יום שישי, 21 בנובמבר 2014

אריה בחורף - בעקבות אריק איינשטיין בתל אביב

 
צילום:דודי הולצמן

אריק איינשטיין היה תל אביבי. נולד בעיר, חי בה (בשנותיו האחרונות כמעט ולא יצא ממנה), פעל, שר, הצטלם - ואף נפטר לפני שנה והובא למנוחת עולמים בעירו האהובה.
שנה חלפה מאז מותו, וזה הזמן לטייל בעקבות חלק מתחנות החיים והיצירה שלו. אפשר לעשות את הדרך ברגל, באופניים (שאפשר לשכור בנקל בתחנות "תל אופן" ברחבי העיר), או לשלב הליכה ברגל עם נסיעה בתחבורה ציבורית.

נתחיל את הטיול בבית בו נולד - רחוב גורדון 31, בית צנוע למדי, שנבנה בתל אביב בשנות השלושים, בסגנון הבינלאומי ("באוהאוס"). בבית גרה משפחתו (אביו היה שחקן ואמו עקרת בית), בסביבה שבה גרו רבים מהאומנים והשחקנים בתל אביב.
 
צילום:דודי הולצמן
 
אריק היה קשור מאוד להוריו והביע את הגעגוע אליהם ואל תל אביב של פעם בשיר "מאז שהלכת אבא".
ברחוב גורדון נצעד מזרחה ונפנה לרחוב דיזנגוף ימינה. בבית מספר 117 שוכן עד היום בית הקפה המיתולוגי "כסית" בו ישבו אנשי האומנות וה"בוהמה" של תל אביב. אריק איינשטיין היה גם הוא מהקבועים בבית הקפה. אריק הזכיר את קפה "כסית" ואת הבעלים חצקל ומשה איש-כסית, בשיר "סן פרנסיסקו על המים". עוד דרומה, בפינת רחוב פרישמן קיים "פסז' הוד", בו היה התאטרון הקאמרי ומשרדי אמרגנים. מי שזוכר סצנות מהסרט "לול" בו השתתף אריק - בוודאי יזהה את המקום, שהיה עד לאירועים הסוערים של חיי הבוהמה בשנות השבעים.
ממש סמוך לכאן, בפינת הרחובות פרישמן וריינס, אירעה ב-1982 תאונה בה נפצע אריק קשה, תאונה ששינתה את חייו הפכה אותו ליותר "מסתגר" ומופנם.
מפסז' הוד נלך לאורך הרחובות הכל-כך תל אביביים שסובבים את כיכר דיזנגוף - פרישמן, פרוג, בן עמי, גנסין וחובבי ציון. ברחוב חובבי ציון התגורר אריק במשך שנים רבות, בבית מס' 40 (ליד רחוב דרויאנוב), וממנו מיעט לצאת להופעות בשנים האחרונות.
נדמה שהשיר שכתב "אוהב להיות בבית" ממחיש יותר מכל את הצניעות והרצון של אריק להשאר בבית שנראה כל כך שונה ממגדלי הפאר שבהם גרים אמנים צעירים יותר וותיקים פחות.
מול הבית נאספו אנשים אחר מותו, הדליקו נרות, ולאחר מכן נבנתה שם אנדרטה צנועה.
*** האנדרטה הוסרה לאחרונה בגלל הפרעתה להולכי רגל ***

צילום:דודי הולצמן

מכאן קצרה הדרך לבית הקברות טרומפלדור, בו קבור אריק איינשטיין. נמשיך ברחוב חובבי ציון עד פינת טרומפלדור, נפנה שמאלה ונגיע לבית הקברות.
בית הקברות הוקם ב-1903, עוד לפני שהעיר תל אביב הוקמה: ביפו פרצה מגפה, ונאסר לקבור את המתים בתוך העיר. לצורך זה הוקם הרחק מצפון לעיר בית קברות נידח ומבודד, ובו נקברו קרבנות המגפה. כדי לעצור את המגפה אף נערכה חתונת יתום ויתומה בבית הקברות (סגולה בדוקה ומנוסה לעצירת מגפות). מאז הפך בית הקברות למקום קבורה עיקרי בתל אביב, ובו נקברו כל האנשים החשובים בעיר - דיזינגוף, ביאליק, שרת, טשרניחובסקי ועוד רבים וטובים.
כאן נטמן גם אריק איינשטיין לפני שנה.
 צילום:ד"ר אבישי טייכר

נצא לרחוב טרומפלדור ונפנה בו מזרחה עד סופו. משם ימינה לרחוב טשרניחובסקי, עד לפינת רחוב המכבי.
כאן עמד מגרש הכדורסל הישן של מכבי תל אביב, בו נהג אריק להתאמן בכדורסל (למרות שהיה אוהד מושבע של הפועל תל אביב!), ובו צולמו רבות מהסצנות של הסרט "עיניים גדולות". כיום יש במקום מגרש חניה, שאולי יהפוך לפארק ואולי למגדלים.  

על המקום הזה כתב אריק את השיר "מכבי הישן"  


רחוב מכבי יוצא לכיוון רחוב המלך ג'ורג', וממש מולו שתי הסמטאות "פלונית" ו"אלמונית", שהונצחו בתקליט הילדים "הייתי פעם ילד" של אריק.
 צילום:ד"ר אבישי טייכר

את הסיפור שמאחורי הסמטאות האלה הזכרתי בפוסט על אתרים אמריקאיים בארץ ישראל

מכאן נדלג (באופניים או בצורה ממונעת) לחוף מציצים, השם ה"רשמי" של חוף שרתון, בצפון תל אביב, ליד הרחובות נורדאו והירקון.


 צילום:אודי שטינוול

כאן צולמו הסצנות הידועות מתוך סרט הפולחן "מציצים" בכיכובם של אריק איינשטיין ואורי זוהר.

לא הרחק משם, ליד הירקון, עמד במשך שנים המגרש המיתולוגי של הפועל תל אביב בכדורסל, אולם אוסישקין. האולם נהרס ב-2007. אוהדי הפועל מחו נגד הריסת האולם, ואף אריק איינשטיין, למרות סלידתו מפעילות ציבור - תמך במאבקם. בכלל, אריק איינשטיין הרבה להזכיר את הפועל תל אביב בשיריו כמו "סע לאט" (א ו-ב), ו"אמרו לו".

 

הירקון עצמו היה חביב גם הוא על אריק, וגם הוא נזכר בשני השירים שלו: "גדות הירקון" ו"שבת בבוקר יום יפה".  
 
צילום:גבי ענתבי

   
וכמובן - הוא היה חבר בשלישיית "גשר הירקון" המפורסמת לצד יהורם גאון ובני אמדורסקי.

לא הרחק מהירקון, ברחוב ז'בוטינסקי, נמצא הבניין החדש של "גימנסיה הרצליה", אולי ההשראה לשיר (המעט שוביניסטי לימינו) "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה".  

וממש בסמוך, ברחוב אבן גבירול, המסעדה החביבה על אריק איינשטיין "כתר המזרח", שאף הונצחה על עטיפת התקליט "יושב על הגדר" משנת 1982. אריק "גילה" את המקום בגלל קרבתו למשרד ההפקות "הגר" ששכן בסמוך.
 צילום:דודי הולצמן

נסיים בנקודה מעט רחוקה מהמסלול, בנמל יפו. שם צולם הקטע המשעשע, שבו מביא אריק לשיאו את יכולתו הקומית - מערכון העולים החדשים מתוך סדרת הטלויזיה "לול". בכל פעם שאני שם, אני מחכה לסירה שממנה ירדו אריק ואורי זוהר.

ועוד:
  • מסתבר שכבר יש טיולים בעקבות אריק, שהחלו להתקיים עוד בחייו ובעיקר לאחר פטירתו, ואף זכו לסיקור בתקשורת
  • פטר וינר מקיבוץ מעוז חיים חורש כל שנה את הדמה למרגלות הגלבוע בדמות מיוחד. במלאת שנה למותו של אריק, הוא יצר את דמותו בשדה חיטה 
  • אריק איינשטיין כבר הונצח בכיכרות ורחובות בערים רבות, מופעי זיכרון בבתי ספר ופארקים (בתמונה - כיכר על שמו באור יהודה)
 צילום:ד"ר אבישי טייכר



תגובה 1:

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז