מיונה וולך ועד צומת מסובין - טיול בבקעת אונו

מוקדש לחברי עמיר אגוז

לטייל בקרית אונו? באור יהודה ויהוד? יכול להיות שיש אנשים שגרים שם, אבל למה שמישהו יבוא מיזמתו לראות שם משהו. אז זהו, שיש.

בעקבות האתגר - לכתוב פוסט על טיול בפתח תקוה, לקחתי על עצמי אתגר נוסף, הפעם על קרית אונו.

פועה אשתי שגדלה במקום, ויהלי ילדנו הקט הצטרפו אלי למסע צילומים בין אתרי בקעת אונו. מידע רב קיבלתי גם מחברי עמיר אגוז, גם הוא מקרית אונו במקור. התוצאה לפניכם.

הטיול של היום מתקשר בעקיפין לפסח הממשמש ובא. איך? חכו לסוף...

"בקעת אונו" הוא שם שמתאר את האיזור הגאוגרפי שממזרח לכביש 4 ועד כביש 40, ובין פתח תקוה לשדה התעופה בן גוריון. מסתבר, שלמרות שלמתבונן מבחוץ זה נראה הכי משעמם בעולם, יש לאיזור היסטוריה מפתיעה ואתרים יפים ומיוחדים. למעשה, רק חלקו הדרומי בואכה נתב"ג הוא בקעה, וצפונו מלא גבעות, חלקן גבוהות למדי.

מקור השם "בקעת אונו" הוא בספר נחמיה:

"וַיִּשְׁלַח סַנְבַלַּט וְגֶשֶׁם אֵלַי לֵאמֹר לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ" (נחמיה ו' ב').  

השם "אונו" נזכר גם בספר דברי הימים:

"וּבְנֵי אֶלְפַּעַל, עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד; הוּא בָּנָה אֶת-אוֹנוֹ, וְאֶת-לֹד וּבְנֹתֶיהָ" (דברי הימים א ח' י"ב)

עד המאה ה-19 היו בבקעה החקלאית כפרים ערביים: כפר ענא (משמר את השם היהודי הקדום), יהודייה, חירייה וסאקיה.

היהודים הראשונים בתקופה החדשה היו מתיישבים מפתח תקוה, שהתיישבו בכפר "יהודייה" בגלל הקדחת. הם עזבו כשהמצב השתפר, ורק בשנות ה-30 של המאה ה-20 התחילו יהודים לרכוש אדמות: כפר אז"ר, כפר-אונו ותל ליטווינסקי.

במלחמת העצמאות, במבצע "חמץ", נכבש כל השטח, ותושביו הערבים ברחו.
על אדמות הכפרים הוקמו מעברות ענקיות - חירייה, סאריה וכפר-ענא, ובהם עשרות אלפי עולים מעיראק, מלוב ומאירופה.

המעברות האלה היו בסיס לישובים שקמו במקומם: קרית אונו, יהוד, אור יהודה, והפכו מאז לערים. בשטחים החקלאיים קמו סביון וגני יהודה (שכבר מזמן אינן ישובים חקלאיים).

מסביב למגדל המים

נתחיל את הטיול מצפון: ניסע לכביש 471 (הידוע כ"כביש מכבית"), וממנו נפנה לדרך לוי אשכול, כביש ארוך שחוצה את קרית אונו ומגיע עד לאור יהודה.

עד לפני עשרים שנה, השטח שמשמאלנו היה ריק, ובליבו מגדל המים המפורסם של קרית אונו. בשנים האחרונות הוא התמלא בבניה חדשה.

סביב תחנת הדלק "פז" יש מספר אתרים מעניינים. ממש מצפון לתחנה, צמוד אליה, נמצאת מצבה לזכר חייל אוסטרלי  שנהרג בשטח שהוא היום בין קרית אונו לפתח תקוה. לפני 97 שנה המקום הפסטורלי הזה היה חלק ממערכה על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

 

צילום:דודי הולצמן

מאחורי התחנה נמצא שבט הצופים. ותיקי הקריה זוכרים את המקום ללא כל הבניה שמאחוריו ואת מגדל המים בולט ובודד בין השדות... היום - כולו מוקף בניה חדשה. נמשיך מעט דרומה לאורך שדרות אשכול. 

 

צילום:דודי הולצמן

בעקבות יונה וולך

מול רחוב וולך נמצא גן פסלים יפהפה לזכר הדמות שהיא אולי הבולטת ביותר שגדלה בקרית אונו - גן יונה וולך.

זה המקום לשבת ולספר את סיפור המשפחה: מיכאל וולך, ממייסדי כפר אונו, נהרג בקרב אכזרי במלחמת העצמאות. אשתו המשיכה לגדל את הבנות הקטנות, והצעירה שבהן, יונה, הפכה למשוררת. שיריה נחשבו לפרובוקטיביים וייחודיים, וקנו לה מעריצים ומתנגדים כאחד.

 

צילום:דודי הולצמן

 

צילום:דודי הולצמן

 

סרטון על חייה של יונה

יונה נפטרה מסרטן בגיל צעיר, אך שיריה הולחנו ולאחרונה היא זכתה לפופולריות מחודשת ולסרטים תיעודיים ומוקומנטריים (הסדרה "מקוללים" בערוץ 8).

אם ניכנס לרחוב וולך, נוכל לראות מבחוץ (מס' 24) את הבית בו גדלה.

אל העץ הבודד

מדרום לרחוב וולך נמצאת שכונת "קרית אונו החדשה", סביב פארק גדול ויפה, פארק רייספלד. בצידו המערבי נמצא "העץ הבודד", המוכר לתושבי השכונה בעבר. באותם ימים, העץ (שקמה בת מאות שנים!) היה בלב הפרדסים, וטופח על ידי אריה קוניקוב, ממיסדי הישוב. הילדים אהבו להגיע אליו ולשחק לידו ובין השדות. העיר גדלה והתפתחה, העץ נפגע ממדורת ל"ג בעומר, וב-2002 קרס בסופה. במקומו ניטע עץ אחר, הוצבו פסלים של הפסלת עפרה צימבליסטה והוא חלק מהפארק.

 

צילום:דודי הולצמן

 

צילום:דודי הולצמן

ארכיטקטורה, בטון וגנים

מדרום לקרית אונו החדשה, ליד רחוב צה"ל, נמצאת שכונה של בתי בטון אפורים, שנבנו לפני כ-50 שנה. הם ניצבים סביב פארק ירוק וגדול, וגם לאחר שנים רבות, מצבם החיצוני מצויין. כבר כשנבנו בשנות השישים, הם נבנו ברמה גבוהה, והקומות העליונות שלהם היו בעצם "קוטג'ים מרחפים" מעל קומת ביניים עם מעלית ייחודית. השכונה זוכה עד היום לשבחים ארכיטקטוניים. 

מרחוב צה"ל נפנה ימינה בכיכר לשדרות אשכול. לשמאלנו שכונת רימון, שגם מאחורי בתי הבטון שלה יש תכנון קפדני של צוות הארכיטקטים יהלום-לוטן: שטח ירוק גדול, מוקף בבנינים, וכל התנועה נעשית מסביב לשכונה. אפשר לבקר, בעיקר לחובבי ארכיטקטורה מודרנית.

 

צילום:דודי הולצמן

סביון

מדרום לרימון נפנה שמאלה לתוך סביון, אולי הישוב היוקרתי ביותר בארץ. ניסע ברחוב המבואות בין בתי מידות ענקיים, עד סופו - במרכז המסחרי של סביון. נפנה ימינה, ואחרי רחוב הראשונים נראה חורשה קטנה ובתוכו בית עתיק. לפני 140 שנה, כשראשוני פתח תקוה נאבקו בקדחת, הם עברו זמנית לכאן, בשולי הכפר הערבי יהודיה, והמשיכו לעבד את אדמות פתח תקוה. אחרוני היהודים נטשו בתחילת המאה העשרים, ושבו רק כאשר הוקם הישוב סביון בשנות החמישים.

לצד בית הראשונים - חורשה לזכר הנספים בשואה, גן פסלים ובית יד לבנים. הכל מתוחזק ברמה גבוהה מאוד, כראוי לישוב כמו סביון.

 
צילום:דודי הולצמן

יהוד

נמשיך ברחוב השקמה, שיוצא מסביון לכיוון יהוד. נפנה ימינה לרחוב רמז ושמאלה לרחוב הרצל, וניסע עד למרכז העיירה. יהוד הוקמה כישוב עולים, בעיקר מטורקיה ומפולין, על מה שנשאר מהכפר הערבי יהודייה (שמשמר כנראה מקור יהודי קדום). במרכז העיר, ליד בית העיריה (שדרות סעדיה חתוכה), נמצא עדיין צריח המסגד, וברחוב זאב ויינהויז נמצא מבנה המזוהה כקבר יהודה בן יעקב אבינו (יש מי שטוען שהישוב נקרא על שמו).

 
צילום:דודי הולצמן

מרכז יהוד הוא מקום מצויין למעדניות ולקניית אוכל (בימי חול) 

ממרכז העיר ניסע לשכונת קרית ביאלסטוק (הוקמה על ידי יוצאי העיר ביאלסטוק בפולין שרוב בניה נספו בשואה). בכניסה לשכונה שלטי זכרון והנצחה. ברחוב טננבאום נמצא מוזיאון קטן למורשת יהודי טורקיה,  ופסל של כמאל אתאתורק, מייסד טורקיה המודרנית.

 

צילום:דודי הולצמן

 

ביציאה הדרום-מזרחית מהעיר, בפינת רחוב ואלטלף וכביש 461. בפינה - גן לזכר נחשון וקסמן (חייל צה"ל שנחטף על ידי החמאס ב-1994) וניר פורז (מפקד הכוח שיצא לחלצו), שנהרגו בפעולת החילוץ. 

אור יהודה

מדרום מערב ליהוד, מדרום לכביש 461, שוכנת העיר אור יהודה, על שם יהודה אלקלעי, ממבשרי הציונות. שתי המעברות שהוקמו במקום, ובהם גרו בעיקר יוצאי עירק ולוב - הפכו לשיכונים. בשנות השבעים הצטרפו רבים מעולי גאורגיה. במשך השנים קרו לעיר שני דברים: היא הפכה למרכז קולינרי - שיפודיות, מסעדות קובה וקוסקוס ושוק תוסס. והדבר הנוסף - הקמת שכונה חדשה וגדולה בלב הישוב בשם "נווה סביון", אולי כדי להדמות לשכנה העשירה. התוצאה בהחלט מוצלחת.

בשדרות מרדכי בן פורת נמצא המוזיאון למורשת יהדות בבל.

 

צילום:דודי הולצמן

ליד המוזיאון יש אנדרטה לזכר עולי הגרדום מעיראק, ב"גן התשעה" (לזכר תשעה יהודים מעיראק שנחשדו בריגול למען ישראל ונתלו ב-1969 לאחר עינויים מזעזעים, סיפור שלא מוכר כל כך בישראל). במקום מונצחים גם שניים מיהודי עיראק שנתלו ב-1952 (שלום צלח ודוד בצרי) ובמותם קראו "תחי מדינת ישראל".

 
צילום:דודי הולצמן

 באור יהודה קיים גם מוזיאון למורשת יהדות לוב, ברחוב הגולן. יהודי לוב מונצחים גם באנדרטה ביער בן-שמן.

ומה הקשר לפסח? מדרום-מערב לבקעת אונו ניצב לו הר גדול, פארק אריאל שרון שנבנה על הר הזבל הענק של מזבלת חיריה. לצד ההר, נמצא תל קטן ובו ממצאים ארכאולוגיים. זהו מקומה של בני-ברק העתיקה מימי בית שני. בהגדה של פסח (זה די בהתחלה) מסופר על החכמים שישבו בבני ברק:

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.

בגלל השורה הזו בהגדה, נקרא הצומת (ואחר כך המחלף) בשם צומת מסובין

מה עוד באיזור?

• יגאל סרנה כתב ביוגרפיה מצויינת ונוגעת ללב של המשוררת יונה וולך, ומתייחס גם להקמתה של כפר-אונו
• סיפורים ותמונות על משפחת וולך המיוחדת
• בין כל הבנינים והגנים מעשי ידי אדם, יש עדיין פינות טבע נסתרות, אפילו ליד בית החולים שיבא בתל השומר.  בית החולים וסביבתו שייכים מוניציפלית לרמת גן, והעיריה מציעה שם כמה מסלולים כולל שדה תורמוסים פורח בקרית קריניצי, בסוף פברואר. הבנתי ששדה התורמוסים כבר איננו.
• ליד המחנה הצבאי נמצאת אנדרטה מרשימה לזכר חללי צה"ל מכל ישובי גוש דן 
• בקרית אונו קיים קיר טיפוס מהגדולים והמרשימים בארץ (מרכז עמיצור)
• בגני תקווה, הסמוכה לקרית אונו, יש רצועה מרשימה של גנים, ביניהם "גן התקוות" שהוא גן אקולוגי שכולל מגילות עם הטקסט של "התקווה" בשפות רבות
• בשנות השלושים הקימה משפחת ליטווינסקי, ממיסדי תל אביב, מושבה בשם תל ליטווינסקי בבקעת אונו שטח המושבה הופקע ברובו על ידי הבריטים להקמת בית חולים תל השומר, ומספר קטן של בנינים נשאר. על המשפחה וסיפורה המיוחד תוכלו לקרוא כאן.
• עיריית קרית אונו מציעה באתר שלה מידע על האתרים בישוב  ועל מסלולים לטייל בעיר
• סיור בשרידי הכפר ענא
• סיור קולינארי ביהוד 

ומשיריה של יונה וולך:

טיול נעים וחג שמח