יום שני, 16 באוקטובר 2017

פרשים אוסטרליים בארץ הקודש: 100 שנה למלחמת העולם הראשונה




מלחמת העולם הראשונה פרצה ב-1914 ושינתה את פני העולם. אירופה של מלכים, אימפריות ורומנטיקה, עולם של המאה ה-19, נזרקה בבת אחת לתוך שדות של אש, דם והרוגים רבים, בקרבות ללא תכלית. אם נסתכל על הזוית שלנו, יהודים לחמו זה בזה, בשני הצדדים. רבים אחרים גורשו וסבלו (בעיקר במזרח פולין).

בארץ ישראל התחילה המלחמה מעט מאוחר יותר, ב-1915, כשאימפריה העותמאנית נכנסה למלחמה לצד גרמניה ומדינות ה״מרכז״. רבים מיהודי הארץ היו נתיני מדינות אויב, בעיקר רוסיה, לכן נאלצו לקבל את האזרחות העותמאנית או להגר מן הארץ. תנועת הספינות לאירופה פחתה מאוד, והאספקה היתה בצמצום. הצבא הטורקי ניצל את משאבי הארץ ככל האפשר לטובת צרכיו: יערות נכרתו לאספקת עץ להסקת הרכבות, בהמות ויבולים הוחרמו, מיסים עלו. היהודים, שהמשק שלהם היה יותר תלוי במסחר ופחות ב״כלכלת קיום״, נפגעו יותר. יחס הטורקים ליהודים היה חשדני למדי, ורק נוכחות של צבא גרמני בארץ עזרה במעט להקהות את היחס העוין.
לכל אלה התווספה מגפת ארבה: נחילים עלו מן המדבר וכילו יבולים שלמים. בישוב השתרר רעב ויאוש.
בין היהודים היו כאלו שהתגייסו לצבא הטורקי, בעוד אחרים ראו למרחוק - והבינו שהאימפיה העותמאנית תקרוס. כדאי ״להמר״ על הצד השני (במקרה זה, הבריטים), כמי שיהיו אלו שישלטו בעתיד בארץ.

יהודים, ממגורשי ארץ ישראל ומהתפוצות, יזמו הקמת גדודים עבריים בצבא הבריטי
 
 דגל הגדוד העברי. צילום:Mobius1ski

קבוצה אחרת, הקימה רשת ריגול שסייעה לבריטים לדעת מה קורה בארץ ולהכין את הפלישה אליה (הבריטים שלטו במצרים והתכוננו לכיבוש ארץ ישראל). מחתרת זו היא ניל״י, שקמה מבין בני הדור השני של המושבות. היתה התנגדות רבה לניל״י - חששו מכך שם המחתרת תתפס, כל הישוב היהודי יסבול, כפי שהטורקים עשו לארמנים.
גם במישור המדיני נעשתה עבודה, אולי החשובה ביותר: חיים וייצמן, כימאי מהולל ומנהיג ציוני, עזר לבריטים במאמץ המלחמתי. קשריו הטובים עם הבריטים הביאו בסוף 1917 לתוצאה החשובה של הצהרת בלפור, לפיה ״ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל״ - הכרה מדינית ראשונה בציונות ובקשר בין היהודים לארץ ישראל.
בשטח עצמו, ניסו הבריטים, ממושבם במצרים, להתקדם לכיוון ארץ ישראל. עד 1916 נעשו כמה נסיונות כושלים שנהדפו, וממול - גם הטורקים והגרמנים ניסו להתקדם לתוך סיני כשמטרתם היא תעלת סואץ.

קרבות עזה ובאר שבע
לאחר שהדפו את נסיונות הטורקים להגיע לתעלת סואץ, ניסו הבריטים להיכנס לתוך ארץ ישראל. בתחילת 1917 הם ניסו פעמיים לכבוש את העיר הגדולה בדרום הארץ - עזה. שני הנסיונות נכשלו. לאחריהם, הוחלף מפקד הכוחות הבריטיים בגנרל מוכשר בשם אדמונד אלנבי ותוגברו כוחות הבריטים.
הפעם נקטו הבריטים טקטיקה אחרת: הם שלחו סיור לכיוון עזה, ואחד הפרשים ״איבד״ תיק ובו מפה עם תכנית מזוייפת לתקיפת עזה. הטורקים בלעו את הפתיון, והתכוננו לקרב נוסף על עזה. אך הבריטים תקפו דווקא את העיירה באר שבע וכבשו אותה.
רוב החיילים בכיבוש באר שבע היו פרשים ורגלים אוסטרליים וניו זילנדיים, ולמעשה, קרב באר שבע הוא קרב הפרשים הגדול האחרון בהיסטוריה. באר שבע נפלה, ולאחריה נכבשה עזה ונפתחה הדרך למרכז הארץ. חיל המשלוח ידוע בשם ״אנז״ק״ (ANZAC -Australian and New Zealand Army Corps) 
הצבא הבריטי נוהג לקבור את הרוגיו באתרי הקרבות, ולכן יש בתי קברות בריטיים בארץ - עזה, באר שבע, ירושלים, רמלה וחיפה. האוסטרלים רואים חשיבות היסטורית בקרב באר שבע, ובאים מדי פעם לשחזר את הקרב. השנה יגיע גם ראש ממשלת אוסטרליה לרגל 100 שנה לקרב (שנערך בסוף אוקטובר 1917).

הנצחת הקרבות בבאר שבע
בין השכונות י וי"א יש פארק לזכר החיילים האוסטרלים שהשתתפו בכיבוש העיר ב-1917, ובו מתקני משחקים מונגשים לילדים נכים
צילום:ד"ר אבישי טייכר


יד לחייל התורכי (רחבת כאמל אתאטורק)
האנדרטה נמצאת במפגש הרחובות רמב"ם ורחוב עלי דיוויס, ליד מתחם תחנת הרכבת הישנה. האנדרטה נחנכה במלאות 85 שנים לקרבות לכיבוש באר שבע בידי הצבא הבריטי .
צילום:גבי בן שמואל

בית הקברות הבריטי
בצפון העיר העתיקה נמצא בית הקברות לחללי הצבא הבריטי. על משטח דשא ירוק ומטופח מסודרות מאות מצבות. מחלקה מיוחדת של הממלכה הבריטית אחראית על תחזוק בתי הקברות בכל רחבי העולם, ביניהם זה שבבאר שבע. רוב הנקברים כאן הם חללי הצבא המלכותי ממלחמת העולם הראשונה. מדי שנה, ב 31 באוקטובר נערך כאן טקס רשמי (זהו היום בו כבשו צבאות בריטניה ומושבותיה, בעיקר מאוסטרליה וניו זילנד, את העיר באר שבע). את בית הקברות הכשירו ובנו חלוצים יהודים מקבוצת "בני העמק" ב-1921
צילום: Danny W

יד אנז״ק בבארי
בשנת 1967, במלאת 50 שנה לקרבות, תרמו יהודי אוסטרליה יד הנצחה לחיילים האוסטרלים והניו-זילנדיים, ליד קיבוץ בארי, לא הרחק מהגבול עם רצועת עזה. מומלץ במיוחד לבקר בסוף ינואר ובפברואר, עם פריחת הכלניות המרהיבה
צילום:avi1111

קק״ל יצרה מסלול לאורך נתיב הקרבות של חיילי אנז״ק, בנגב המערבי, אפשר לראות אותו כאן.

הבריטים ניצלו את המומנטום והתקדמו במהירות צפונה. בעין הקורא, שליד ראשון לציון נערך קרב נוסף , בו ניסו הטורקים לבלום את ההתקדמות לכיוון יפו. הקרב נערך בין הטורקים לכוחות ניו-זילנדיים בפיקוד ניו זילנדי (ולא בריטי), קרב קשה שבסופו ניצחו חיילי ניו זילנד.
לזכרם, יש אנדרטה בנס ציונה, ואנדרטה נוספת במעויין שורק (ליד חנות איקאה), במקום בו נערך הקרב. בעקבות הקרב נכבשו מושבות יהודה והעיר יפו.

היעד העיקרי והיוקרתי ביותר היתה כמובן ירושלים. 3 דיביזות בריטיות עלו אל העיר משלשוה כיוונים. היתה לחימה עיקשת ממערב לירושלים - באיזור נבי סמואל ובמקומות אחרים, ומאות נהרגו בקרבות.
ב 9 בדצמבר יצאה משלחת מירושלים להיכנע לצבא הבריטי, בעוד הצבא הטורקי נסוג מהעיר לכיוון יריחו. המשלחת ״נכנעה״ לקבוצת חיילים קטנה שיצאה לחפש אוכל, ובהמשך היו 4 טקסי כניעה, עד להגעתו של הגנרל אלנבי לעיר. ברוממה שבירושלים ניצבת אנדרטה לזכר כניעת העיר.
 
צילום: eman

אלנבי הגיע רכוב על סוס עד לשער יפו, שם ירד מהסוס, ונכנס לעיר ברגל, מתוך כבוד לשלושת הדתות שבעיר.
תושבי ירושלים, שסבלו קשות בשנות המלחמה מהטורקים, קיבלו בברכה את השלטון החדש



לאחר כיבוש יפו, עדיין שלטו הטורקים באש על הנמל מעמדותיהם ליד הירקון. הבריטים ניסו לכבוש את העמדות ולצלוח את הירקון (שהיה נהר שוצף ומכשול משמעותי באותם ימים). הם הצליחו לצלוח ליד שפך הירקון, אך הטורקים הדפו אותם משם. לאחר התארגנות מחודשת, בלילה הסוער בין 20 ל-21 בדצמבר 1917 הצליחו לצלוח שוב את הירקון ולכבוש את העמדות שמעברו הצפוני,  ולהתקדם עד לאיזור שפיים של ימינו.
לזכר הצליחה יש היום שלושה עמודי זכרון - בשפך הירקון, בצפון תל אביב וליד איצטדיון רמת גן.

צילום: דודי הולצמן

קרבות נוספים נערכו גם מזרחה, ובין פתח תקוה לקרית אונו של היום נהרג חייל אוסטרלי שהונצח במצבה ליד מקום נפילתו. היום המצבה נמצאת סמוך לשם, בתחנת הדלק ״פז״ בקרית אונו.



צילום:דודי הולצמן

שמו של הירקון בערבית הוא ״עוג׳ה״. במקביל, השתלטו הבריטים על איזור יריחו, וגם שם הגיעו לנחל זורם בשם ״עוג׳ה״ - וקו החזית נשאר ״בין עוג׳ה לעוג׳ה״ במשך חודשים רבים, עד ספטמבר 1918, כשארץ ישראל חצויה למעשה לשניים.

1918: כיבוש צפון הארץ
בספטמבר 1918 יצאו הכוחות הבריטיים מעמדותיהם, בסיוע חיל האוויר הבריטי, ופתחו במתקפה מהירה צפונה. הם התקדמו לאורך מישור החוף אל העמקים, וניצחו את הטורקים בקרב מגידו (אתר בעל משמעות דתית-היסטורית בעולם הנוצרי). במקביל, תקפו את הטורקים בנחל תרצה (ממזרח לשכם) וחצו את הירדן, לכיוון א-סלט שבעבר הירדן (בפעולה זו השתתפו גם הגדודים העבריים). בהמשך נפלה חיפה, והצבא הבריטי רדף את הטורקים עד כיבוש דמשק. כל ארץ ישראל היתה כעת בידי הבריטים.

סופה של תקופה
הבריטים הקימו ממשל צבאי בארץ, שהפך לאחר כשנתיים למנדט בריטי בחסות חבר הלאומים. אחת ממטרותיו של המנדט היתה יצירת תשתית למדינה יהודית, בהתאם להצהרת בלפור והחלטות הועידות השונות שנערכו אחרי מלחמת העולם. בעיני התנועה הציונית, זה היה התגשמות חלום. הנציב הראשון (הרברט סמואל) היה יהודי תומך בציונות. אך אוירת השמחה התחלפה לאחר זמן בקשיי הקיום בין יהודים לערבים - פרעות, מאורעות ועוד. הגדודים העבריים פורקו לאחר שנטלו חלק בדיכוי המהומות ב-1920. יעבור עוד זמן רב עד שהבריטים נתנו ליהודים יכולת לפתח כוח צבאי עצמאי.
מצד שני, המנדט הבריטי הכניס את הארץ אל התקופה המודרנית, דרך מנהל תקין ומסודר והכנסת טכנולוגיה חדשה לארץ. כל זה בניגוד לתקופה הטורקית שלא הצטיינה בכל אלה.

פוסטים אחרים מהבלוג שלי לאתרים שנזכרו כאן

יום שישי, 15 בספטמבר 2017

טנגו כפר סבא


העיר הגדולה בשרון הדרומי מקפלת בתוכה היסטוריה מעניינת ואפילו מעט נוף וטבע. טיול שאפשר לעשות את כולו או את חלקו ממש ״על הדרך״ כשמבקרים בעיר מסיבה זו או אחרת.

פוסט זה הוא אחד מסדרה של פוסטים שאני כותב, כמו אלו שפרסמתי על פתח תקוה, קרית אונו ועוד - שמראה שגם בעיר שנראית משעממת לכאורה - יש לא מעט פינות מעניינות

קצת היסטוריה:
לעיר כפר סבא היסטוריה ארוכה, והיא נזכרה כבר בימי בית שני  
ככל הנראה, על מקומה של כפר סבא העתיקה קם הכפר הערבי שגם שמו היה - כפר סבא.
ב-1903 יצאה קבוצה של בני איכרים מפתח תקוה להקים מושבה חדשה בשטחים שנרכשו שנים קודם לכן, ממערב לכפר הערבי. הם חפרו באר, שתלו עצי אקליפטוס, ובנו בנין אחד (״החאן״) - וכל התושבים גרו בצריפים.
במלחמת העולם הראשונה גורשו רבים מתושבי תל אביב לכפר סבא, שם הם גרו בתנאים קשים, מחלות ורעב. לאחר המלחמה, בזמן מאורעות 1921 נטשו התושבים והישוב נבזז. לאחר מכן הם שבו והתיישבו במקום.
בימי המנדט החלה כפר סבא לפרוח, ניטעו בה פרדסים והיא הפכה למושבה משגשגת. במלחמת העצמאות היא שכנה על קו החזית, וב״מבצע מדינה״ נכבשה כפר סבא הערבית.
לאחר קום המדינה נבנו שיכונים ובית חולים גדול, המושבה הפכה לעיר ואיבדה את צביונה החקלאי.
כיום מתקרבת אוכלוסית כפר סבא ל-100 אלף.

נצא לדרך!
בשנות ה-30 קנה יהודי עשיר ממצרים שטח מצפון מערב לכפר סבא, ובו תכנן גן גדול עם שדרות עצים ומגוון מיני צמחיה. הוא חשב לבנות שם בית נופש, אך הבית לא נבנה בסופו של דבר. הגן היה שייך לגורמים שונים שטיפחו אותו, צילמו בו סרטים ולא מעט חתנים וכלות באו להצטלם שם לפני החופה. השטח הוזנח עם השנים אך עדיין נותר מסתורי ויפה.
 צילום: ד"ר אבישי טייכר

בשנים האחרונות נבנתה לידו שכונת ״כפר סבא הירוקה״, ובמהלך הבניה הוא נפגע, שטחים ממנו נהרסו, וכיום אפשר לראות רק מעט מכל היופי הזה, ברחוב אנגל, בכפר סבא הירוקה. חבל.

מרכז העיר
מכאן נמשיך למרכז העיר. רחוב וייצמן חוצה את העיר ממערב למזרח לכל אורכה. מעט ממזרח לקניון ״ערים״ שוכן איזור פתוח של גנים ובליבו מרכז התרבות של העיר - בית ספיר, שמשמש להופעות ובו נמצא מוזיאון העיר. 

 צילום: דודי הולצמן

חלקו מוקדש לפנחס ספיר, שר האוצר המיתולוגי של ישראל, ותושב כפר סבא ולראשוני העיר, וחלקו לממצאים הארכאולוגיים שנמצאו בעיר. יש גם הרבה פעילויות לילדים בחופשות. 


 
העתק פסיפס בו מוזכרת העיר כפר סבא, מימי המשנה והתלמוד. מוצג במוזיאון.
 צילום: הינדה גלסנר

מחוץ למוזיאון יש בריכות מים עם צמחי מים ודגים.


 
צילום: ד״ר אבישי טייכר


מכאן נמשיך לאורך רחוב וייצמן מזרחה. לכפר סבא יש שוק קטן וחביב למדי, ומולו, ברחוב וייצמן, מסעדת ״מאג׳די״ המפורסמת, שבה מתכנס פורום של אנשי כלכלה, פוליטיקה ובטחון מדי זמן.
עוד מזרחה נגיע ל״נקודת ההתחלה של כפר סבא - ה״חאן״ של הראשונים. המיקום הוא על רחוב וייצמן, מעט מזרחה מרחוב הרצל. החאן משמש כיום את עירית כפר סבא, ועדיין ניתן לראות בחצרות הסביבה אקליפטוסי ענק שנשתלו על ידי הראשונים.
 צילום: יונתן שטרן


ליד החאן נראה את הבאר הראשונה של העיר, ואת צריף הסנדלר שבו תצוגת כלים (כניסה בתאום עם המוזיאון)

מזרח העיר
נמשיך לאורך רחוב ויצמן מזרחה, ונגיע לפארק הגדול של כפר סבא, שמפריד בין מרכז העיר לשכונותיה המזרחיות ואיזור התעשיההפארק מוצלח מאוד, ויש בו הרבה פסלים, מתקני משחקים, בריכה אקולוגית, מבוך לילדים ומשטח החלקה מקצועי לרולרים.
 צילום: Avi 1111




 צילום: ד״ר אבישי טייכר


מהפארק נוכל להמשיך למספר אתרים במזרח כפר סבא.
מהקצה הצפוני של הפארק נמשיך ברחוב בן יהודה, עד שנגיע למרכז מסחרי קטן. ליד המרכז יש גן גדול, ובו יש מספר אלוני תבור מרשימים, שריד ליער האלונים שכיסה בעבר את כל השרון. לידו נמצא גן ארכאולוגי - כאן היה מקומה של כפר סבא העתיקה (וגם כפר סבא הערבית). הגן מגודר וסגור. צריך תאום עם המוזיאון כדי לפתוח אותו, אך אפשר להתרשם מהממצאים גם מבחוץ. 
 צילום: דודי הולצמן

עוד בשטח זה, אנדרטה לזכר לוחמי אלכסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות על כיבוש כפר סבא הערבית (מבצע מדינה)
 צילום: ד״ר אבישי טייכר



 צילום: דודי הולצמן

נמשיך ברחוב לוי אשכול, שמתעקל דרומה. ליד העיקול נראה בית אבן, השריד האחרון לכפר סבא הערבית, ומולו שרידי בית קברות מוסלמי, שפורח בספטמבר-אוקטובר בהמוני חצבים.
נשוב על עקבותינו לרחובות אשכול ובן יהודה, ונפנה צפונה לשיכון קפלן, לרחובות דניאל ותרי-עשר. השיכון היה ממש שיכון ספר עד 1967. בקצהו הצפוני חורשה יפה שמתמלאת פריחה מרהיבה באביב - כלניות, צבעונים ורקפות. מקום מתאים לפיקניק ולתצפית לכיוון השומרון.
  
צילום: דודי הולצמן

עוד במזרח כפר סבא - שכונה ערבית קטנה שנראית מנותקת אך היא חלק מהעיר - שכונת אבו סנינה, ובה גרים עשרות אנשים שהגיעו ב-1948 מהכפר ג׳ליל (כיום גלילות), עד היום. על השכונה הייחודית הזו נכתב כאן וכאן

אתרים מעניינים:






יום שבת, 19 באוגוסט 2017

אשקלון - ויש בה המון

פרט שאולי פחות מכירים על אשקלון: בגלל הקרבה היחסית לנגב, לילות הקיץ, שכמעט בלתי נסבלים בתל אביב - נעימים בהרבה. יבשים יתר ואף קרירים יותר. סיבה טובה לבקר בעיר הנפלאה הזו, אבל לא הסיבה העיקרית: באשקלון יש הרבה היסטוריה, ארכאולוגיה, חוף ים, שכונות יפות ואתרי בילוי - ממש ״אשקלון ויש בה המון״

אשקלון נזכרה בתנ״ך כאחת מערי פלשתים, ושמשון הגיבור ביקר בה. בהמשך היא עברה ידיים רבית - יוונים , רומאים, מוסלמים, צלבנים וטורקים. כל עם כובש החריב ובנה והשאיר את חותמו על העיר הקדומה, שכיום היא הפארק הלאומי אשקלון. במקביל, קמה עיירה בשם מג׳דל ממזרח לעיר העתיקה, ובה גרו אלפי ערבים עד 1948.
במבצע יואב, באוקטובר 1948 נפלה אשקלון בידי כוחות צה״ל. תושביה הערבים עברו לרצועת עזה, ועיר עברית חדשה קמה - מגדל גד שהפכה לאשקלון.
שטח העיר גדול ומרווח, ויש בה תעשיה מגוונת. היא גם עיר נפה לכל האיזור ויש בה בית חולים מרכזי. בעקבות גלי העליה מברית המועצות חצתה העיר את רף 100 אלף התושבים, וממשיכה לגדול. גם ירי הרקטות מעזה פעם בכמה שנים לא עוצר את העיר מלהתפתח.

מגדל
נתחיל את סיורנו בעיר בכניסה הראשית - שדרות בן גוריון. נסע עד למרכז העיר הישן, ששוכן במה שהיה פעם העיירה מג׳דל. מרכז מעט מרופט ובנוי טלאי על טלאי. ברחוב הרצל, בבניין בו היה המסגד הישן יש מוזיאון לתולדות העיר. רחוב הרצל הוא בליל של בניינים ערביים ישנים, מעדניות רוסיות וחנויות מכל המינים. מוסד ותיק ומוכר הוא - מסעדת ״נצחון״ הרומנית.
בימים ב ו-ד יש שוק ססגוני בעיר. המדרחוב, שעומד בפני שיפוץ שמתעכב מסיבות שונות, יהיה בעוד כמה שנים מקום ססגוני ומשופץ. לא נותר אלא רק לחכות. במגדל יש עוד אתרים ובנינים עתיקים רבים 

נחזור לשדרות בן גוריון ונמשיך מערבה. נפנה ימינה בשדרות רבין, ונראה משמאלנו את הקמפוס היפה של מכללת אשקלון
 
צילום: שלומית שער
אחרי המכללה נפנה לרחוב צפניה שמאלה לכיוון שכונת אפרידר. השכונה הוקמה כשכונת וילות בשנות החמישים, והתיישבו בה רבים מעולי דרום אפריקה. השכונה יפה וירוקה עד היום. נפנה שמאלה למרכז המסחרי הישן של השכונה. בין בתי הקפה מפעם והחנויות, יש כניסה לחצר מיוחדת - חצר הסרקופגים, ובה מוצגים ארונות קבורה (סרקופגים) רומיים מדהימים ביופיים, שנמצאו בחפירות אשקלון.

צילום: bukoved


צילום: חגית א
צילום: bukoved

הסרקופגים התגלו במקרה בעת חפירת יסודות לבית לפני 45 שנה
ממול לחצר הסרקופגים יש מגדל שעון וכיכר עם שעוני שמש בעיצובו של האמן יגאל תומרקין.
הנשיא השני, יצחק בן צבי, אהב את אשקלון וקנה שם בית נופש שנקרא על שם בנו עלי שנפל במלחמת העצמאות. כשהנשיא ביקר שם, הוא ורעייתו רחל נפגשו עם תושבים והוא אף התפלל מדי פעם בבית הכנסת המקומי. לאחר מותו הוריש את הבית לעיר אשקלון והיום שוכן שם מכון להשתלמות מורים.

לאורך הים
מכאן ניסע דרך שדרות דרום אפריקה ורחוב בר כוכבא צפונה-מערבה לחוף הים של שכונת ברנע, גם היא שכונת וילות ותיקה. כאן, לאורך הים, מתחילה הטיילת המרשימה של אשקלון. מלון הולידיי-אין בולט בנוף בצורתו הייחודית דמויית-הביצים. לידו קבר שייח מרשים, הוא שייח עוואד, שנבנה בתקופה הממלוכית .
צילום:גד סובול

הטיילת ממשיכה דרומה לכיוון המרינה של העיר, ובה מעגנים לספינות, בתי קפה ומסעדות. יש מעט בתי מלון ובנינים יוקרתיים-יחסית, אך יש עוד הרבה שטחים פתוחים ופוטנציאל אדיר.


צילום: ציפי אור מאיר

צילום: ספיר בוכריס

צילום:  אדיר מתן

נמשיך דרומה לפארק המים הסגור ״אשקלונה״ (שזכה להרבה אזכורים ב״ארץ נהדרת״), כפר הנופש הצבאי ועד גן הלאומי אשקלון

גן לאומי בתשלום, מופעל על ידי רשות הגנים. שטחי דשא נרחבים, אתר קמפינג גדול, צמחיה ושרידי מטעים, וכל זה בלב איזור ובו מספר גדול של ממצאים מכל התקופות: חומת הים הצלבנית, שרידי כנסיה צלבנית, שער כנעני עתיק בן יותר מ-3000 שנה והרבה שרידים רומיים. הפארק רחב ידיים, אפשר לנוע בתוכו ברכב. יש בו שני שבילים עיקריים - שביל המצוק לאורך הים ושביל החומה שמקיף את הפארק.

צילום:   Praisethelorne

צילום: רונן מרקוס

מהג׳ורה אל הבירה
נצא מהפארק ונפנה מזרחה. לימיננו בית החולים ״ברזילי״ (על שם שר הבריאות לשעבר ישראל ברזילי). ליד הכפר שכן עד 1948 הכפר הערבי ג׳ורה שהוא כפר הולדתו של מנהיג החמאס אחמד יאסין, אללה ירחמו.
נמשיך בשדרות בן גוריון עד שדרות רבין, נפנה ימינה. מימיננו ומשמאלנו שיכונים משנות החמישים (שמשון ועתיקות ג), שאף זכו להיות מוזכרים בשיר של המשורר ארז ביטון (״זוהרה אלפסיה״), כמקום בו בא לידי ביטוי השבר שפקד את יהודי מרוקו בעלותם לארץ

זוֹהָרָה אַלְפַסִיָה
זַמֶּרֶת הֶחָצֶר אֵצֶל מֻחַמַד הַחֲמִישִׁי בְּרַבָּת בְּמָרוֹק.
אוֹמְרִים עָלֶיהָ שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁרָה,
לָחֲמוּ חַיָּלִים בְּסַכִּינִים
לְפַלֵּס דֶּרֶךְ בֶּהָמוֹן
לְהַגִּיעַ אֶל שׁוּלֵי שִׂמְלָתָהּ
לְנַשֶּׁק אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ
לָשִׂים כֶּסֶף לְאוֹת תּוֹדָה
זוֹהָרָה אַלְפַסִיָה,
הַיוֹם נִתָּן לִמְצֹא אוֹתָהּ
בְּאַשְׁקְלוֹן, בְּעַתִּיקוֹת ג', לִשְׁכַּת הַסַּעַד,
רֵיחַ שְׁיָרִים שֶׁל קֻפְסְאוֹת סַרְדִּינִים עַל שֻׁלְחָן מִתְנוֹדֵד בֶּן שָׁלשׁ רַגְלַיִם,
שְׁטִיחֵי מֶלֶךְ מַרְהִיבִים, מְרֻבָּבִים עַל מִטַּת סוֹכְנוּת,
בַּחֲלוּק בֹּקֶר בָּהוּ

הכביש ממשיך לאיזור התעשיה החדש, בו ממוקמים מפעלי הבירה של ״מאלטי״, ״טובורג״ ו״קרלסברג״ ויש מרכז מבקרים מרשים

עוד באשקלון
ברחבי העיר פזורים אתרי עתיקות נוספים - בתי פרדס ערביים, רצפות פסיפס, ורובע שלם שנקרא ״עיר היין״ שבו נמצאו גתות רבות מהתקופה הביזנטית (ולידם מתוכנן פרוייקט בניה עצום)

כמה פרטים מעניינים על אשקלון:
  • אשקלון היא עיר שמוקפת למעשה חומה מימי יהושע בן נון. לכן יש כאלה שטוענים שצריך לחגוג בה את פורים ולקרוא מגילה בט״ו באדר, כמו בירושלים
  • בצל השאלוט המככב במתכוני שפים, הוא שיבוש של ״בצל האשקלוני״ שנזכר במשנה והובא לאירופה על ידי הרומאים
  • באשקלון יש תחנת כוח גדולה בשם ״רוטנברג״ ובה מרכז מבקרים

עוד טיולים בסביבה מהבלוג שלי:

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז