צפון הגולן באוקטובר: בזלת, חלמוניות ולוחמים

*** לאור המלחמה בסוריה, שנערכת לעיתים בסמוך לגבול ברמת הגולן, יש צורך לברר עם כוחות הבטחון האם מותר לטייל באיזורים הסמוכים לגבול ***

החלמונית הגדולה היא פרח צהוב וייחודי, שפורח כל שנה בסתיו במספר מקומות חבויים בארץ; המקום הטוב ביותר לראות אותו, הוא על מדרונות הר חזיקה, בצפון מזרח רמת הגולן, שם הוא פורח מדי שנה, בין תחילת אוקטובר לאמצעו-סופו

רוב שטח רמת הגולן הוא משטח בזלת ענקי, שנוצר עקב התפרצות הרי געש לפני אלפי שנים. שרשרת הרי הגעש (כבויים, לא לדאוג…) עוטרת את הגולן מצפון מזרח, והם משמשים היום נקודות תצפית ובסיסים צבאיים, הצופים לכיוון סוריה. לפני 38 שנים, ביום הכיפורים תשל"ד (1973) היתה רמת הגולן עדה לקרב הבלימה הקשה שבו הצליחו כוחות צה"ל למנוע מהצבא הסורי לגלוש לתוך עמק החולה והכינרת, במחיר כבד.
היום נבקר בהרי געש, נראה פרחים ונצדיע ללוחמים שבזכותם אפשר לטייל כאן היום.

הג’ובה הגדולה   

נתחיל את הטיול מהצומת המרכזי של צפון רמת הגולן, צומת ווסט, הידוע גם כ"צומת האמיר", ומוכר בוודאי לחיילים ששירתו באיזור. ליד הצומת יש חניון לפיקניקים וגן פסלים הצופה אל החרמון. מצומת ווסט נמשיך צפונה בכביש 978, ונגיע לכביש הגישה למושב אודם. לא ניכנס למושב, אלא נמשיך כ-300 מטר צפונה. משמאל לכביש יוצא שביל אל "הג’ובה הגדולה" – בור ענקי באדמת הבזלת, שיש הטועים וחושבים אותו ללוע הר געש, אך הוא כנראה נוצר בדרך אחרת – ייתכן שכיס גדול של מים נבלע בלבה הגועשת, התאדה, והותיר חלל שקרס פנימה. אפשר להקיף את הג’ובה בשביל היקפי. בעונת הסתיו חלק מהצמחים באיזור עומדים בשלכת, ויש גם פריחה של כרכומים לאורך השביל ההיקפי. 

לא רק בשלג - יער האיילים 

נחזור לרכב, נסע דרומה ומייד נפנה לכיוון מושב אודם. לפני המושב נפנה ליער האיילים – חווה שבה מגדלים בעלי קרניים מכל הסוגים, מקומיים ומיובאים מחו"ל. בשלג המקום יפה שבעתיים, אך כל העונה נעים ומזמין. המקום נבנה במיוחד לילדים – כולל טיולים על סוסי פוני, אפשרות ללטף ולהאכיל איילים, פינת עופות מים ומשחקייה. ניתן ללון במקום בתנאי קמפינג. כל המרחב שמצפון לאודם, עד הכפר הדרוזי מסעדה, הוא יער ענק שנקרא יער אודם, שכמעט כולו אלונים ממינים שונים, וניתן לטייל בו במספר מסלולים. 

לאבד את הצפון - נקודת הפלאומגנטיזם  

נחזור דרומה לצומת ווסט, ונמשיך מזרחה לכיוון מרום גולן. מצפון לכביש (קל למצוא, יש שלטים), יש סלעים שעברו "מיגנוט הפוך" בתקופות קדומות, בהן השדה המגנטי של כדור הארץ היה הפוך, ואם נתקרב אליהם עם מצפן, המצפן ישתולל ויראה את הצפון בדרום! זו הנקודה שנקראת "נקודת הפלאומגנטיזם". יש במקום שלטים שמסבירים את התהליך. המקום יעניין ילדים חובבי מדע, בעיקר בזמן שבבית הספר לומדים על רוחות השמיים ועל כיוונים ומפה (כיתה א?). 

מורשת קרב וסרטים בהר בנטל 

נמשיך לכיוון מרום גולן, נפנה לכיוון הקיבוץ (דרך צומת פורן או צומת בנטל) ונמשיך עד הר בנטל. כביש צר עולה אל ההר, בתוך סלעי טוף. הכביש מסתיים ברחבת חניה, סמוך לפסגת הר בנטל. נחנה ונעלה אל הפסגה, שגובהה כ-1170 מטר. למעשה, זוהי פסגתו של הר געש כבוי. נביט שמאלה (לכיוון צפון מערב) ונראה את קיבוץ מרום גולן שמתחתינו, אשר נמצא למעשה בתוך לוע הרוס של הר הגעש. מאחריו נפרשים מישורי צפון הגולן, יער אודם, וברקע – החרמון. אם נתבונן מזרחה, נראה את השטח הסורי של רמת הגולן – העיר החרבה קוניטרה, והמרחבים עד לדמשק. על ההר ישנם שלטים שמציינים את המרחק ליעדים שונים. אם נשוטט בפסגה נראה שהיא בעצם מערכת ביצורים צה"לית, שאף הונצחה כאתר צילומים: הסרט "יוסי וג’אגר" צולם כאן, כאשר המקום היה מכוסה בשלג. האיזור שמצפון, המכונה "עמק הבכא", היה עד לקרבות קשים במלחמת יום הכיפורים, בהם בלמה חטיבת השריון 7 בפיקוד יאנוש בן גל את הסורים (על הקרב זכה מפקד גדוד 77, אביגדור קהלני, בעיטור הגבורה). כיום, הנוף הפסטורלי מסביב הוא בעיקרו מרעה לבקר, מטעי תפוחים, דובדבנים וכרמים. לאחר שהתעייפנו מהנוף המרהיב, נוכל להתרענן בבית הקפה "קופי ענן" שנמצא גם הוא על הפסגה.

