יום חמישי, 27 ביולי 2017

ארץ ירדן וחרמונים: טיול באתרי מים באצבע הגליל

מוקדש לחברי אורן אקרמן, שבזכותו הכרתי אתרים רבים בכל רחבי הארץ, ובעיקר באצבע הגליל

חום יולי אוגוסט. חם בכל מקום וכולם מנסים להשיב את נפשם באתרי המים למיניהם.
איזור אצבע הגליל נמצא במקום העשיר ביותר במעיינות ונחלי איתן בארץ. יש הקוראים לו ״ארץ ירדן וחרמונים״ על פי הפסוק בתהילים, ביטוי שמחבר את מקור המים הראשי - החרמון עם הנהר שמתחיל באיזור זה, כאיחוד של החצבאני, הדן, הבניאס וגם נחל עיון ונחלים ומעיינות נוספים.


 מפל הבניאס. צילום:דודי הולצמן


הפעם לא נתמקד בשמורות קולטות-הקהל הגדולות בסביבה: דןבניאס וחצבאני, אלא באתרים אחרים, ידועים יותר או פחות.
נחלי הבניאס, הדן והחצבאני זורמים מהשמורות אל ערוצים נסתרים ושוצפים, מאחורי מושבים וקיבוצים ובין מטעים ובריכות. במקרים רבים, הגישה אליהם כמעט בלתי אפשרית ברכב, ולעיתים בעייתית גם ברגל. הם מתאחדים סמוך לכפר בלום והופכים לנהר הירדן, ואז גם זרימתו הופכת איטית יותר ורגועה (עד להגעתו לירדן ההררי).
לצערי מטיילים רבים משליכים פסולת ומזהמים את המקומות האלה, מהיפים שיש לנו בארץ. אנא, אל תשליכו פסולת, קחו אותה אתכם והשליכו לפח אשפה (לא להשאיר גם שקיות שאספתם לתוכן פסולת). זה מפגע אסתטי, עברה על החוק ופוגע בבעלי החיים.

גן עדן לאורך הבניאס
נתחיל בבניאס, בחלק שאחרי השמורה. בשמורת הבניאס נובעים מעיינות גדולים (וקרים...) ומימיהם זורמים בפלגים בתוך השמורה, עד למפל המפורסם ולשביל התלוי, ליד קיבוץ שניר.
מקיבוץ שניר יש ירידה לכיוון בית העלמין, ומשם שביל לא מסומן וקצר - דרומה לעבר הנחל. רעש המים הזורמים יגיע לאוזנינו לפני שנגיע אל הנחל הגועש. כשנגיע לנחל, נוכל לפנות שמאלה, נלך לאורך הנחל עד שנגיע לטנק סורי הפוך: זה טנק שניסה לחדור לשטח ישראל במלחמת ששת הימים והתהפך אל הנחל. נחזור בדרך שבאנו, ונמשיך דרומה-מערבה, לאורך הנחל הזורם. קור המים מצנן גם את האויר והופך אותו לנעים. פה ושם יוצר הנחל מפלונים קטנים, בריכות קטנות וציוריות וגשר עץ עובר מעל הנחל. אחת הפינות, שבה נוצר מעין ״אי״ של סלעי בזלת, נקראת בשם ״גן עדן״. ריח התאנה המתוק נישא באויר ולצד המנטה והפטל מלווה אותנו לאורך כל הדרך.
השביל ממשיך עד לנקודה בה אפשר לעלות לכיוון שאר ישוב (אפשר להשאיר שם רכב נוסף או לחזור באותה דרך)
שימו לב - יש שלטים המזהירים מפני כניסה למים במקומות מסויימים לאורך הנחל. אנא השמעו לאזהרות!



צילום: Bukoved                                                          צילום:דודי הולצמן




מי שמעוניין, יכול להמשיך לאורך הנחל עד לנקודת המפגש עם הדן, מסלול ארוך ויפה.
בפברואר 1997 התנגשו באויר שני מסוקים שנשאו לוחמים למוצבי צה״ל בלבנון. הם התנגשו באויר מעל שאר ישוב, וכל החיילים נהרגו בתאונה המחרידה. לזכרם הוקם בכניסה לשאר ישוב  אתר הנצחה מרשים ויפה עד כאב. באנדרטה 73 סלעים לציון 73 הנופלים ובריכת מים שמימיה נשפכים אליה כל הזמן. הגישה לאנדרטה היא מכביש 99, מצומת חורשת טל (עם כביש 918)



  צילום:אילנה שקולניק

לאורך הדן
מקור נוסף של הירדן הוא נחל דן. הנחל נובע במעיינות גדולים, בתחומי שמורת דן המקסימה. מהשמורה, הנחל זורם לכיוון דרום-מערב, לעבר קיבוץ דפנה, בין מטעים ובריכות. הנחל נכנס לתוך הקיבוץ, שנמצא ממש ״על פלגי מים״ ויש בו אתר קמפינג מצויין. מהקיבוץ הוא ממשיך דרומה, ועובר מתחת לכבישים 99 ו-918, לא הרחק מאנדרטת המסוקים. מכביש הכניסה לדפנה עוברת מנהרה מתחת לכביש, שמובילה לחניה בצד הנחל. כאן אפשר לחנות וללכת לצד הנחל שיוצר ג׳ונגל של עצים, ליד פלגי מים צוננים ובריכות שכשוך קטנות. שימו לב, בגלל הזרם, הכניסה למים מסוכנת!. מסלול מפורט תוכלו למצוא כאן 


  צילום:Netanel H

נבי הודא
ממש מדרום לחורשת טל, מוליכה דרך עפר מכביש 918 מזרחה. היא עוברת ליד ערוץ הבניאס (ויש אפשרות להגיע אליו ממספר מקומות לארכה) וממשיכה לאתר הדרוזי הקדוש ״נבי הודא״, מזוהה כקברו של יהודה בן יעקב אבינו. האתר שכן עד לפני מלחמת ששת הימים ממש על הגבול, והיה מקודש גם לדרוזים, גם לעלווים וגם למוסלמים (ואפילו יהודים). כיום המקום שופץ, דרוזים באים להתפלל בו והוא שוכן על מעיין ליד עצי אלה עתיקים.



  צילום:Hannay

הגושרים 
מסלול דומה, צנוע בהרבה (אך נגיש יותר) נמצא בקיבוץ הגושרים הסמוך: הגיעו לבית ההארחה, עקפו אותו מדרום ורדו לתוך נחל קטן בשם נחל קורן. ההליכה בשביל מתונה ונוחה, בין פלגי מים, עד לכניסה לקיבוץ.

על החצבאני ליד בית הלל
עוד מערבה מכאן, זורם לו בעוז נחל החצבני. חלקו הוא שמורה מוכרזת, וחלקו עובר בשולי מושב בית הלל. הכניסה אל גדת הנחל היא בין המטעים ובתי המושב. יש כאן פינות זולה קטנות, חבלים שהתקינו לקפיצות טרזן למים (יכול להיות מסוכן!), ובהמשך מצטרפים שייטי קיאקים, ששטים מבית הלל עד לנקודת חיבור הנחלים.

  צילום:Netanel H

טיילת הירדן
נמשיך דרומה לכיוון הישובים הסמוכים - שדה נחמיה, עמיר וכפר בלום. כאן מתאחדים כל הנחלים ויוצרים את הירדן, שבנקודה זו הוא רחב וזורם במתינות. במים שטים בקייאקים, ועל החוף נסללה טיילת יפה המכונה ״טיילת עמי״, מקום בו אפשר לטייל גם עם עגלה ובכסא גלגלים, לשבת לפיקניק ולראות את המים הזורמים. לאורך הטיילת פסלים הומוריסטיים ופסוקי תנ״ך, ופרגולות עמוסות גפנים. הטיילת נקראת על שם תלמיד בשם עמי מקיבוץ עמיר שנהרג בתאונת אופניים.


  צילום:דוד שי


עין תינה (נוטרה) ועין דבשה (דרבשייה)
ניסע בכביש 918 לכיוון גונן. לפני שנכנסים ל״מנהרת הברושים״ שניטעה כאן להסוואת כלי הרכב מהסורים שהיו ברמת הגולן, יש עיקול קטן בכביש, בו כניסה לדרך עפר משובשת מאוד שפונה שמאלה. בימי שבת ובחופש הגדול תבחינו באוטובוסים וגזלן או שניים שחונים בצדי הדרך. סעו בדרך בזהירות עד לחניון האקליפטוסים. משמאל, על ההר, אפשר להבחין בכתם ירוק גדול, הנביעה של עין תינה, אליה נגיע בקרוב. אפשר לשבת בחורשה (המתוחזקת על ידי ילדי האזור), וטיפ קטן, שבו על צינור המים ותרגישו כמה הוא קריר ונעים - דרך נהדרת לשבור את החום.  מחורשת האקליפטוסים נלך מזרחה, בתוך בריכות מים קרירות, מוקפות שיחי פטל ועצי תאנה. מגיעים לנקודת פיצול בה ניתן ללכת ימינה בשביל שעולה עד למפל ולבריכה, או ללכת בתוך זרם המים (טיפוס חלק וקצת מסוכן, ייתכן שאסור כבר לטיפוס). בסופם של שני המסלולים מגיעים לאותה הנקודה, מפל הזורם מתוך צינור (הצינור קולט את מי המעיין שנמצא למעלה), בזרם עז וקריר. ממרומי המפל אפשר לראות את שדות עמק החולה המושקים במי המעיין הזה, ואת חורשת האקליפטוסים, שם מחכה לנו הרכב.


  צילום:שלמה


מצפון לעין תינה ניתן לבקר במעיין קטן נוסף, עין דבשה (טחונת אל דרבשיה), ובו טחנת קמח עתיקה שהונעה בכוח מי המעיין הזורמים מהגולן. גם כאן אפשר ללכת ולטפס בתוך פלגי המים.
לאורך המצוק המערבי של הגולן יש מעיינות נוספים, כמו עין חמדל ועין שוח, אך לרובם ניתן להגיע ברגל או ברכב שטח בלבד. חשוב לזכור - עד 1967 המעיינות היו בריבונות ישראל, אך כמעט ללא גישה, בגלל התנגדות הסורים. בין המעיינות יש שדות מוקשים, ולכן יש ללכת רק בשבילים המוסדרים.

קייאקים בכל מקום
זרם המים השוצף פיתח את אחד מסוגי הבילוי הפופולאריים: שיט קייאקים. אפשר לשוט בבית הלל, הגושרים, כפר בלום וגם במורד הנהר, במקום החדש שנפתח - אינדיפארק. עוד דרומה נמצאים רפטינג נהר הירדן ואבו קייאק, שיט רגוע בשפך הירדן לכינרת.

לישון ליד הנחלים - ממש לא
יופים וקרירותם של הנחלים מושכים אנשים רבים ללון על גדות הנחל. צר לי לאכזב אתכם, הלינה אסורה, ובצדק. הנחלים הם שמורות טבע המקיימות ממשק עדין של צמחים ובעלי חיים. לינה מלווה בדרך כלל בפסולת, אור, רעש וטינופת מכל עבר. לכן אוכפת המועצה האיזורית את איסור הלינה, פרט לחניונים מעטים ומוסדרים (בתשלום)

קישורים למסלולים נוספים בסביבה:


"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז