חופשה באילת. מלון, מזנון, הכל כלול, בריכה, קניון, טיילת, שוב א-ג-דודו בבריכה ושוב אוכל. המון אוכל.
בין לבין, האטרקציות הרבות באילת - ריף הדולפינים, המצפה התת מימי, פעילויות ספורט מים. בקיץ, באמת שקשה לעשות יותר מזה.
אבל למי שנוסע באביב, בסתיו או בחורף, במרחב מסביב לעיר מציע "אטרקציות" אחרות בדמות אתרי טבע רבים מאוד.
בין לבין, האטרקציות הרבות באילת - ריף הדולפינים, המצפה התת מימי, פעילויות ספורט מים. בקיץ, באמת שקשה לעשות יותר מזה.
אבל למי שנוסע באביב, בסתיו או בחורף, במרחב מסביב לעיר מציע "אטרקציות" אחרות בדמות אתרי טבע רבים מאוד.
צילום: דודי הולצמן
אילת
שוכנת על שפת הים, לרגלי רכס הרים גדול למדי, הם הרי אילת, שמגיעים עד
כמעט לגובה 900 מטר. ההרים עשויים סלעי גרניט, אבן חול ורכסי גיר, ויש בהם
עשרות מסלולי טיולים יפהפיים. המוכרים ביניהם הם הקניון
האדום, נחל גשרון, נחל המפלים - ומפסגות ההרים הגבוהים (הר שני, הרי יואש,
הר חזקיה ועוד) נשקפים נופים עוצרי נשימה - ממרחבי סיני, דרך מפרץ אילת ועד
הרי ירדן וסעודיה.
גם בקעת תמנע שבין הרי אילת והערבה היא אתר מדהים, עם קניוני אבן חול, מכרות עתיקים, אגם וגם הרים מגווני-סלעים.
אבל
יש ליד אילת - בשולי העיר, בערבה הדרומית ובהרים, מסלולים קצרים ויפים
שאפשר לעשות בדרך לאילת או ממנה, או כגיחה קצרה שלא מצריכה יום שלם. נוכל
לראות חיות, צמחים ונופים מרהיבים תוך זמן קצר.
הר צפחות
הר צפחות
נתחיל
במסלול מעט יותר אתגרי: ממש מעל בתי המלון של חוף אלמוג מתנשא הר לא מאוד
גבוה, אך "בקו הראשון" לחוף המפרץ - הר צפחות. לא מדובר במסלול קל במיוחד,
אך למי שמתאמץ ומגיע לפסגה מובטח נוף מהיפים באיזור אילת.
כדי להגיע אל ההר סעו בכביש 90 ופנו לנחל שלמה. סעו עד שהדרך פוגשת שביל מסומן ירוק. זו הנקודה להפרד
מהרכב ולהתחיל בטיפוס. השביל מטפס בין סלעי גרניט במעלה ההר. לחלק מהדרך,
מלווה אותנו סימון של שביל ישראל. לפני הפסגה נגיע להצטלבות שבילים ונבחר
בשביל הכחול.
קצרי נשימה נגיע לפסגה, ממנה נראה את חוף אלמוג וריף האלמוגים, אי האלמוגים וטאבה במצרים, את מרחבי מפרץ אילת ואת מה שמאחוריהם - ירדן וסעודיה. הסלעים על הפסגה הם סלעי צפחה - סלעי גרניט שעברו התמרה - שינוי תחת חום ולחץ, כך שהם קבלו מבנה דמוי דפים.
מכאן יורד שביל בתלילות (כחול ואחר כך ירוק) לעבר חוף הים, אל בית ספר שדה אילת.
רצוי לא לטייל במסלול כאשר חם (מעל 30 מעלות), עדיף אחר הצהריים, וחובה להצטייד ב-3 ליטר מים לאדם.
צילום: שומבלע
אם דאגנו להקפצת רכב, הוא ימתין לנו בבית ספר שדה.
בימים חמים, או אם סתם רוצים להמנע מהליכה רבה ברגל, אפשר לטייל לאורך נחל שלמה. מסלולים נוספים שקרובים מאוד לעיר הוא נחל יעל והר שחמון, ונחל שחמון.
יש לאילת גם מוזיאון קטן משלה.
פארק הולנד והגן הבוטני
אחרי המסלולים המעט אתגריים, משהו הרבה יותר רגוע. בצפון העיר אילת, יצרה קק"ל (בעזרת ידידיה מהולנד) פארק מיוחד, היחיד מיערות קק"ל שמושקה באופן חלקי (במי קולחין מטוהרים). הפארק כולל צמחיה מדברית מקומית, ומעט עצים "מיובאים" כמו עצי באובב. הפארק נמצא בשדרות ששת הימים, ויש בו מסלול הליכה של 2 ק"מ עם תצפיות לעיר
ממש בסמוך אליו, ברחוב כרמל, נמצא הגן הבוטני של העיר - שילוב בין חווה אורגנית, משתלה ופארק טרופי דמוי יער גשם. הכניסה אליו בתשלום
צילום: AVI111
ארץ החרדונים ופארק הצפרות
מעט צפונה לאילת, בכיכר מעבר הגבול ערבה, נפנה מזרחה לשני אתרים: ארץ החרדונים ופארק הצפרות
חרדון הצב הוא זוחל גדול למדי (עד 80 ס"מ) ודי נדיר, שחי באיזורי
המדבר. בצפון הערבה רבים מהחרדונים ניצודו על יחדי פועלים מתאילנד, אך ליד
אילת השתמרה מושבה גדולה של חרדוני צב. למרות המראה המעט מאיים שלהם, הם
צמחונים ולא מזיקים. במזבלה ישנה, הכשירה קק"ל שביל הליכה ואפשר לצפות בחרדונים הענקיים.
צילום: ד"ר אבישי טייכר
מכאן נמשיך עוד כמה מאות מטרים ונגיע לאגמי מים גדולים. בעבר היתה כאן ביצה קטנה ושטחי מלחה, שנפגעו עם הקמת מזבלה. בשנות ה-80 המקום שוקם, הוכשרו בריכות, והפארק הוא מקום מעבר למיליוני הציפורים הנודדות, בעיקר בקיץ ובאביב. מולנו משתקפים הרי אדום בבריכות המים, והמלונות ההומים של אילת נראים קרובים אלינו.
צילום: דודי הולצמן
ליד האגם הוכשרו עמדות תצפית, משקפות וסככות, ואלפי צפרים מכל העולם נוהרים למקום כדי לצפות בנקודה הייחודית הזו על השבר הסורי-אפריקני. הצמחיה שנשתלה סביב האגם משמשת כמזון לציפורים.
הסככות הן גם אתר זכרון לחייל אדרון עמר מאילת שנהרג עם חבריו בעזה ב-2004
צילום: דודי הולצמן
עברונה
בעברונה,
20 ק"מ מצפון לאילת, נמצאו אתרי עתיקות מהימים שבהם עברה כאן דרך עתיקה של
עולי הרגל למכה. יש כאן פירי מים שנחפרו לתוך תעלות תת-קרקעיות (מכונות
בשם "פוגארות"), אך נגיע לכאן בעיקר בגלל שני אתרים - דקלי דום ובריכות המלח.
דקלי דום - דקלים ממוצא אפריקאי, עם גזע מתפצל. עברונה היא המקום הצפוני ביותר בעולם בו הם גדלים.
צילום: אסתר ענבר
בבריכות המלח, מהן מיצרים מלח שולחן, מבקרים מדי שנה פלמינגואים רבים, ומראה הציפורים הורודות על רקע ההרים והבריכות - מרהיב. יש כאן סככת תצפית לצורך צפיה בציפורים. בשמורה שמסביב יש צבאים ובעלי חיים נוספים.
צילום: ד"ר אבישי טייכר
צילום: אלי שני
מתחת לפני הקרקע עובר צינור הנפט מאילת לאשקלון, ובשנת 2014 ארעה בו דליפה שפגעה קשות בשמורה, ותוקנה לאחר מאמץ גדול.
עוד
צפונה מכאן מתוכנן שדה תעופה חדש לאילת, על שם אילן ואסף רמון. השדה יחליף
את השדה הקיים שנמצא ממש בסמוך לבתי המלון ובתי העיר ומהווה מפגע רעש
משמעותי.
עמודי עמרם
בבקעת
תמנע אפשר לבקר בעמודי אבן החול המרשימים הידועים כ"עמודי שלמה". מדרום,
בין תמנע לאילת, נמצא אתר קטן, חינמי ולא פחות יפה - עמודי עמרם.
כ-3 ק"מ מדרום לעברונה (ליד אבן קילומטר 20), יש פניה מערבה מכביש הערבה. אי אפשר לפנות כשמגיעים מאילת, אלא רק מצפון.
נוסעים בדרך עפר, טובה לכל רכב ומסומנת בכחול, כ-6 ק"מ. בתחילה בערבה, ולאחר מכן הדרך נכנסת בין ההרים.
מגיעים לחניון, ומכאן הליכה קצרה של 5 דקות עד לעמודי עמרם.
אבן החול הרכה קיבלה את צבעה האדום מתחמוצות ברזל, והמים הם אלו ששימרו את הצורות המיוחדות.
צילום: אודי שטינוול
חי בר יוטבתה
*** עדכון: חלק מהחי בר אינו זמין למבקרים (כלובים וטורפים). התעדכנו באתר החי-בר ***
צילום: דודי הולצמן
צילום: דודי הולצמן
פארק תמנע ראוי אולי לפוסט משל עצמו - בגלל עושר וריבוי האתרים שבו.
זו שמורה בתשלום (מופעלת על ידי המועצה האיזורית), ובה מגוון עצום של מסלולים - קניוני אבן חול, מכרות נחושת עתיקים, עמודי שלמה, סלע הפטרייה, קשתות סלע, ציורי סלע
עתיקים - וגם אגם ולידו אתר קמפינג.
עד לשנות ה-80 כרו נחושת במכרה פעיל בתמנע. הכניסה לתמנע היא מכביש הערבה, כ 25 ק"מ מאילת
צילום: נועה עדן רפאלי
חי בר יוטבתה
במאה
האחרונה נפגע עולם החי של הארץ בכלל, והנגב בפרט. החי-בר מנסה לשמר את
חיות הבר שכבר נכחדו, כולל בעלי חיים שהובאו במיוחד מאפריקה וממדבריות
אסיה. ראמים, דישונים, ערודים, פראים, יענים, יעלים - כל אלו פזורים בשטח
ערבה גדול בו מסיירים במכוניות פרטיות כמו בספארי.
בין
הטורפים (בכלובים ושטחים גדולים ומרווחים) נראה נמר, ברדלס, צבוע, זאב,
קרקל, שועלים וחתולי מדבר. יש גם כלובים למכרסמים ולזוחלים, וחדר חושך
לצפייה בעטלפים
האתר מופעל על ידי רשות הטבע והגנים והוא מומלץ במיוחד, גם "על הדרך" מאילת או אליה.
האתר נמצא כ-40 ק"מ מצפון לאילת, ליד קיבוץ יטבתה*** עדכון: חלק מהחי בר אינו זמין למבקרים (כלובים וטורפים). התעדכנו באתר החי-בר ***
צילום: דודי הולצמן
צילום: דודי הולצמן
הרי אילת הגבוהים הם מעין "שלוחה" של סיני בתוך הנגב: סלעי גרניט, קניוני אבן חול ונוף מדברי אדום-חום. יש מסלולים רבים מאוד (חלקם נסגרים מדי פעם מסיבות ביטחוניות) ותצפיות מרשימות לתוך מצרים, ישראל, ירדן וסעודיה. ביניהם נציין את הר יואש הצופה אל המפרץ ואת הר חזקיה הצופה למרחבי סיני.
ליד הר חזקיה והר שני, יוצאת דרך למסלול יפהפה ומוכר בהרי אילת: הקניון האדום.
ערוץ נחל שני התחתר באבן החול האדומה ויצר קניון מרהיב, צר ועמוק, שבסופו
אפשר לעלות בסולמות ולשוב אל הרכב. המסלול משולט היטב, קל ונוח, מתאים
כעצירה לפני אילת. ההליכה היא בשביל עם סימון שבילים ירוק, שיורד במפלונים
עם יתדות לתוך הנחל. כאשר ערוץ הנחל נפתח, שביל שחור יעלה אותנו אל הגדה
הדרומית ומשם בחזרה לחניון הרכב.
צילום: דודי הולצמן
צילום: נועה עדן רפאלי
קישור למסלולים נוספים על הדרך לאילת ועל סביבתה
צילום: דודי הולצמן