עושים רוח    

נרד מהר בנטל, ניסע דרומה ונתחבר לכביש 91, ליד עין זיוון. אם נפנה מערבה לכיוון אורטל, נוכל לבקר (בתיאום מראש) ברפת הגדולה של רמת הגולן. אם נפנה שמאלה, הכביש יהפוך אחרי עין זיון לכביש 98. נמשיך בו ונפנה שמאלה לכביש שיוליך אותנו לטורבינות הרוח על ההר, הנקרא הר בני-רסאן. מלמטה, הטורבינות נראות קטנות. רק כשעולים למעלה מרגישים את הגודל העצום שלהן, שיש בו גם משהו מפחיד. הכנפיים ענקיות, ואורכן כ-20 מטר. הרוח נושבת וגורמת להן להשמיע קול שבין שריקה ולחישה, ותוך כדי זה לייצר חשמל. הטורבינות, שפזורות בעוד מקומות, מספקות כמעט את כל תצרוכת החשמל של הגולן.

צילום: דודי הולצמן


נרד בחזרה לכביש 98 ונמשיך דרומה.

סתוונית, חלמונית ושלושה מיני אלונים - רכס חזיקה
מכביש 98 נפנה שמאלה בכביש משובש, ונעקוב אחרי סימון שבילים ירוק לאורך הכביש, שמתפתל ופונה שוב ימינה. נחנה לצד שער ברזל, כשבצד השני של הכביש רואים בסיס צבאי. נתחיל ללכת לאורך הסימון הירוק, ומייד יתגלו לעינינו (בעונה) פרחי סתוונית התשבץ והחלמוניות, בין עצי האלון והאלה. הכינו את המצלמות – מדובר בפרחים מהיפים ביותר שיש. שמה של החלמונית הוא בגלל דמיונה לצבע החלמון של ביצה, הסתוונית מתהדרת בצהע ורוד-סגלגל מרשים. העצים שביניהם אנו עוברים הם אלות, ושלושה מיני אלונים – אלון תבור, אלות מצוי ואלון תולע, שגדל רק באיזורים קרים. 

צילום: דודי הולצמן

 

צילום: דודי הולצמן

 
ניתן להמשיך בשביל עד לחורבות הכפר הצ’רקסי ג’וויזה, שמדרום לאלוני הבשן, אשר בו נובע מעיין קטן (ולהשאיר שם רכב), או לחזור בדרך בה הגענו, ולנסוע לאלוני הבשן ברכב.   

פיקניק ליד המים

מאלוני הבשן נמשיך בכביש 98, ומשם בכביש 87 לכיוון קצרין, בין המישורים של מזרח הגולן, עדרי פרות, אנדרטאות ובסיסי צה"ל. ממש (800 מטר) לפני הפניה לקצרין, יש בצד שמאל פארק מעיינות נחמד (ובחינם…) שנבנה על ידי אחת מחברות המים המינרליים שפועלת בגולן. המעיין נקרא מעיינות סלוקיה. הוא מתוחזק היטב, וניתן ללכת בין הבריכות ולשכשך במים. מי המעיין נארזים בבקבוקים, או זורמים בברזים בקצרין, וחלקם הושאר לזרימה חופשית, להנאת הציבור. המקום מתאים גם לפיקניקים, אם כי אין בו הרבה צל, והוא בהחלט יכול לשמש סיום מוצלח לטיול

צילום: דודי הולצמן

 
מתי לטייל? 

החלמונית פורחת בחלון זמן די קצר, בין אמצע אוקטובר לסופו, אך רמת הגולן יפה מאוד גם בחורף, בעיקר כאשר יורד שלג ומכסה את כל צפון הרמה, באביב עם הפריחה הרבה, שנמשכת גם לתוך חודש מאי, בתחילת הקיץ – עונת הדובדבנים, וגם הקיץ עצמו מאוד נעים בצפון הגולן, ומאפשר גם קטיף פירות מסוגים שונים. 

עוד באיזור:  

אם עדיין חם, אפשר לטייל ולשחות בנחלי הגולן הידועים– יהודיה, משושים, זוויתן, גילבון. לחילופין, בימי גשם אפשר לראות את מפל עורבים השוצף (בתמונה), ממערב לצומת וואסט בקצרין - מוזיאון עם עתיקות מהגולן 

שמורת החולה והצפת החולה מתמלאות בציפורים רבות, כשהשיא בנובמבר

איפה עוד יש חלמוניות? חלמוניות: לא רק בהר חזיקה. ניתן לראות חלמוניות בשביל הפסגה בהר מירון, בשמורת ירוחם, בנחל קטלב ליד ירושלים, בנחל בוקר, בלהבים, ובנובמבר גם בהר תבור, בנחל חצור, ובמקומות נוספים.

קישורים נוספים:

• על החלמוניות והסתווניות באתרו של עמית מנדלסון 
• פוסט יפה על החלמוניות שכתבה הילדה בחולצה הכחולה