מסלולים לא מאכזבים - בנחל כזיב

בעונה זו של השנה פורח במלא הדרו השושן הצחור בשני מקומות – נחל כזיב והכרמל. הפעם נצא לטייל בנחל כזיב, שיש בו גם פריחה, גם מים, גם נוף מרהיב וגם היסטוריה.

הישובים מנות, הילה, מעיליא ומעלות שוכנים על הרכס שמדרום לנחל, ומי שמבקר בהם יכול להנות גם מתצפית לים וגם מנופו המקסים של נחל כזיב.

נחל כזיב הוא נחל גדול, חלקו אכזב וחלקו איתן. הוא מתחיל במרומי הר מירון, ונשפך לים התיכון, ובוודאי ידוע לכל מי שעושה את המסע "מים אל ים" כציר עליה עיקרי אל הגליל. גם כיום, כאשר רוב מימיו מנוצלים להשקיה, נותרו מים באפיקו, ומספר בריכות ונביעות שמזמינות אותנו להשתכשך בהן.

מי נחל כזיב נובעים מכמה מעיינות איתנים, אך רוב מימיהם נשאבים לצריכה פרטית וחקלאות. לאחר מאבקים בין גורמי שמירת הטבע למשרדי הממשלה, שוחררה כמות מסויימת שזורמת לאורך הנחל.

הקטע היפה והמפורסם ביותר הוא הקטע שבין עין זיו למבצר המונפורט, ויש כמה דרכים להגיע אליו – ממעלות, מפארק גורן וממצפה הילה.

צילום: זהר מאור

שטח נחל כזיב הוא שמורת טבע, שבה פורחים רוב עצי ופרחי החורש הים-תיכוני המוכרים לנו, בתוספת שניים מיוחדים – שושן צחור ומישויה פעמונית, הייחודיים לנחל ופורחים בחודש אפריל-מאי. על גדות הבריכות צומחים עצי דולב ענקיים, רחבי עלים, שחייבים מים זורמים לקיומם.

בשמורת נחל כזיב נעשה נסיון (מוצלח בינתיים) של השבת היחמורים לטבע: היחמור, שנכחד מארץ ישראל, הובא לארץ מחדש – מאיראן, במטוס האחרון שיצא לפני נפילת השאח. גרעין רביה של יחמורים הוקם בכרמל, ולאחר כ-20 שנה החלו להשיב אותם לטבע, במקומות חיותם מלפני שנים. אם תגיעו ביום שקט, ייתכן שתתקלו ביחמור או שניים.

צילום: Timo Sack

יש הרבה אפשרויות לטייל בנחל - כמה נקודות ירידה וכמה "אטרקציות". הרכיבו את המסלול שלכם לפי הכושר ומספר כלי הרכב הזמינים.

יש שתי ירידות מצפון (ממושב גורן) ושלוש מדרום (מאיזור מעלות ומצפה הילה), ובתוך הנחל יש שני מעיינות גדולים, מבצר מרשים ולא מעט בריכות שכשוך וטבילה

מי שרוצה לגוון את המסלולים, יוכל להשאיר כלי רכב אחד במצפה הילה ואחר בפארק גורן, כדי לא ללכת באותה דרך פעמיים.

ממצפה מונפורט לנחל כזיב
מכביש 899, הוא כביש הצפון, נפנה דרומה (ליד מושב גורן) לפארק גורן היפה, לכיוון מצפה מונפורט. בפארק עצמו יש שפע אתרים לפיקניקים, אתר קמפינג ואף טיולי חמורים. כשנגיע על נקודת התצפית (מצפה מונפורט) נראה את אחד המקומות היפים בארץ – העמק העמוק של נחל כזיב, בתוכו מבצר המונפורט, וברקע – הים התיכון. מכאן יורד שביל אדום בתלילות רבה אל תוך הנחל. ליד המפגש עם הנחל אפשר לפנות ימינה אל המונפורט, או שמאלה – לעבר מסלול בחורש צפוף, מלווה בפלגים ובריכות שכשוך קסומות. 

מהחלק המזרחי של פארק גורן, (חניון הזיתים) יורד שביל נוסף לתוך נחל כזיב, לכיוון עין זיו.

צילום: ד"ר אבישי טייכר

הירידה ממצפה הילה ופריחת שושן צחור
ירידה מעט קלה יותר – מהיישוב הילה, מצפון לכביש 89 (ממערב למעלות). ממצפה הילה (היישוב בו גר גלעד שליט) יורד שביל אדום ונוח יותר ישר אל המונפורט – ומתחבר לשבילי נחל כזיב. שביל נוסף יורד ממצפה הילה, מסומן שחור, אל השלוחה שמצפון למצפה הילה, היא קרן ברתות. כאן נמצא הריכוז הגדול ביותר של שושן צחור. גם השביל השחור מתחבר למערכת השבילים שבתחתית נחל כזיב, אך הליכה בו מחייבת זמן נוסף.

השושן הצחור הוא פרח לבן, גדול וריחני, שפורח במספר פינות נסתרות בחורש על מדרונות סלעיים. יופיו של הפרח גרם לכך שהוא הפך לסמל יהודי, רומאי וגם של בית המלוכה הצרפתי. מכאן הוא התגלגל לסמל של תנועת הצופים והנוער העובד, ובנצרות הוא מסמל את השילוש הקדוש.

הפרח נדיר למדי בארץ, וגדל רק במצוקי נחל כזיב ובכרמל.

צילום: Penguan

הדרך היורדת ממעלות

הדרך הקלה ביותר מתחילה מהכניסה המערבית של מעלות (שדרות הנשיא הרצוג). ניסע עד שנגיע לכיכר, נסתובב בה פניית פרסה, ואז נגיע לנקודה ממנה יש דרך משובשת שיורדת בתלילות אל נופו הנהדר של נחל כזיב. הדרך מסתיימת במבנה הבטון של עין זיו. הדרך חסומה במשך רוב ימות השנה, ובחגים מופעלים "שאטלים" אל הנחל וממנו על ידי רשות הטבע והגנים. 

עין זיו

עין זיו נמצא מתחת למעלות, כמה קילומטרים ממזרח למונפורט. מכאן נשאבים רוב המים לכיוון מעלות, ורק זרם דק נשאר בנחל. נתחיל ללכת לאורך הנחל מערבה, מדי פעם נראה בריכת מים קטנה ונשמע את קול המשאבה. נעבור ליד טחנת קמח עתיקה, שלידה בריכת שכשוך יפה ובה גם דגים.

צילום: דודי הולצמן

השביל מסומן בירוק, ולארכו נראה פריחת אביב מאוחרת, ביניהם גם את פרחי המישויה הפעמונית , צמח נדיר ביותר.

צילום: פועה עדן הולצמן

מעלינו, מצד ימין, מערות על המצוק, אלו הן "מערות המקדש", שבפתחן תבליט של חייל רומאי. עד היום, אין לדעת מדוע טרח מישהו לחצוב את "האיש שבקיר" כתבליט באבן, במקום שהוא כה לא נגיש. התבליט זכה לכינוי "האיש שבקיר" בפי המטיילים.

לאחר הליכה של כ-3 ק"מ בדרך יפה ומיוחדת נגיע לעין טמיר

צילום: דודי הולצמן

בריכות ומעיינות - עין טמיר

כ-3 ק"מ מעין זיו,  במורד הנחל, נובעים מים מבריכה תת-קרקעית. זהו עין טמיר, מקום מומלץ להשתכשך בו. אני לא ממליץ על כניסה וצלילה לתוך הנביעה במנהרה מתחת למים – היו מקרי אסונות במקום זה! אפשר בהחלט להסתפק בבריכות השכשוך.

במדרונות שמעל עין טמיר, יש ריכוזים של שושן צחור, למי שדילג על הטיול הארוך יותר בקרן ברתות.

צילום: זכי אבנור

בין עין טמיר למונפורט
כאן נמשיך לאורך הנחל, באחד הקטעים היפים ביותר שלו, ונגיע לבריכת מים גדולה המכונה "בריכת גן עדן", ולאחריה ל"בריכת הנקיק" ובה מפלון מים ובריכה עמוקה ויפה.

צילום: יהודית קירשבאום

מבצר המונפורט
נמשיך ונלך במורד הנחל ונגיע למונפורט. את מבצר המונפורט בנו הצלבנים במאה ה-12. המבצר נפל בידי המוסלמים, ולאחר מכן חודשה הפעילות בו על ידי הצלבנים (ממסדר הנזירים הטבטוני), סביב שנת 1229. זהו מבצר מסוג "שלוחה", כלומר, מוקף במתלולים משלושה צדדים, ורק בצדו הרביעי יש דרך נוחה שקל להגן עליה. בסיור במונפורט נתרשם ממגדל העוז (דונג'ון), אולמות ומתקנים רבים, שרידים למבצר החזק שבנו הצלבנים במקום, וששימש להגנת הדרך מהים לפנים הארץ. סיור במקום, בעיקר עם ילדים, יחזיר אותנו לימי האבירים של ימי הביניים, ותוכלו לדמיין את אבירי המסדר הטבטוני שחיו כאן, משלבים חקלאות ושירות צבאי.

סופו של המבצר עם כיבוש ממלכת הצלבנים בידי הממלוכים, בסוף המאה ה-13.

צילום: מנשה גור

מעל הנחל

בישוב מנות יש צימרים רבים, רובם עם נוף יפה. מהישוב יוצאת דרך סלולה בחלקה מזרחה, וכקילומטר מהישוב נגיע למכוורת דבש מצויינת בשם "פרחי הגליל" ובה יש מדי פעם (בחגים) פעילויות לילדים. אפשר לרכוש דבש של זני פרחים שונים.

הדרך ממשיכה עד למצפה הילה, גם הוא ישוב שעוסק הרבה בתיירות, וממנו יורדים שבילים לנחל.

סוף הדרך הוא בכפר הנוצרי מעיליא, שבו כדאי לבקר בעיקר לפני חג המולד, אך הוא חביב, נקי ומזמין גם בשאר ימות השנה. בתחנת הדלק בכניסה לישוב יש מסעדה קטנה עם ממולאים מצויינים בשם "רביע" (אביב) בניהולה של אישה מהכפר בשם מרים.

עין חרדלית

במורד הנחל, לפני שהוא נכנס לתוך מישור החוף, נובע מעיין גדול נוסף - עין חרדלית. רוב מימיו של המעיין השופע נתפסים לצרכי שתיה והשקיה, אך חלק קטן מהם זורם לשתי בריכות - אחת עמוקה ואחת רדודה, וממשיך במורד נחל כזיב.

ההגעה למעיין היא מכביש הגישה למושב עבדון, שיוצא מכביש 70 (מצפון לצומת כברי)
בסוף הקיץ מדלדלת הזרימה בעין חרדלית והוא הופך לזרזיף עם בריכה רדודה מאוד

עוד טיולים בגליל המערבי:

• מה יש לראות בשלומי? מסתבר שיש, והרבה
• סתיו בגליל המערבי
• לאורך גבול הצפון - שמונה שנים למלחמת לבנון השניה  
• על נחל כזיב באתר של עמית מנדלסון
• האזנה ל״עושים טיול״ - פודקאסט על טיול בעין חרדלית ומבצר המונפורט

 
צילום: ד"ר אבישי טייכר