יום שלישי, 22 במאי 2012

חג החלב? חג החומוס!

כמו כל שנה, לקראת חג השבועות, מתמלאים אתרי האינטרנט ומוספי העיתונים בשפע מתכונים לעוגות גבינה, פשטידות ושאר מוצרי חלב.
החג, שהתחיל כשילוב של חג חקלאי (ביכורים) וחג דתי-תורני (מתן תורה) הפך ל"חג החלב" בו יצרני החלב מנסים למכור כמה שיותר.
בכלל, רוב החגים הפכו לחגי אוכל. האימרה "ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, אז בוא נאכל", שמתמצתת את חגי היהדות, מתאימה לחנוכה, פסח, פורים ויום העצמאות, בעוד חגים אחרים נשארו ללא עילה מיוחדת לחגיגת זלילה. לכן אין מתאים מחג השבועות שנשאר ללא סיבה מיוחדת לארוחה ענקית – למוצרי חלב שבדרך כלל נשארו קצת "מחוץ לתחום" של מאכלי החגים ברוב עדות ישראל.

לחג השבועות יש ארבעה שמות וארבע משמעויות:
  • חג מתן תורה - מתן תורה חל ביום זה
  • חג השבועות - שבעה שבועות ויום מקציר העומר 
  • חג הביכורים - "וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חטים" (שמות ל"ד 22). מיום זה מתחילים להביא למקדש ביכורים מפרי האדמה
  • חג הקציר - "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" (שמות כ"ג 16)  - בתקופה זו מתחיל קציר החיטים
אז איך כל זה קשור לחלב? יש כמה הסברים מסורתיים (אם תחפשו באינטרנט תמצאו עוד):
  • "חלב" הוא בגימטריה 40, לציון 40 הימים ששהה בהם משה על הר סיני
  • התורה נמשלה לחלב ודבש
  • עם מתן תורה הפכו בני ישראל לשומרי-מצוות, והכלים בהם בישלו בשר הפכו לא כשרים, לכן, הם אכלו מאכלי חלב
ולמה לא חלב?
לאחרונה יותר ויותר אנשים מגלים את הנזקים בצריכת חלב. בני האדם הם יונקים, וכל היונקים נגמלים מחלב בגיל מאוד צעיר. עד ביות בהמות החליבה (פרות/כבשים/עיזים) לא צרכו בני אדם בוגרים חלב ומוצריו, ולמעשה רוב האנושות לא אוכלת מוצרי חלב גם כיום. מחקרים חדשים מוכיחים (?) קשר בין צריכת חלב ומוצריו לאין-ספור תחלואים שונים ומשונים.

ומנגד: היונקים מאבדים את היכולת לעכל חלב בגלל שלקטאז (האנזים שמפרק את הלקטוז שבחלב) מפסיק להתקיים אצלם לאחר מספר חודשי חיים (זמן הגמילה מחלב). כך היה גם אצל בני האדם.
אך, יש כאלו שהאנזים הזה נשמר אצלם (סוג של מוטציה גנטית). אלו האנשים שיכולים לעכל חלב גם בבגרותם, והמוטציה הזו שהפכה להיות מוצלחת אצל עמי אירופה בעיקר, גרמה להתפתחות משק חלב מפותח, ואין-ספור המאכלים הקשורים אליו. נסו לדמיין עולם בלי חלב, יוגורטים, גלידה, מילקשייק, גבינות... קשה לדמיין את עולם המזון המערבי ללא כל זה.
ככל הנראה, מי שיכול לעכל חלב יכול גם לנצל את התכונות שלו (סידן, ויטמין D), אחרת אי אפשר להסביר את העובדה שהמוטציה הזו שרדה, והעמים הצורכים חלב בריאים ומאריכי ימים.
חברי שלמה יונה מציג בבלוג המצויין שלו שני סרטים בנושא זה.

תבחרו לצרוך מוצרי חלב או להימנע מהם, אבל אי אפשר להתעלם מהדרך בה מוצרי החלב מגיעים אלינו: הפרות (ספקי החלב העיקריים) לא תמיד גדלות בתנאים אופטימליים, והשבחה גנטית הביאה להגדלת עטינים כדי לייצר כמויות עצומות של חלב. הפרדת עגלים מאמהות ושאר פגיעות ברווחת החיות מעלות תמיהה מכיוון אחר, הפעם על המוסריות של צריכת החלב.
למי שמאס במכירות האגרסיביות של המחלבות ורוצה להמעיט או להימנע ממוצרי החלב ובכל זאת לשמור על רוח החג, אני מציע אפשרות אחרת.
 צילום: מוסא מוחמד שהואן


חג החומוס
אני מציע לחג השבועות פן נוסף לחג, ואוכל שבהחלט קשור לחג: חג החומוס.
אם נפתח את מגילת רות, שנקראת בחג השבועות, נגלה שהחלב לא מוזכר בה כלל. לעומת זאת, נזכרו בה עולם הקציר וחיי החקלאים בארץ יהודה לפני 3000 שנה.

ולמי שלא מכיר את סיפור, הרי תמציתו:
משפחת אלימלך עזבה את ארץ יהודה לארץ מואב, בגלל רעב ובצורת. אבי המשפחה אלימלך - מת, ובניו מחלון וכליון (כבר מקריאת שמותיהם אפשר להבין שהם לא יאריכו ימים), התחתנו עם שתי מואביות, רות וערפה, ואחרי מספר שנים מתו גם הם. נשארה אם המשפחה נעמי, ושתי כלותיה - רות וערפה. נעמי החליטה לחזור לארץ יהודה, והפצירה בכלותיה לא לבוא אתה. ערפה החליטה להשאר במואב, רות מעדיפה ללכת עם חמותה (האם זה אמיתי?) ואמרה: "עמך עמי ואלוהיך אלוהי".
הנשים חזרו לבית לחם, ורות התחילה ללקט שיבולים בשדהו של בועז, קרוב משפחתו של אלימלך המת, ונראה לה שהיא מצאה חן בעיניו (מיד תראו איך החומוס קשור לעניין). רות יעצה לה לבקר את בועז בלילה, להתגלות אליו וכך להכיר אותו יותר לעומק. בפגישתם גוללה רות את סיפורה, ואת רצונה להמשיך את השושלת. בועז לקח את רות לאישה, נולד להם ילד בשם עובד, הוא סבו של דוד המלך (שנולד ומת בחג השבועות).

בפגישתם הראשונה של בועז ורות הוא הזמין אותה לצלחת חומוס:

וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם, וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ, בַּחֹמֶץ; וַתֵּשֶׁב, מִצַּד הַקֹּצְרִים, וַיִּצְבָּט-לָהּ קָלִי, וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר (רות ב 14)

כמובן שאין מדובר בחומץ המוכר לנו היום. לא טובלים לחם בחומץ, זה פשוט לא טעים (אלא אם כן מדובר בפוקצ'ה שנטבלת בשלולית שמן זית בתולי עם נגיעת חומץ בלסמי). הכוונה לחומוס שלנו. בערבית נכתב המאכל "חמץ" (حُمُّص) ומבוטא חומוס וגם בעברית שם הצמח הוא "חמצה". במעשהו זה, בועז לא "יצא חומוס", אלא הזמין את רות לאכול חומוס איתו. זו תחילתו של הקשר בין השניים, שהביא, כידוע, להולדתו של דוד המלך, נינם של השניים.

זו הופעתו הראשונה של החומוס בתנ"ך ובמקורות היהודיים. לאורך ההיסטוריה, החומוס היה פופולארי בכל ארצות המזרח התיכון, וגם אנו הישראלים לא משכנו ידנו (ופיתתנו) ממנו.
בעשרות השנים האחרונות עבר עולם החומוס הישראלי מהפכה. מהימים בהם היה חומוס בקופסת שימורים או מאבקה + כמה חומוסיות ליודעי ח"ן, הגענו למצב בו יש מאות חומוסיות, וכל אחד נשבע שהחומוס "שלו" הוא הכי טעים. "שיחות חומוס" מתחילות להזכיר שיחות פלצניות על יקבים ובוטיקי גבינות בצרפת.

בעבר עבדתי במקום בו היה "מועדון החומוס", בו פעם בכמה שבועות הביא אחד העובדים חומוס מהחומוסיה החביבה עליו ו"פתחנו שולחן", מלווה בניתוח המרקם, הטעם, הטחינה ואישיותו של בעל החומוסיה.
גם מדף החומוס בספופרמרקטים הפך מגוון ואיכותי מאי פעם.

הפופולריות הזו לא נעלמה מעיני שכנינו בצפון, שכעסו על כך שישראל הפכה את החומוס ל"מאכל הלאומי", בעוד הוא למעשה המאכל הלאומי של לבנון. תחרות "למי יש את החומוס הכי גדול" נערכה בין חומוסיה באבו-גוש לחומוסיה בלבנון ואף הגיעה לספר השיאים של גינס.
להגנתנו, אפשר בהחלט לנופף בפסוק ממגילת רות, שזה ממש-ממש שלנו.

הפופלריות של החומוס כבר גרמה לכמה מדריכי טיולים לארגן "סיורי חומוס", בעיקר במזרח ירושלים.

ואי אפשר בלי כמה דברים מעניינים:
חג שמח וניגוב נעים וטעים!


 צילום: אורן פלס


5 תגובות:

  1. מאמר מרתק שבהחלט ראוי לפרסום בפורומים של טבעונים וצמחונים.

    השבמחק
    תשובות
    1. המאמר אכן מרתק ומעולה לפרסום לכולם בלי קשר לתזונה שלהם. האמת שאולי בעדיפות לאלו שצורכים מוצרי חלב

      מחק
  2. דודי,

    מרתק, מהנה ומקסים.

    שנסענו לשליחות בהולנד החומוס היה מצרך מאוד חסר עבורי ( חלב וגבינות יש כמובן בשפע), הלכתי יום אחד לסופר והעינים שלי נתקלו בצנצנת זכוכית ובתוכה חומוסים.
    קניתי את החומוס ובשמחה רצתי הביתה , הכנסתי אותו למעבד המזון, הוספתי טחינה גולמית (מהארץ), שמן ותבלינים וקיבלתי מעדן חומוס.
    מאז למעשה עברו הימים ללא החומוס בנכר.

    למדתי להכין חומוס לבד, ולמדתי שחומוס בצנצנת טוב יותר מחומוס בקופ. שימורים ( כמובן שהכי טוב להשרות גרגרים ולבשל אותם לבד למי שיש זמן).

    ושוב תודה על הפוסט המקסים
    שביט

    השבמחק
  3. דודי יקר,
    הפוסט מהנה
    ושיתפתי ב Facebook
    בנוסף, רציתי להוסיף, שחומוס,
    נקרא בעברית חימצה.

    השבמחק

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז