יום ראשון, 18 בפברואר 2018

ציפורי - יער, מעיינות ועיר עתיקה

הגליל המערבי התחתון היה מאז ומתמיד איזור מיוחד. גבעות נמוכות ומיוערות ביער אלונים, עם התיישבות חקלאית מצומצמת. כאשר רצו הטורקים והגרמנים לכרות את היער במלחמת העולם הראשונה, תושבי המושבות הטמפלריות הצליחו למנוע את רוע הגזירה וכך נותר יער אלונים פורח עד ימינו. לכך נוספו נטיעות של קק"ל, ונוצר רצף של יערות מפאתי קרית אתא ועד פאתי נצרת. אלו הם יערות ציפורי בהם נבקר היום. היות שמדובר ביער שרובו אלונים, יש בו יותר קרחות יער שמאפשרים פריחה מגוונת ומרהיבה של כלניות, סחלבים, עיריות וגם רקפות ליד האורנים.

צילום: דודי הולצמן

מיער קרית אתא לאלון הגליל
דרך עפר טובה בת 16 ק״מ נמשכת מיער קרית אתא, לכל אורך היער, עד אלון הגליל וכביש 79. כמובן שאפשר להתחבר ליער מנקודות רבות לארכו. מפה תוכלו לראות כאן

התחלת הדרך מיער קרית אתא תביא אותנו לסלע השבת (שמסמל את תחום השבת של העיר העתיקה אושה), וממנו לאורך מצפורים וחניונים שונים ומלאי פריחה לכיוון אלון הגליל. העיר אושה היא המקום הראשון אליו גלתה הסנהדרין מירושלים, במאה השניה לספירה, וכאן פעלו חכמי המשנה בשנים שלאחר מכן: ר׳ יהודה הנשיא, ר׳ יהודה בן בבא, ואחריהם גם חכמי התלמוד כמו רבי יוחנן וריש לקיש.
כאן מתחילים ללוות אותנו גם בוסתני רימונים וזיתים, ואנו מתקרבים לישובים כעביה והרדוף. מכאן אפשר לצפות אל נחל ציפורי, ולרדת ברגל או ברכב שטח לעבר הנחל, לכיוון עין יבקע.


צילום: איילת לב ארי

נחל ציפורי - עין יבקע וטחנות הנזירים
כדי להגיע לאתרים אלה ברכב רגיל, נצטרך לנסוע בכביש 70 ולפנות לעבר ראס עלי-חוואלד, ולהמשיך לאורך הנחל עד לטחנת הקמח.
לפני 150 שנה קנו נזירים כרמליתים את המקום, והפעילו בכוח מי נחל ציפורי את טחנת הקמח שפעלה עד 1954. כיום זו חווה פרטית, אך אפשר לבקר בתיאום. שימו לב לגשר המרשים שעל הנחל. מכאן נלך לאורך גדות הנחל הזורם, בשביל מסומן כחול, מזרחה, לעבר עין יבקע, מרחק של קילומטר אחד. אפשר לכשכשך רגלים במעין, שספיקתו משתנה לאורך השנה. נחזור בדרך בה הגענו.

קק״ל השקיעה לאחרונה בפיתוח שבילים ושיקום הנחל שהיה מוזנח למדי.

צילום: רפי הירשלר

נסיעה בכביש 77 מאלונים לכיוון צומת המוביל, כבר מכניסה אותנו לאוירה הפסטורלית של יערות האלונים. ממש לפני הירידה למחלף המוביל נסטה לצד הדרך לחניון קטן שממנו יוצא שביל מסומן במעלה הגבעה המלאה בשלל פרחים. זהו חניון יער הסוללים. אפשר לשוב לרכב, או לטייל בכל הרכס שמעל מחלף המוביל, ועליו יער אלונים. רוב האלונים הם אלוני תבור, וביניהם קרחות יער נרחבות, שמאפשרות לפרחים לפרוח, בגלל ״השמיים הפחוחים״ אל השמש. כלניות מכל הצבעים, עיריות, צבעונים וסחלבים. בדרכי היער אפשר להגיע עד לצומת הכניסה להסוללים/שמשית, ואפשר להגיע לכאן גם ברכב.


צילום: דודי הולצמן
שביל שמשית
מכביש 79 נפנה דרומה, ממזרח למחלף המוביל, לכיוון הישובים שמשית והסוללים. נעקוב אחרי השילוט עד שנגיע לשביל שמשית, שביל שיצרה קק״ל בתוך יערות האלונים. שביל מעגלי, קצר ונוח. השביל מגיע לתצפית יפה אל כל חלקו המזרחי של נחל ציפורי ולמערב הרי נצרת, עובר דרך גת עתיקה ושפע פרחים, וזה המקום להסביר לילדים על האלונים - להראות בלוט, ספלול ואת מבנה העץ והעלים המיוחד של האלון. פה ושם נשמע קריאות עורבנים שחיים ביער (וניזונים מהבלוטים).

צילום: הארי גוסנס
האתר החשוב והמעניין ביותר בכל האיזור הוא עתיקות ציפורי. בעליה להרי נצרת, ליד מעיינות ציפורי השופעים, שכנה בימי קדם עיר גדולה וחשובה. היא נושבה כבר בימי התנ״ך, אך עיקר תפארתה היתה מימי החשמונאים ועד לתקופה הביזנטית. כאן התקיימה עיר שהיא גם יהודית וגם הלניסטית-רומית. בשנות השמונים נערכו בה חפירות נרחבות (למעשה ממשיכים לחפור עד היום) שגילו בית כנסת עם רצפת פסיפס יפה.
 
צילום: דודי הולצמן

בציפורי יש תיאטרון רומי, ווילות רומיות מרהיבות, עם פסיפסים עוצרי נשימה (כמו ״המונה ליזה של הגליל״).


צילום: אילן שריף

בציפורי פעלו חכמי המשנה, ובה היא נחתמה בידי רבי יהודה הנשיא, בתחילת המאה השלישית.
כדי לספק מים לעיר נחצבו אמות מים ממעיינות עשירים ליד הכפר ריינה. מערכת המים נחפרה ושוחזרה ואפשר לבקר בה.
צילום: דודי הולצמן

ביקור מקיף בציפורי יצריך כמה שעות, ואפשר גם יום שלם ואף יותר...

  • בכפר זרזיר ממזרח לכביש 77 יש מסעדות מצויינות ולא עמוסות בשבת (בינתיים...)
  • בשנה האחרונה עמלה הממשלה על סימון ״שביל הסנהדרין״ בן 70 קילומטר שיחבר בין אתרי ימי המשנה והתלמוד בגליל התחתון, ויעבור כמובן באושא, יער הסוללים וציפורי

2 comments:

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז