא ממש בתוך גבעות האלונים, שהוא למעשה יער האלונים הגדול ביותר בארץ. ליד טבעון נמצא גם עץ האלון הגדול ביותר בארץ, שהתגלה די במקרה ליד השבילים שמסביב לטבעון, ושבהם מרבים תושבי הישוב לטייל. מסלול טיול מיוחד הכולל את עץ האלון הגדול הוא שביל אילן. בהחלט מומלץ!

 
צילום:ד"ר אבישי טייכר
 
מצפון לקרית טבעון נמצא בסמת-טבעון, הישוב הבדואי הראשון שקם בצפון הארץ, כחלק ממדיניות התיישבות קבע של הבדואים, בשם בסמת-טבעון. בניגוד למצב בדרום הארץ, כאן ההתיישבות הצליחה במידה סבירה.

ממערב לישוב, במורד, זורם לו נחל הקישון, ועברה בעבר רכבת העמק. נחל (נהר?) הקישון עובר מהפכה גדולה, מתעלה מצחינה ומזוהמת לנחל זורם ומשוקם. במורד שכונת קרית חרושת לכיוון הקישון נוצר פארק עם מתקני משחקים, ליד אחת מתעלות הקישון. ליד הפארק שוחזר קטע ממסילת הרכבת שחיברה בין חיפה, בית שאן וצמח, וממנה לסוריה, היא רכבת העמק. על המסילה מוצב גם שיחזור קרון (לא באמת מרכבת העמק, אלא מאוחר יותר) ומבנה בטון, שהיה חלק מהתחנה בימי המנדט. צפונה-מערבה משם, מתחת לישוב אלרואי (היום שכונה של טבעון), שיחזור של תחנת רכבת העמק עם קרונות, ומצפון - מעיין קטן ובריכה משוקמת - מעיין אלרואי.
 
צילום:ד"ר אבישי טייכר

  איך מגיעים? מהכיכר הראשית של טבעון, רדו דרך הרחובות רבין, מוטה גור, מעלה השיזף וחיים וייצמן עד לפארק הקישון.

המושבות הטמפלריות
במאה ה-19 קמה קבוצה גרמנית-פרוטסטנטית, שראתה את ייעודה בהגירה לארץ ישראל ארץ המקדש (משם השם - טמפלרים), התיישבות חקלאית וחיים נוצריים מלאים בארץ. הם הקימו 7 מושבות ומספר שכונות בפאתי הערים ונודעו ביכולותיהם החקלאיות והטכניות. בגליל התחתון, הקימו הטמפלרים שתי מושבות ב-1906: בית לחם הגלילית, ו-וולדהיים.
הגרמנים היו בעלי בריתם של הטורקים, בימי מלחמת העולם הראשונה וכך ניצלו יערות האלונים סביב המושבות מגורל היערות בשרון וברוב הגליל התחתון - הטמפלרים פשוט רצו לשמור על נוף היערות ליד הבית שלהם.

בני הדור השני והשלישי שלהם, הפכו לתומכי הנאצים. לכן  גורשו ברובם לאוסטרליה במלחמת העולם השניה (במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה, התקזזו הגרמנים עם ממשלת ישראל על ערך המושבות).
לאחר קום המדינה, התיישבו במקום של הטמפלרים עולים מאוסטריה בבית לחם הגלילית. עולים מרומניה הגיעו לולדהיים (שהפכה לאלוני אבא , על שם הצנחן אבא ברדיצ’ב שנשלח אל יהודי אירופה במלחמת העולם השניה ונהרג בידי הנאצים). הבתים היפים והמתקנים החקלאיים נשארו ושימשו למגורי המתיישבים. מי שקרא את הספרים "פונטנלה" ו"רומן רוסי" של מאיר שלו, יליד האיזור, בוודאי נזכר במתיישבים הגרמניים שהיו חלק מנוף האיזור בימי המנדט.

כדי להגיע למושבות הטמפלרים, סעו מטבעון מזרחה על כביש 75 ופנו בצומת אלונים צפונה-מזרחה.

 מסלול יער אלוני אבא
200 מטר ממערב לכניסה למושב אלוני אבא, ליד מכלאת בקר, מתחיל מסלול מסומן בתוך שמורת יער אלוני אבא. כפי שהזכרנו, קרבת היער למושבות הטמפלרים הצילה אותו מכריתה וכך אנו נהנים עד היום מיער אלונים, כפי שכיסה בעבר שטחים נרחבים בארץ ישראל. רוב עצי היער הם אלוני תבור (שיכולים להגיע לגודל מרשים), אלות, אשחרים ועוד מיני עצים.

בתחילת המסלול, יש תיבה ובה דפי מסלול והמסלול עצמו קל ומסומן היטב. הוא נכנס אל מעבה היער, עובר בין האלונים והאלות וכמעט מכל עבר תמתין לנו כלנית, רקפת או אירוס מצוי. לאחר הליכה בעליה קלה של כעשרים דקות, נגיע אל קרחת יער ענקית, שנראית בחודשי החורף כמו מדשאה אחת גדולה ובה פזורים עצי אלון תבור עתיקים וגדולים במיוחד. בקשו מהילדים (או נסו בעצמכם) להקיף במעגל את העצים, ראו שלפעמים דרושים לכך עשרה ילדים!

 צילום:יהודית גרעין כל

 נחצה את קרחת היער מערבה ושם ממשיך השביל ומתפתל, חלקו ביער וחלקו בשטחים פתוחים ופורחים. בסופו של דבר השביל יוציא אותנו בנקודת ההתחלה ובדרך נוכל לצפות על ישובי עמק יזרעאל הסמוכים. לפעמים נראה את הפרות המקומיות רועות באחו. אז לרגע קט, ניתן לחשוב שאנו בפיסה קטנה מאירופה.
המושבות הגרמניות לשעבר הן כיום מקום נעים, מלא מסעדות, בתי קפה וחנויות לדברי אומנות, וגם מקומם של הצימרים לא נפקד. בבית לחם הגלילית כדאי לבקר בבית וגנר שמשמש כעין מרכז מבקרים, ובבית העם.
 
צילום:חנספק
  
בית שערים
על הגבעות שמדרום-מזרח לטבעון התגלה אחד האתרים הארכיאולוגיים המרשימים ביותר: בית שערים, היא "עיר המתים" של ימי המשנה והתלמוד (המאה השניה-השלישית לספירה): עשרות מערות קבורה מרשימות. אפשר להגיע מתוך הכיכר המרכזית של קרית טבעון, ואפשר גם לפנות ישירות מכביש 722 (יקנעם-אלונים) ולפנות לפי השילוט אל האתר.
יש באתר עשרות מערות, חלקן נמצאות בכמה מפלסים וקומות, בתוך המערות יש ארונות קבורה, תבליטים וכתובות. גולת הכותרת הוא הקבר המיוחס לרבי יהודה הנשיא, חותם המשנה.
 
צילום:דודי הולצמן
בית הקברות היה במשך מאות שנים אתר קבורה מועדף לעשירי יהודי העולם הרומי, כפי שמשתקף בכתובות שנמצאו באתר. מדי פעם מקיימים מתנדבים מקריית טבעון סיורים למערות נוספות, שאינן חלק מהאתר, ורק בסיור זה אפשר להבין עד כמה האתר הוא עצום.
 
צילום:דודי הולצמן

 לאחרונה נחשף מאגר מים ענק מתחת לאתר.

 אתר בית שערים הוא גם אתר מתאים לפיקניקים, במרץ-אפריל הוא נצבע בורוד של פריחת כליל החורש.

 על גבעות שייח' אבריק
מאתר בית שערים נמשיך מזרחה כמה מאות מטרים (ברכב או ברגל). על גבעה נישאה עומד מבנה דו-כיפתי של קבר שייח' ולידו הפסל המפורסם של אלכסנדר זייד, רכוב על סוסו.
  
צילום:דודי הולצמן

שייח' אבריק, על פי המסורת המוסלמית, היה שייח' שנהג להתהלך צמוד לכד מים (אבריק) שבעזרתו טיהר את עצמו לפני התפילה, ומעשי ניסים רבים קשורים לשמו.

על אדמות אלה עלתה להתיישב משפחת זייד בשנות העשרים של המאה ה-20. אבי המשפחה, אלכסנדר זייד, עלה מרוסיה בעליה השניה, היה ממייסדי "בר גיורא" ו"השומר", והתיישב באיזור זה, רחוק מכל ישוב יהודי, בחווה מבודדת. המשפחה, שהיתה חלק מ"אגודת השומרים" (ההמשך של ארגון "השומר") עסקה ברעיית צאן ובקר.

בית המשפחה תואר בספר "אנשי בראשית" של אליעזר שמאלי, ורבים מאנשי הישוב היהודי נהגו לבקר במקום. כארכיאולוג חובב, השתתף אלכסנדר זייד בגילוי בית שערים.
אלכסנדר זייד נרצח על ידי פורעים ב-1938, ולאחר 4 שנים נקם הפלמ"ח את מותו. מותו גרם לזעזוע ועצב רב בישוב היהודי של אותם זמנים.

הפסל (פסל ראשון של יהודי שומר על סוס) הפך לסמל ההתיישבות בעמק יזרעאל, ונמצא ליד קבר שייח' אבריק. הפסל נראה למרחוק על ידי העוברים בכביש 722, והיו כמה נסיונות לגנוב ולהרוס אותו, אם מסיבות לאומניות ואם כמקור למתכת. הפסל מגודר היום, והד לסיפור גניבתו הוצג בסרט הנפלא "חצי טון ברונזה" בכיכובו של שלמה בראבא.
מרחבת הפסל נשקף נוף מקסים של מערב עמק יזרעאל.
 
צילום:דודי הולצמן
אלכסנדר זייד עצמו קבור בבית הקברות של השומרים, לרגלי הגבעה, סמוך לכביש 722. בית הקברות הוא אתר ייחודי ומעניין, מפתיע בפשטותו. גם הסופר אליעזר שמאלי קבור כאן. במורד הגבעה נמצא יער לנדוי, לזכר החלוצים הדתיים בעמק, שהקימו את מושב שדה-יעקב הסמוך. ביער פורחים מאמצע מרץ עצי כליל החורש ורודי-פריחה. 
 
צילום:ד"ר אבישי טייכר
 

עוד בסביבה

נהלל ותל שימרון
סעו בכביש 75 מזרחה עד צומת נהלל. אם תפנו ימינה תוכלו להיכנס לנהלל, מושב העובדים הראשון, שבנוי בצורת עיגול מדוייק, ותושביו עוסקים עדיין בחקלאות. בין בני המושב המפורסמים ביותר – משפחת דיין לדורותיה, ולוחמים רבים בכל יחידות העילית של צה"ל ובשורות ההגנה והפלמ"ח. בית העלמין של נהלל נמצא מצפון לכביש 75, על תל שימרון, בפניה לישוב תמרת. בבית הקברות הצופה על העמק ועל המושב קבור משה דיין, כמו גם רבים מבני משפחתו, וגם האסטרונאוט אילן רמון.
בבית הקברות טמונה גם אביבה גפן, אחותו של משה דיין ואמו של יונתן גפן, שכתב עליה ועל משפחתו את הספר "אשה יקרה".
ב-2014 נוסף עוד קבר למשפחת דיין, עם מותו של השחקן והיוצר אסי דיין.
 
צילום:כפיר פתחי
כפר יהושע
מושב ותיק אחר נמצא בסמוך לנהלל: כפר יהושע, על שם יהושע חנקין (נקרא על שמו עוד בחייו). הכפר תוכנן על ידי ריכרד קאופמן, בצורת האות "י" מתוך הערכה ליהושע חנקין. בכפר עברה מסילת רכבת העמק, והיתה בו תחנה שמשמשת היום אתר לשימור.
הידעתם?

 
צילום:מרכז להב"ה רמלה
By ב-
תוויות: , , , , , , , , , , ,

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)
"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז