טיול חורף בנתניה

בימי החורף הקצרים אין תמיד אפשרות לטייל רחוק, בגלל קוצר היום. במקום זאת, אפשר להגיע למקומות קרובים, לפעמים ''מתחת לאף'', שאינם דורשים היערכות רבה ונסיעה ארוכה. הפעם נשים את פעמינו לנתניה וסביבתה. נתעלם באלגנטיות מהזיהוי של נתניה עם ''איקאה'' ועם תופעות חברתיות אחרות, וניווכח שיש בה הרבה מה לראות. עץ השקמה באום-חאלד נתחיל בכניסה לעיר. ניכנס לרחוב הרצל, ובפניה השניה ימינה נפנה לרחוב מינץ. ליד תחנת מד"א המקומית עומד לו אחד מעצי השקמה הגדולים ביותר בארץ (וכנראה בעולם). העץ הזה הוא בן כ-1000 שנים, ומתואר בציורים מסוף המאה ה-19. העיריה, שמשקיעה בשנה האחרונה משאבים רבים בחזות העיר, הפכה את סביבת העץ לגן פורח, הוסיפה שלטי הסבר ותעתיק של אותה תמונה בת 130 שנה. אסור לטפס על העץ, אך בהחלט אפשר להתרשם מנופו העצום. בין בתי הסביבה ניתן לראות שרידים מבתי "אום חאלד", הכפר הערבי ששכן כאן עד 1948, ושתושביו מכרו את השטח לראשוני נתניה.  צילום: דודי הולצמן   פרדס הגדוד נחזור לרחוב הרצל, ונמשיך מערבה. במרכז העיר נפנה ימינה בשדרות וייצמן, וניסע עד הסוף. בקצה הרחוב, בפינת רחוב סוקולוב, נמצא בית הבאר שנבנה עוד לפני הקמת העיר נתניה על ידי אנשי הגדוד העברי, שעיבדו פרדס בסביבה ("פרדס הגדוד"). הבית שוקם בסיוע המועצה לשימור אתרים והפך למרכז הדרכה לימי עיון בנושאי התיישבות. הבאר עצמה שוקמה גם היא. לתיאום ביקורים, טל': 09-8329940 שטח הפרדס סופח לעיר נתניה והפך לשכונה בשם "פרדס הגדוד", השכונה היפה ביותר בעיר לטעמי. אנשי הגדוד העברי הקימו מצפון לנתניה את המושב אביחיל, ובו נמצא בית הגדודים, מוזיאון המתעד את התנדבות היהודים לגדודים העבריים בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. השכונה שמצפון מערב לבית הבאר היא "קרית צאנז", שכונה חרדית שהוקמה על ידי הרבי מצאנז לפני 50 שנה, ומתגוררים בה אלפי חרדים. הקריה מפעילה את בית החולים "לניאדו" שבפינה הצפון מערבית של השכונה, ומשרת את תושבי האיזור. אם מטיילים בסביבה בשבת, אין כניסה לשכונה ברכב, ויש לעקוף אותה כדי להגיע לחוף הים    החוף הצפוני  חוף הים של נתניה הוא החוף העירוני היפה ביותר בארץ, לדעתי. בניגוד לטיילות המוכרות שבחלק המרכזי והדרומי של נתניה, החלק הצפוני פחות מוכר. אם ניסע לאורך החוף מצפון למנחת המסוקים של בית החולים לניאדו, נראה פינות נסתרות ולא מוכרות. מול רחוב הגדוד העברי פונה סמטה קצרה אל הים. לעינינו יתגלה מגדל מים ישן, ועליו שלט. כאן היה קיבוץ עירוני בשם "מצפה הים", שהיה כאן בשנות השלושים והארבעים. מיקומו בראש המצוק איפשר לו להיות אתר קשר לספינות מעפילים. ליד מגדל המים ישנה רחבת תצפית קטנה אל הים, לכיוון צפון (לכיוון מלון בלו ביי). מראה יוצא דופן ביופיו, בעיקר בחורף.    צילום: דודי הולצמן נמשיך לאורך הכביש. מימיננו שכונת עין התכלת (שלמרות קרבתה לים, היא לא משתלבת במיזמי היוקרה בינתיים, ונראית כאילו נותרה בשנות ה-70), משמאלנו שבילים היורדים אל החוף הפראי והמצוקי, וירידה למלון בלו-ביי בעל הנוף המרהיב. הכביש ממשיך עוד כ-2 קילומטר עד הכניסה הדרומית לכפר הנוער "נעורים".(השנה הדרך מצפון למלון נחסמה כדי למנוע ״קיצורי דרך״ בתוך שכונות נתניה הצפוניות) צילום: דודי הולצמן לאורך הטיילות בחלק המרכזי והדרומי של נתניה יש טיילות מרהיבות, על המצוק שמתרומם עשרות מטרים מעל הים. כדי להקל על ציבור המתרחצים, נבנתה מעלית לירידה לים, בחוף המרכזי של העיר. החלק הדרומי והחדש של הטיילת, טיילת בן-עמי, משמש אתר למצנחי רחיפה, ולאורכו פינות תצפית על החוף ומסלולי הליכה ורכיבה על אופניים. הטיילת ממשיכה עד ל"חוף הארגמן", ועוד דרומה, מעוטר בפסלי-פסיפס מרשימים. בפברואר פורחים אירוסי הארגמן בשמורה הסמוכה, שמורת אירוס הארגמן, וכל השנה כדאי לבקר ב"פארק השלולית" שנבנה סביב לשלוית חורף עונתית.  צילום: דודי הולצמן אנדרטת פנצ'ו באחת הכיכרות שבטיילת הדרומית, נמצאת אנדרטה ייחודית לסיפור העפלה מעט נשכח: סיפורה של האוניה פנצ'ו: קבוצת יהודים שהתארגנה בברטיסלבה שבסלובקיה ב-1940, נמלטה מאימי הנאצים בספינת-נהר ששטה על הדנובה, יצאה למרחבי הים השחור וממנו לים התיכון. ליד אי קטן ביוון, לא הרחק מרודוס, הספינה התקלקלה בגלל ערבוב מי ים במי הקיטור, והמעפילים נסחפו לאי הבודד. הם התגלו רק אחרי כמה ימים על ידי מטוס איטלקי שבעקבותיו הם חולצו והגיעו לאי רודוס (שהיה בשלטון איטליה), שם הושמו במעצר במחנה אוהלים. האיטלקים העבירו את המעפילים למעצר בדרום איטליה, וכך הם ניצלו מגורלם המר של יהודי רודוס (שהובלו באוניות וברכבות לאושוויץ), וב-1943 הופתעו חיילי בנות הברית שפלשו לאיטליה לגלות את המחנה. כמעט כל היהודים שהיו על הספינה - ניצלו והגיעו לארץ. האנדרטה לזכרם הוצבה במקום ב-2008. למעוניינים להרחיב עוד וללמוד עוד עובדות מעניינות, משעשעות וחשובות על נתניה - אני ממליץ על האתר "אירוס". נתניה הפכה לאחרונה גם למוקד קולינרי. יש אפילו מסלול אוכל בשוק.

עוד על הטיילת של נתניה באתר המצויין של עמית מנדלסון.

עוד בבלוג שלי על נתניה - פיסול סביבתי, אנדרטאות וטיילת