יום חמישי, 21 באוגוסט 2014

מפרצים וצבים: לאורך החוף בין גבעת אולגה למכמורת

 
צילום: ספיר הולצמן

די קרוב למרכזי האוכלוסיה נמצא (עדיין...) קטע חוף שנשמר בצורה קרובה לצורתו הטבעית. ללא ארטיקים, מטקות, בתי מלון והמוני אדם.
קטע החוף הזה מתחיל בגבעת אולגה וממשיך עד מכמורת.
אין כמו אחר הצהריים לקראת סוף הקיץ לטיול במקום. אתרי מורשת, תצפיות אל השקיעה, מפרצים וגם צבי ים - כל אלה לאורך קילומטרים ספורים בצפון השרון.

צילום: דודי הולצמן



אולגה על החוף 
נתחיל בגבעת אולגה. השכונה שנוסדה בשנות החמישים וקלטה אלפי עולים, נקראה על שם אולגה חנקין, רעייתו של יהושע חנקין גואל האדמות, ובעצמה ממתיישבי חדרה ומיילדת מפורסמת.
אולגה חנקין נפטרה ב-1943. בבית שיהושע בנה, אך בני הזוג לא התגוררו בו מעולם, פועל בית קפה הצופה אל הים, ממש מעל "מפרץ בנימין" (בקצה הכביש המוליך ממחלף אולגה לחוף הים, שדרות מנחם בגין).
מפרץ בנימין עצמו נקרא על שם הברון בנימין רוטשילד שירד לחוף במקום זה ב-1914, בדרכו לבקר בחדרה.
מכאן נמשיך בנסיעה דרומה לאורך החוף עד למגרש החניה של חוף אולגה. מהמגרש נצא לדרך ברגל לאורך החוף.
החוף מצוקי וסלעי, ואפשר ללכת במרומי המצוקים, או לאורך החוף עצמו. שימו לב לא להתקרב למצוקים - גם מלמעלה (חשש לנפילה) וגם מלמטה (חשש להתמוטטות). ההנחיות וההיתרים ללכת לרגלי המצוק משתנות בהתאם למצב המצוק. שימו לב להוראות!
החל באמצע אוגוסט נוכל לראות פריחה של חבצלות חוף, נר הלילה החופי וחצבים.



צילום: חנה סיוון

המפרץ הסיני ותל גדורלאחר כקילומטר נגיע למפרץ, שמדרומו תל גבוה. זהו "המפרץ הסיני", שנקרא כך על שם ראשוני המתיישבים בגבעת אולגה שהיו עולים מסין (רובם צאצאי יהודים שהיגרו לסין מפולין ומרוסיה).  המפרץ החולי, משובץ בסלעים גדולים, מצויין להפסקה קלה, לפני שנטפס אל התל.
התל נקרא "תל גדור", ועל שמו נקראת גם שמורת הצוקים והים שלארכה אנחנו הולכים. התל נמצא בגובה של 30 מטר מעל הים, חלק מהצמחים בו סחופי רוח ומלח, וממנו נוכל לראות את בתי נתניה ועד למורדות הכרמל. נמצאו בו גם מעט ממצאים ארכאולוגיים מתקופות שונות.



צילום: אורי
צילום: דודי הולצמן

צילום: דודי הולצמן

חורשת קדימה
נצפה מתל גדור לכיוון מזרח, מדרום לבתי השכונה יש חורשת אקליפטוסים בולטת בנוף. בשנת 1898 עברו לכאן חלק מתושבי חדרה כי חשבו ששם יסבלו פחות מקדחת. לצערנו זה לא עזר, והם חזרו לחדרה. מה שנשאר לנו - חורשת איקליפטוסים שהם נטעו, בשם "חורשת קדימה". אם תגיעו בסוף החורף או באביב, תוכלו לראות בחורשה פריחה של דבורניות (סחלב שדומה בצורתו לדבורה), ובינה לבין שכונת "עין הים" יש פריחה של אירוסי ארגמן. בקיץ כדאי להסתפק בתצפית מרחוק. החורשה מתוחזקת על ידי ילדי בתי הספר בגבעת אולגה.

 
צילום: דודי הולצמן

בין תל גדור למכמורת: קינון צבים
מדרום לתל, במפרץ חולי, יש נקודה אליה מגיעים צבי ים להטלת ביצים. כל צבה תבוא להטיל את הביצים רק בחוף בו בקעה, ואם החוף הזה ייהרס בידי אדם - היא לא תוכל להטיל. בגלל הרס החופים, דיג וסיבות אחרות, הפכו צבי הים נדירים יותר ויותר. גם אם הצבה תוכל להטיל, הצבים שבקעו יתקשו לחזור אל הים, בגלל תאורה, אנשים ואפילו בגלל "קוליסים" של רכבי שטח.
צילום: אורי

כדי להציל את הצבים, איתרה רשות הטבע והגנים מספר נקודות לאורך חופי הארץ - עתלית, תל גדור ומקומות נוספים. כאשר הצבה עולה להטיל, מגדרים את נקודות ההטלה, וכאשר יש בקיעת צבים, עוזרים לצבים לבקוע ולהגיע אל הים.


 
צילום: דודי הולצמן

אפשר לבקר, בתיאום מראש ובהתראה קצרה, ולראות את בקיעת הצבים, ולצפות באחד המראות היפים ביותר בטבע, שבו עשרות צבים הולכים אל הים הגדול, שוחים ו"נבלעים" בו, ואולי מישהי מהצבות תחזור אל החוף להטיל בעוד שנים רבות.






נמשיך בדרכנו עוד כקילומטר דרומה. מולנו גבעה קטנה וחומה, היא תל גירית, שמבשר לנו שהגענו אל הישוב מכמורת. מדרום לתל מגרש חניה ומבנה עגול נטוש וגדול - מלון מירמאר שנבנה בשנות השישים וננטש, מחכה ליזם שיחזיר את ימיו כקדם.
 
מכמורת
הישוב מכמורת הוקם כמושב על ידי יוצאי הצבא הבריטי, ומתיישביו התכוונו לעסוק בדייג ובחקלאות. בפועל, רבים עברו לתחום התיירות ולעבודות חוץ. במושב היפהפה נמצא בית הספר למדעי הים של מכללת רופין, ובתוכו המרכז הלאומי להצלת צבי ים.
לכאן מעבירים צבים שנמצאו פגועים על החוף, מטפלים בהם ומשלחים אותם בחזרה אל הים. כאן מרכזים את הפעילות למעקב אחרי הטלה, קינון ובקיעת צבים. אפשר לבקר במקום בתאום מראש.
במכמורת נמצא גם בית הספר הימי מבואות-ים, בו לומדים מאות תלמידי תיכון את מדעי הים ואף יוצאים להפלגות כחלק מתכנית הלימודים.

 
צילום: אורן פלס

מושב מכמורת החל את "תעשיית הצימרים" לפני זמן רב, עוד בשנות השישים, בדרך צנועה ושווה לכל כיס, עוד לפני ימי הג'קוזי. במושב פעלו מספר מסעדות, ואחת מהן היתה על גדות נחל אלכסנדר, סמוך לשפכו לים.

נחל אלכסנדר
נחל אלכסנדר נשפך לים מדרום למכמורת. הנחל, שסבל מזיהום אורך שנים רבות, שוקם בשנים האחרונות, ואפשר לטייל לאורך חלק ניכר מאורכו. בקטע הקרוב לים יש אוכלוסיה גדולה של צב רך (אפשר לראותו ליד חורבת סמארה וגשר הצבים). בספטמבר מתכסה החורבה בפריחת חצבים עשירה. עוד על הנחל, בפוסט שכתבתי לפני שנתיים.
מדרום לשפך הנחל נמצא חוף בית ינאי, גן לאומי וחוף מקסים (האהוב עלינו במיוחד). מקום נפלא לסיים את הטיול

אתרים נוספים בגבעת אולגה:




צילום: דודי הולצמן



"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז