יום רביעי, 8 בפברואר 2017

אירוסים בין נס ציונה ופלמחים

 
צילום: דודי הולצמן

הפרחים האהובים עלי, אירוסים, פורחים מדצמבר ועד אפריל, ו״השיא״ הוא בפברואר.

לאירוס הארגמן, מעבר ליופיו המרשים, יש ״יתרון וחסרון״. היתרון הוא בכך שהוא פורח קרוב למרכזי אוכלוסיה וקל להגיע אליו. החסרון הוא גם בכך שהוא פורח סמוך למרכזי אוכלוסיה - ולכן שטחי גידולו נתונים להפרעה ולחץ של פיתוח עירוני. מסיבה זו, האירוסים נמצאים בדרך כלל בשמורות קטנות יחסית, מעין שמורות עציץ כמו בנתניה, קדימה, פולג ועוד.

הפעם נטייל בסביבת הערים ראשון לציון ונס ציונה. קרוב אליהן יש כמה מקומות בהם האירוס פורח. 

האירוסים של האיזור זכו גם לתיעוד ספרותי בספר ״גבעת האיריסים השחורים״ של יצחק נוי 

נס ציונה
ניסע מראשון לציון דרומה לכיוון נס ציונה, ובתחנת הדלק נפנה מהכביש ימינה לכיוון גן האירועים. ניסע בכביש, שהופך לדרך עפר, ונפנה שמאלה לדרך עפר נוספת, לכיוון גבעה קטנה. נחנה ונעלה על הגבעה, ועליה יש ריכוז קטן של פרחי אירוס הארגמן, לצד פרחים נוספים. מהגבעה תצפית לכיוון ראשון לציון ונס ציונה. 
אך זו רק ההקדמה לאתר ה״גדול״ יותר של נס ציונה - גן לאומי גבעות נס ציונה  
הגן עוד לא הוכרז רשמית, בגלל שחלק מאדמותיו פרטיות, אך הוא ניצל בינתיים משיני יזמי הנדל״ן.
כדי להגיע לשם, סעו מהכביש הראשי (כביש 412) ימינה לרחוב המאה ואחד, עד הסוף, והתעקלו עם הכביש ל״דרך גבעות הכורכר״. כל השטח שמימיננו הוא הגן הלאומי.
ריכוז אירוסי הארגמן נמצא ממערב להצטלבות דרך גבעות הכורכר ורחוב היקינטון. אך לא כדאי רק להסתפק באירוסי הארגמן: בכל הגבעות יש פריחה מרשימה של כלניות, אירוסים ארצישראליים ואפילו סחלבים. קחו בחשבון שבשבתות האיזור עמוס למדי.


 צילום: לילך דניאל

על כל הרכס מסומן שביל בשם ״שביל שומר הגבעות״ שאפשר ללכת בו בין מוקדי הפריחה השונים.
מהשמורה אפשר לראות את הישוב החדש ״אירוס״, ישוב שנולד, לדעתי, בחטא - על הגבעות עם הנוף הפתוח ב-1998. היות שהגן הלאומי לא היה מוכרז, הפכו חלק מקרקעותיו (הפרטיות) לשכונת וילות נוצצות ויוקרתיות. באופן אירוני, הישוב גם ״זכה״ לשם ״אירוס״ על שם האירוסים שפורחים בסמוך.
עוד מקום קרוב ויפה נמצא בפאתי מושב בית חנן. נכנסים למושב, נוסעים ישר בדרך הפקאנים, עד שמגיעים לאיזור בוצי שממנו קשה להמשיך, וממשיכים עוד כמה מאות מטרים מערבה עד לשמורה. גם כאן פורחים אירוסי ארגמן, כלניות, צבעונים ורתמים, רקפות ותורמוסים. יש שבילים שחלקם מגודרים - לכו בשביל המסומן בלבד. סימון שבילים אדום מלווה אותנו לאורך המסלול.
נחזור למושב בית חנן, נפנה צפונה לכביש 42, עד לצומת פלמחים, ושמאלה לכיוון פלמחים ואיזור התעשיה ״מעויין שורק״
ב-1917, במלחמת העולם הראשונה, פתח הצבא הבריטי במתקפה כוללת לכיבוש ארץ ישראל. כוחותיו יצאו מהנגב וניהלו מספר קרבות עם הטורקים. קרב אחד נערך בין הצבא הניו-זילנדי לבין הצבא הטורקי שהיה מחופר היטב בעמדות ליד עיון-קרא (הכפר והמעיין הסמוך לראשון לציון) ובכל מרחב החולות שבין ראשון לציון, נס ציונה ופלמחים של היום. הקרב היה קשה, וכלל לחימה פנים אל פנים, והסתיים בנצחון הניו-זילנדים, במחיר כבד של 50 הרוגים. ההרוגים נקברו במקום, וקבריהם נשמרו על ידי תושבי ראשון לציון עד שהועברו לבית הקברות הבריטי ברמלה. 
לזכרם הוקמה אנדרטה על הכביש לפלמחים, ליד עץ שקמה ענק ועתיק, שהיה כבר גדול ובוגר בימי הקרב, לפני כמעט 100 שנה. האנדרטה ממש סמוכה לתחנת האוטובוס שעל הכביש.
הקרב מונצח גם באנדרטה ובשם רחוב בנס ציונה. בשנים האחרונות נבנה בסמוך איזור תעשיה גדול וסניף של ״איקאה״
 
 צילום: ד״ר אבישי טייכר
 
 
צילום: ד״ר אבישי טייכר

נמשיך בכביש לכיוון פלמחים, ולפני שנגיע למעבר מתחת לכביש המהיר של אשדוד, נראה מימיננו גבעה חולית, ומגרש חניה חולי קטן. נעלה על הגבעה, ונראה ריכוזים יפים של אירוס הארגמן, רותם, כלניות וסביונים. זה המקום להבין עד כמה מעמדם של השטחים הפתוחים ליד הערים - שברירי ובעייתי. אנחנו בטבע, אבל משקיפים על כל מה שהעולם המודרני מציג בפנינו: כבישים, מחלפים, רכבת, ישובים ושטחי חקלאות. היו תכניות לבנות כאן בית קברות, ונסיונות שונים לפגוע במקום, שאיננו מוגדר כשמורת טבע.
רמת התחזוקה של המקום מזעזעת, והוא מלא בפסולת מכל סוג שהוא
 
 
 צילום: MathKnight 



צילום:דודי הולצמן

צילום: ענת אביטל

מגבעת חומרה נמשיך בכביש לפלמחים, מתחת לכביש הראשי, ונגיע עד לחורשת האקליפטוסים הידועה כ״חורשת הצנחנים״. בבסיס הסמוך יש אימוני צניחה, וכאן ממתינים ההורים הנרגשים לבניהם הצונחים אל החולות. מכאן יוצא מסלול קצר לקבר עתיק בשם נבי רובין (מזוהה עם ראובן), קבר ממלוכי מהמאה ה-15, שמשך אליו עשרות אלפי ערבים עד קום המדינה לחגיגות ענק בסוף הקיץ, שנמשכו שבועות ארוכים ומשכו צליינים מיפו ועד עזה.

מצפון לחורשת הצנחנים יוצא מסלול נוסף, לאורך נחל שורק. חלקו הראשון אף מותאם לעגלות. לאורך הנחל (שמוזרמים אליו מי שפכים מטוהרים ומעט מי נביעות) נראה ציפורים ואף צבים, באי שיצרה רשות הטבע והגנים, בתוך הנחל. על העצים שמסביב מקננים אלפי קורמורנים - עופות מים שחורים, דייגים מעולים, שחורפים בארץ ומגיעים ללינת לילה במטס מרשים. ההפרשות שלהם צובעות את העצים בלבן, ואף יכולות לגרום למותם של העצים. אפשר להמשיך עד לשפך הנחל, בחוף הים ולקיבוץ פלמחים, ולחזור באותה דרך
צילום: Ori


את הטיול אפשר לסיים, אם מזג האויר מתאים, בביקור בחוף פלמחים, שעלה לתקשורת בעקבות מאבק סביבתי קשה, שהונהג בידי נערה בת 17. יזמים ביקשו לבנות כאן כפר נופש ולמעשה ״לסגור״ קטע חוף משמעותי ללקוחות פרטיים בלבד. המאבק הצליח והיום החוף הוא גן לאומי יפה והומה בקיץ, פתוח לכולם (חניה בתשלום).
צילום: מוריס גזהיי


קישורים לטיולים בסביבה ולאתרי פריחת אירוס הארגמן

צילום: דודי הולצמן

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז