לזכור: אנדרטאות ואתרי מורשת וזכרון בלב השרון

מוקדש לאנה ומנחם עדן מכפר יונה

צפון-מרכז השרון. מושבים מוריקים, הרחבות בניה, חנויות מצועצעות לבגדים ולדברי אומנות ומרכזי קניות.

חבל הארץ השלו לא מסגיר כמעט את העובדה שפעם היתה בו מלחמה, אנשים איבדו את היקר להם מכל וחיו בצמצום ומחסור. 

הזמן שבין פסח, יום השואה, יום הזכרון ויום העצמאות הוא זמן מתאים מאין כמוהו לסיבוב באנדרטאות ובאתרים ההיסטוריים בלב השרון ובישובים שסביבו.

הסיור המוצע ממשיך את הסיורים שכתבתי עליהם בחודשים האחרונים: נתניה, קדימה-צורן, שמורת האלונים ולב השרון. כולם כל כך קרובים ולא תמיד מוכרים.

בית ליד

נתחיל את הסיור בצומת השרון, הידוע בפי כל בשם "צומת בית ליד". בית ליד הוא כפר קטן לא הרחק מהעיר שכם, שקבוצה מתושביו היו יורדים מדי חורף לשטח אדמה בשרון שהיה שייך להם, עם צאן לרעיה. באביב הם נהגו לחזור להרים, ועל שמם נקרא המקום "מזרעת בית ליד". הרועים כבר אינם, השם נשאר.
בצומת אירע אחד (ב-1995) הפיגועים הקשים ביותר בשנות התשעים: מחבל מתאבד התפוצץ בתוך קבוצת חיילים בצומת, ומחבל שני התפוצץ עם כוחות ההצלה שבאו לחלץ אותם. בפיגוע נהרגו 21 חיילים ואזרח אחד. בצומת הוקמה אנדרטה מאולתרת, ולאחר שנים - נחנכה אנדרטה באתר הקבע (נבקר שם בהמשך הסיור).

נורדיה

ממערב לצומת בית ליד, נמצאים שני מושבים השייכים למועצת לב השרון: גנות הדר ונורדיה. מאחורי המושב נורדיה יש סיפור מעט ייחודי: מדובר במושב שיתופי שהוקם על ידי אנשי אצ"ל ב-1949. רוב בתי המושב הראשונים צפופים למדי וצנועים, ובנויים לאורך רחובות שהתוואי שלהם דמוי-מנורה. בלב השכונה אנדרטה לנופלי האצ"ל מבין בני הגרעין שהקים את במושב.

המושב התרחב וגדל, וכבר בשנות התשעים נבנתה בו שכונת הרחבה גדולה מאוד ובית אבות יוקרתי.

אנדרטת דב הוז

מנורדיה אפשר (לא תמיד השער פתוח) לצאת לכביש 4, לכיוון דרום. נסיעה קצרה תוביל אותנו לצומת פרדסיה, שבה אירעה ב-1940 תאונת דרכים, בה נהרגו דב הוז ובני משפחתו ונוסעים נוספים שנסעו ברכב. אנדרטה צנועה בצדי הכביש מנציחה אותם, ושוקמה על ידי תלמידי קרית החינוך דרור. ולמי שלא מכיר, דב הוז היה גיסם של משה שרת ואליהו גולומב, מראשי הישוב, והוא היה גם מחלוצי התעופה העברית.

פרדסיה, שבות-עם ואנדרטת בית ליד

בצומת פרדסיה נפנה מזרחה, ובכניסה השניה ניכנס לתוך הישוב, בשדרות בן גוריון. פרדסיה היא אולי היפה והמטופח ביותר מבין ישובי האיזור, ונוסדה על ידי יוצאי תימן שהיו ותיקים בארץ (בשנות ה-40) על קרקע שנקנתה על ידי הנדבן יונה פישר. 

בשנות החמישים הוקמה מצפון לישוב מעברה ענקית, מעברת שבות-עם, דרכה עברו כ-100 אלף אנשים, ביניהם יצחק תשובה ופואד בן-אליעזר. המעברה נהרסה ברובה, ויושביה פוזרו ברחבי הארץ. הישוב פרדסיה המשיך להתפתח, כשחלק מהפרדסים פינו את מקומם לצמודי קרקע.

אם נמשיך בשדרות בן-גוריון, ניכנס לדרך עפר משובשת למדי שעוברת בין פרדסים, ולצידנו שרידי המעברה. 

 

לאחר כשני ק"מ תשתפר הדרך, ונתקרב לפאתי כפר יונה. משמאלנו - אתר ההנצחה לפיגוע בבית ליד. האנדרטה עוצבה על ידי שרה קונפורטי, תושבת כפר-יונה, והמשפחות נאלצו לחכות 13 שנים (!) עד לחנוכת האנדרטה, ולהתגבר על ביורוקרטיה ומכשולים כספיים. לאחרונה נחנך שם גם אולם הנצחה עם שמות ותמונות הנופלים.

כפר יונה

נפנה לכביש 57 ונמשיך עד לכפר יונה. הכניסות לישוב, הן המערבית והן המזרחית, אינן מרשימות (בלשון המעטה...), אך מאוחוריהן מסתתר ישוב פורח ויפה.

כפר יונה נוסדה ב-1932 על אדמות שרכש יונה פישר, היהלומן הנדיב מבלגיה. הישוב היה קטן, ותושביו עסקו בפרדסנות ואחר כך גם במתן שירותים למחנה הצבאי הבריטי. במלחמת העצמאות עמדה כפר יונה בחזית מול הפולש העיראקי, ולאחר המלחמה נוספה לה מעברה גדולה. הישוב הקטן קלט את תושבי המעברה, ובמשך שנים מצב הישוב היה קשה. רק בשנות השמונים, כשנבנתה במקום שכונה לאנשי צה"ל, ותנופת פיתוח גדולה של צמודי קרקע, התחיל הישוב להתפתח, וכיום יש בכפר יונה 20,000 תושבים. בשנת 2016 הוכרזה כעיר.

לא רק מתיישבים יהודיים היו בשטח זה. בלב הישוב נמצא בית נבולסי, בית של משפחה עשירה משכם, שגרה במקום עד 1947. זהו אחד משורה של מבנים דומים לאורך השרון - בינוב, נתניה ועוד. גם הבנין הזה הוזנח במשך שנים, ושוקם (חלקית....) בגן הציבורי של כפר יונה, ליד שדרות מנחם בגין. עדות לכך שלא רק יהודים ישבו בשרון.

ניצני עוז

נצא מכפר יונה ונמשיך מזרחה על כביש 57. עד 1967 זה היה המקום הצר ביותר במדינת ישראל - 15 ק"מ מהים לגבול. בכניסה למושב ניצני עוז, כ-5 ק"מ ממזרח לכפר יונה, יש מרכז קניות קטן ולידו אנדרטה להנצחת מגיני השרון וחטיבה 5, שהוקמה על ידי מרדכי כפרי ב-1971 ושוקמה על ידי תלמידי קרית החינוך דרור.

חטיבה זו היא גלגולה המאוחר של חטיבת גבעתי ממלחמת העצמאות, ובמלחמת ששת הימים היא זו שכבשה את השומרון והגנה על ישובי השרון, בפיקודו של אל"מ זאב שחם (זוניק). כחטיבת מילואים, השתתפה החטיבה במבצע "חומת מגן" ורבים מלוחמיה נפלו בג'נין 

תל שבח

נחזור מערבה בכביש 57 ונפנה שמאלה למושב תנובות. בקצה המזרחי של הישוב, ליד שכונת "בנה ביתך" החדשה יש גבעה נמוכה, העונה לשם "תל שבח". במקום יש אנדרטה קטנה לזכר עובדי חברת החשמל שנהרגו בתאונת מטוס כאן, עץ זית גדול וסביבו פריחת כלניות מרשימה בינואר-פברואר. חבל שהקמת האנדרטה פגעה בחלק משטחי הפריחה, אך המקום בהחלט מרשים. צופה למזרח לעבר קלנסווה, טול כרם והרי השומרון.

 

הנצחה לילדי אוסלו, מושב ינוב

מכביש 57 נפנה לכביש 5613 המוליך לפרדסיה, דרך מושב ינוב.
ליד מרכז המושב, בצד הכביש צריף קטן, המכונה "צריף ראשונים". נעצור בצד ונכיר פרשייה לא מוכרת מימי ראשית המדינה:

ב-1949 יצאה קבוצת ילדים יהודים מתוניסיה לישראל. בדומה לקבוצות רבות אחרות, עצרה גם קבוצה זו, שהשתייכה לעליית הנוער, במחנה הבראה ליד אוסלו שבנורבגיה. ואולם, המטוס ועליו הילדים בדרכם לישראל התרסק. 27 הילדים ושבעת המלווים ואנשי הצוות נהרגו. ילד אחד ניצל מהאסון, ואילו הגופות הועברו לקבורה בתוניסיה. 
ממשלת נורבגיה תרמה לזכר הילדים בתים במושב החדש ינוב, בו התיישבו יוצאי תוניסיה, ביניהם בני משפחה של הרוגי האסון. המושב מקיים כל שנה טקס לזכרם, והניצול היחיד מהתאונה המחרידה התגורר גם הוא במושב. במערב המושב יש חורשה לזכר ילדי אוסלו, ובית הספר המקומי נקרא גם הוא על שמם

  

גאולים

המושב ינוב מחובר למושב גאולים, שנוסד ב-1938 כישוב חומה ומגדל. מייסדיו הראשונים היו יוצאי גרמניה, שהוחלפו בותיקי המושבות.

במלחמת העצמאות נכבש המושב על ידי הצבא העיראקי שהגיע מכיוון קלנסווה. התוקפים נהדפו לאחר זמן קצר על ידי כוחות מחטיבת אלכסנדרוני, שגילו הרס ו"אדמה חרוכה".

בתחילת שנות החמישים אוכלס המקום על ידי יוצאי תימן. האנדרטה במרכז המושב מנציחי את נופלי הישוב, בעוד שנופלי חטיבת אלכסנדרוני מונצחים בנתניה.

צור משה

בהמשך כביש 5613 נגיע לצור משה, שהוקם בשנות ה-30 על ידי יוצאי יוון, כחלק מישובי "חומה ומגדל", ונחשב, אחרי הרחבתו, למושב הגדול בארץ. ליד מבנה הסילו יש שלטים שמנציחים את מקימי הישוב. לאחרונה נפתח ארכיון ומוזיאון קטן לזכר ראשוני הישוב במסעדת "קופינאס".

בשנת 2004 הוקמה אנדרטה ייחודית לזכר יהודי יוון שנספו בשואה, ולכבוד הידידות בין ישראל ויוון ולכבוד אולימפיאדת אתונה

קישורים נוספים:

• סיור דומה, עם דגשים אחרים ויחודיים, התפרסם באתרו הנפלא של עמית מנדלסון
• לפני כ-5 שנים פרסמתי רשימה על האיזור בוואינט
• נושם ממה שמתפרקים הפרדסים - פריחה ואתרים היסטוריים בלב השרון
• שביל אלוני קדימה
• קדימה צורן - התיישבות, טבע וחגיגות יובל
• נתניה - פיסול סביבתי, אנדרטאות וטיילת

הידעת?

• קיבוץ דורות נקרא על שם דב הוז ובני משפחתו
• שדה דב נקרא גם הוא על שם דב הוז
• במלחמת ששת הימים הפציץ הצבא העיראקי את איזור השרון: אשה נהרגה בנתניה, ופצצה נפלה בצור משה. אפשר לראות אותה עד היום במרכז המושב