יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

חצבים וצבים - לאורך נחל אלכסנדר


 
צילום: דודי הולצמן

מקורו של נחל אלכסנדר באזור שכם ומשם הוא מתפתל לאורך כ-42 ק"מ. הוא זורם בין גבעות השומרון, אוסף אליו פסולת תעשיית זיתים ושפכים, ומגיע לאזור השרון, סמוך למושב ניצני עוז. משם הוא ממשיך ומתפתל בין ישובי עמק חפר עד שהוא נשפך לים ליד בית ינאי.
במשך אלפי שנים זרם הנחל, חלקו כל השנה, עם מים מתוקים וביצות. בעשורים האחרונים הפך לאחד המזוהמים ביותר בארץ. זיהום הנחל בשפכים גרם להכחדה של מרבית הצמחייה והחי שבו, פרט לצבים הרכים המפורסמים.
לאחרונה, הנחל שסבל מהזנחה קשה ושימש לא יותר מתעלת שפכים מצחינה, עבר (ועדיין עובר) פעולות שיקום לשם טיהורו.

פארק קדם
הנקודה הראשונה לאורך הנחל שבה אפשר לראות את עבודות השיקום הוא פארק קדם: מצפון למושב בורגתה וממזרח למושב חניאל שיקמה קק"ל חלק מגדות הנחל, נטעה עצי בוסתן והוסיפה מתקני נופש. מכאן מתחילה דרך, חלקה עביר לכל כלי הרכב, והמשכה רק לאופניים ורכב שטח - עד לקיבוץ העוגן. השביל עובר בין בריכות דגים ובהם עופות מים, מאגרי מים, שדות חקלאיים ופינות נופש. בסופי שבוע המקום הומה רוכבי אופניים ואופנועים מכל ישובי האיזור. השביל, המסומן בסימון שבילים שחור, מגיע עד למעבר הנחל מתחת לכביש 4.

צילום: דודי הולצמן
מצפור אגמי עמק חפר - בורגתה
בהמשך ניסע לאורך הנחל עד שנגיע לגשר להולכי רגל וגשר אירי. נפנה ימינה בגשר האירי, ונראה את אתר התצפית בציפורים שצופה על המאגר הענק, שמלא כולו בשקנאים רבים, וגם מעט אנפות. אי אפשר להתקרב למים, ומדי פעם, רכב בטחון שעובר לאורך הבריכה מבריח להקת שקנאים שממריאות במטס עצום ומרהיב.

 בריכת בורגתה. צילום: דודי הולצמן

 בריכת בורגתה. צילום: דודי הולצמן

שקנאי בוגר יכול לאכול מעל קילו דגים ביום, ולהקה יכולה לחסל בריכות שלמות.

ממזרח לתצפית החדשה יש נקודה נוספת הצופה אל המאגר המרשים, ומתאימה יותר לשעות הבוקר המקדמות.

אם נמשיך לאורך נחל אלכסנדר מערבה וצפונה נגיע ל״אגמון חפר״ שממוקם במקום בו היו בריכות הדגים של עין החורש. המקום הפך לפארק צפרות דמוי עמק החולה, עם שביל מסודר וחלונות תצפית. חסידות, אנפות, ברווזים ועופות דורסים יקבלו את פנינו, לצד נוטריות ונמיות

 צילום: דודי הולצמן
  צילום: דודי הולצמן

נחל לדוגמה
נמשיך לאורך הנחל עד לכביש 4
אחד הקטעים היפים ביותר כיום נקרא "קטע נחל לדוגמה" או "פארק איטליה". אורכו 750 מ’, והוא נמצא מצפון לקיבוץ מעברות. לאורך גדות הנחל המשוקמות נשתלו מדשאות, 350 עצים ו-3,500 שתילים. הוקם גשר להולכי רגל, נבנו שולחנות פיקניק, פרגולות, ספסלי ישיבה ואפילו שירותים ביולוגיים. מגרש חנייה הוכשר במקום לבאים, והגישה לאזור מאוד נוחה מכביש מספר 4 (זהירות מפריצות לכלי רכב).
התל הגדול מצפון לנחל הוא "תל חפר". בעונת החצבים שווה לסטות מהדרך ולהגיע אליו, הוא מכוסה בהמוני חצבים.
בתל חפר נמצאו ממצאים רבים מתקופת המקרא, והוא זוהה (בטעות) עם העיר חפר, שנזכרה בכיבושי יהושע ובסיפורי שלמה המלך. מעשית, אין הרבה מה לראות באתר למטייל הלא-מקצועי.
בהמשך השביל, לאורך המים נראה עופות מים וצמחיה עשירה, ועצי אקליפטוס שנשתלו כאן מתוך מחשבה כי הם אלה שייבשו את הביצות. למעשה, מה שייבש את הביצות היו פעולות ניקוז, אך האקליפטוסים המרשימים, שנשתלו כאן בשנות העשרים והשלושים, עדיין כאן. אפשר לטייל הלוך ושוב ולחזור לקיבוץ מעברות, אך אפשר גם להמשיך כאמור לגשר הצבים, תחנתנו הבאה. השביל לשם עובר בגדת הנחל ומתחת לגשר כביש צומת חפר-כפר ויתקין.

גשר הצבים
בגשר הצבים אפשר לצפות על הריכוז הגדול ביותר של צבים רכים בישראל. מקורו של הצב הרך בנהרות ובאגמי המים המתוקים של מזרח אפריקה. בארץ נפוץ הצב הרך בעבר בכל נחלי החוף, אך כיום קיימות רק שתי אוכלוסיות מבודדות של הצב הרך, אחת בשמורת עין אפק שבנחל נעמן והשנייה בנחל אלכסנדר. הצבים הרכים, שמגיעים עד לאורך של 120 ס"מ ולמשקל של עד 50 ק"ג, אוכלים כמעט הכל, החל מפגרים דרך דגים, תולעים ועד לחם ובמבה. לאור מקרים לא נעימים בעבר, נאסרה האכלתם על ידי הציבור הרחב. שמרו על הילדים שלא יינשכו על ידי הצבים או יפלו לתוך המים. הצבים אוהבים לצאת ו"להשתזף" על משטחי הסלע, לפעור את פיהם, לקפוץ למים ולצלול בזריזות מפתיעה.
 
צילום: רונן מרקוס

 צילום:ד"ר אבישי טייכר

חורבת סמארה
לאחר שהתפעלנו מהצבים, נחצה את הגשר, ונמשיך מערבה לאורך הנחל. נראה מרפסת תצפית קטנה הצופה לעבר אתר ההטלה של הצבים, ונעבור מתחת לגשר הרכבת. ככל שנתקדם אל הים, יתחלפו המים המטוהרים-למחצה של הנחל במי ים, החודרים דרך השפך. כקילומטר לפני שנגיע לכביש החוף, נוכל לראות מבנה אבן מהמאה ה-19. זוהי חורבת סמארה, ששימשה כתחנת מכס וכתחנת משטרה בתקופה העות’מנית. בקיץ היו מתקבצים במקום זה סוחרי אבטיחים מכל האזור, מעמיסים את האבטיחים על סירות שעגנו בשפך הנחל (מינת אבו-זבורה), ומשלמים את המס. בחורף, המקום פורח, ולידו יש גם שולחנות לפיקניק.
אפשר להגיע לחורבת סמארה גם ממחלף ינאי שעל כביש החוף.

 
המקום יפה במיוחד מסוף אוגוסט ועד אמצע אוקטובר. כל הגבעה של חורבת סמארה מתכסה במאות חצבים, פורחים בלבן.
 
אל החוף
מנקודה אפשר להמשיך עד לחוף, מתחת לכביש המהיר. מצפון לשפך- מכמורת, מושב שקם ככפר דייגים, ומדרום - חוף בית ינאי הידוע לכל תושבי השרון כחוף היפה ביותר באזור. מושב בית ינאי מקשר אותנו לשמו לנחל אלכסנדר - שניהם נקראים על שם המלך החשמונאי האחרון, אלכסנדר ינאי, שכבש ושחרר את האזור במאה הראשונה לפני הספירה ובימיו אף הגיעה ממלכת החשמונאים לשיאה.
מאמצע אוגוסט ולאורך ספטמבר פורחת בחוף בית ינאי חבצלת החוף.


צילום: אורן פלס

ועוד על צבים
בנוסף לצב הנחלים, יש בחופי הארץ גם צבי ים. הם נפגעו קשות בשנים האחרונות מנוכחות של רכבי שטח בחופים. כל שנה, מגיעות צבות ים להטיל ביצים לאורך החוף. הצבים הבוקעים מפלסים את דרכם אל הים. כל קוליס של ג'יפ או תאורה שמסיטה אותם מדרכם היא מכת מוות עבורם.  כדי להתגבר חלקית על בעיות אלה, רשות הטבע והגנים מגבירה את האכיפה, וגם מבצעת סיורים מיוחדים ל"פתיחת קינים" של צבי ים בנקודות שונות (גם בבית ינאי) לאורך החוף. מראה מרגש ומרהיב, מומלץ במיוחד. 


איך מגיעים? 
לפארק קדם: מגיעים למושב חניאל, ובקצהו הצפוני של המושב יש שלט שמפנה מזרחה לכיוון הפארק. כשמגיעים לנחל פונים צפונה ונוסעים כחצי קילומטר עד לסלע המנציח את טל קופרמן. אפשר להגיע גם מהמושבים בארותיים ובורגתה. בנוסף, אפשר לצאת מכביש 4, לפנות לקיבוץ העוגן, לעקוף את הקיבוץ מדרום, לאורך שטחי חקלאות ובריכות דגים, לעבור גן אירועים ולהגיע עד סמוך לפארק קדם.

לפארק איטליה: פונים מכביש 4 לכיוון משמר השרון, וימינה לכיוון מעברות. קיים שילוט ומגרש חניה
לגשר הצבים: המגיעים מכביש מס’ 4, יפנו בצומת חפר לכיוון כפר ויתקין ולפני מסילת הרכבת יפנו ימינה. המגיעים מכביש החוף, יפנו במחלף חבצלת לכיוון ביתן אהרון וכפר ויתקין וייסעו בכביש עוקף ויתקין עד הכיכר. שם פונים ימינה ואחרי מסילת הרכבת פונים שמאלה.

לחורבת סמארה: יורדים מכביש החוף במחלף בית ינאי, נוסעים לכיוון החוף ופונים צפונה לכיוון מכמורת. לאחר חצי קילומטר פונים שמאלה, הדרך מתעקלת ועוברים מתחת לגשר כביש החוף - ונוסעים כמה מאות מטרים לחורבת סמארה.

עוד על חצבים
בשנה שעברה פרסמתי פוסט על אתרי חצבים בארץ.

ליד הישוב קדימה יש חלקה מגודרת ובה שומרים על פקעות ובצלים של צמחים מוגנים שמוצאים בעת עבודות תשתית, ביניהם חצבים רבים.


 
"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז