יום ראשון, 9 בינואר 2011

פריחה חורפית ב"שמורות עציץ"

כמה פרקי גשם כבר מאחורינו, ופריחת החורף מתחילה "להרים ראש". זה הזמן לטיול קצר עם הילדים או בדרך לארוחה אצל סבא וסבתא. כמה אתרים ושמורות בשרון, בין רעננה, נתניה וכפר יונה.

  
צילום: דודי הולצמן

רוב תושבי מדינת ישראל חיים בצפיפות, במעין "משולש" שבין חדרה, ירושלים ואשדוד. השטחים הפתוחים שבתוך איזור זה, הולכים ו"נאכלים" על ידי ערים, ישובים חקלאיים, מתקני תשתית ומרכזי מסחר. השרון, ששוכן בתוך איזור זה, "זכה" לפיתוח מואץ במיוחד בשנים האחרונות. יותר ויותר הרחבות של מושבים, שכונות חדשות, מוקדי מסחר, מחליפים את החקלאות. שבאה במקום יער האלונים שהיה כאן עד לפני 90 שנה. למרות הכל, יש בתוך כל המרחב הזה כמה מקומות שמשאירים לנו קצת טבע לא בנוי, הצצה קטנה לטבע של פעם ואתרי טיול שנמצאים ממש קרוב לבית.

שמורות עציץ
כדי להשאיר כמה פיסות נוף קטנות באיזור שזוכה לפיתוח אינטנסיבי, הוגדרו כמה שטחים כשמורות טבע. אין מדובר בשמורות גדולות כמו הר מירון, הכרמל ועין גדי, אלא ב"שמורות עציץ", ששטחן נאמד בעשרות דונמים. בדרך-כלל, אין מה לראות בהן רוב חודשי השנה (פרט לשמורת חוף השרון). לזמן קצר, מאמצע החורף לאמצע האביב, אפשר לראות בהן גל פריחה של צמחים שכיסו בעבר את כל איזור השרון הבנוי כיום.

בין שדות לסחלבים: בני ציון-חרוצים
נתחיל את טיולנו בשדות מושב בני ציון, ששוכן בין הכבישים 2 ו-4, מצפון לרעננה. ניתן להגיע אליו דרך מחלף הדרים שעל כביש 4, או ממחלף שפיים שליד כביש 2. על הכביש המשובש שבין המושב היוקרתי בני-ציון לכיוון שפיים, נמצאת גבעה קטנה שרוב השנה היא דלת-מראה, אך למשך חודשיים, היא הופכת לגן פורח.
יש בה רבים מצמחי סוף החורף ותחילת האביב: כלניות, אירוסים ואף סחלבים וצבעונים. מצפון לשמורה, נראה גבעה נוספת בלב השדות, שהיא החלק הצפוני של השמורה ובהחלט ניתן להגיע אליה בצעידה קלה. השמורה מתחילה לפרוח בינואר. אם השנה גשומה דיה, נראה פריחה עד סוף מרץ. קחו בחשבון שאין כמעט מקומות חניה, לצד הדרך. בימי חול היא יכולה להיות עמוסה לעייפה, בכלי רכב שמקצרים את דרכם מכביש 4 לכביש 2.
*** השמורה נסגרה לשיקום נופי ותיתפח בתחילת 2018 ***

צבאים ומגלשות חול בחוף השרון
מבני ציון נמשיך מערבה, נחצה את פסי הרכבת ונראה רפת גדולה מצד שמאל. נחצה את כביש החוף במנהרה לכיוון שפיים, לא ניכנס למרכז הקניות, אלא נמשיך דרך הקיבוץ לכיוון ארסוף וחוף הים. לא הרחק מהכניסה המערבית של גן האירועים של הקיבוץ, יש כניסה לגן הלאומי, חוף השרון. בתוך השמורה המגודרת (הכניסה חינם), יש שבילים שמובילים למצוק האדיר שעל חוף הים.
בשמורה זו, כדאי לבקר בחורף ובאביב שיש בהם פריחה עונתית. ובקיץ פורח בה נר הלילה החופי. יש בשמורה גם עדר צבאים (שרק אם נהיה בשקט נוכל לראות אותם), גבעות ומגלשות חול ומרפסות צפייה אל הים (זהירות: אל תתנו לילדים להתקרב למצוק). המקום יפה תמיד, במיוחד לעת שקיעה!

אגמים ופריחה באודים
מכביש החוף נפנה לכיוון מושב אודים, וניסע עד לקצה הדרומי של שכונת ההרחבה שלו. שלט קטן נמצא בתחילת גבעה, שבחורף מכוסה ברקפות, כלניות ואירוסים. ההליכה הקצרה תביא אותנו לפסגת הרכס, עם תצפית לעבר נחל פולג וה "קניון" (חצוב כנראה בידי אדם) שעזר לנקז את המים משטחי הביצות אל הים התיכון. ממרומי הגבעה נראה את השטח הגדול שבין אודים, תל יצחק שפיים ורעננה. בחורפים גשומים הוא מתמלא שלוליות ענק שנראות כאגמים, ובחורפים פחות גשומים – הוא "סתם ירוק". אם נלך לאורך החלק הדרומי של המושב, נגיע לשתי בריכות עמוקות מלאות מים: אלו חציבות שנעשו בשנות השבעים וננטשו, והן התמלאו במי תהום גבוהים. אם נהיה בשקט נשמע את ציוצי עופות המים ואף נראה אותם.
צילום: דודי הולצמן


מערות בביתן אהרון
נחזור לכביש החוף ונחלוף על פני נתניה. במחלף חבצלת נפנה ימינה, בכביש 5710 לכיוון ביתן אהרון. מימין לכביש, עומד לו "בית ראשונים". בבית גרו ראשוני המתיישבים בעמק חפר, בשנות ה-30. ממנו יש תצפית יפה למזרח, על כל עמק חפר עד להרי השומרון ומערבה לכיוון הים. נחנה כאן את הרכב ונצא לטייל בשמורה שנמצאת מצפון לנו. צרה וארוכה לאורך הכביש, היא שמורת ביתן אהרון. בשמורה צומחים אופיינים לרכס הכורכר של מישור החוף, אירוסים, כלניות רקפות ועוד. בלב הרכס, יש עץ חרוב מרשים שענפיו יוצרים מעין מערה מקום נפלא לילדים לטפס ולשחק. בצד המזרחי של הרכס יש כמה מערות קבורה רומיות עתיקות.
 
צילום: דודי הולצמן


תל שבח ותל חרזה
נחזור לכביש החוף וממנו נפנה לכביש 57 מצומת השרון (בית ליד) מזרחה, נעבור את כפר יונה ואת הפניה למושב ינוב, ונפנה ימינה למושב תנובות. בקצה המזרחי של הישוב, ליד שכונת "בנה ביתך" החדשה יש גבעה נמוכה, "תל שבח". במקום יש אנדרטה קטנה לזכר עובד חברת החשמל שנהרג בתאונת מטוס כאן, עץ זית גדול וסביבו פריחת כלניות. חבל שהקמת האנדרטה פגעה בחלק משטחי הפריחה, אך המקום בהחלט מרשים. צופה למזרח לעבר קלנסווה, טול כרם והרי השומרון. גבעה דומה, במקום קצת קשה יותר לגישה, יש בין הישובים צורן וקלנסווה. שם על גבעה בשם תל חרזה, שגם בה פורחות כלניות.

מה עוד לעשות באיזור? התנגדותי העקרונית למרכזי הקניות הפתוחים בשבת, מונעת ממני להמליץ על פעילות ה"שופינג", אך אין להתעלם ממנה כמעט בכל פינה ומושב באיזור. לחובבי הספא: יש בקיבוץ געש, אתר מים מינרליים חמים עם בריכות ומסאז’ים.
נשוב לאיזור השרון בעוד כחודש, עם פריחת אירוס הארגמן. 

טיול נעים! 

ועוד באיזור:
 
 
 

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז