זיתים, נזירים ומורדים ברכס יודפת

צילום: דודי הולצמן

הגליל התחתון הוא, אולי, "אסם הזיתים" של ארץ ישראל. אמנם פסטיבל "ימי הזית" בגליל כבר מאחורינו, אבל עדיין נוכל לראות פה ושם עבודות מסיק וגם ליהנות מתוצרת בתי הבד.
לשם כך כדאי להרחיק לרכס יודפת, שכבר התכסה בפלומה ירוקה לאחר הגשמים הראשונים. על רכס זה עובר אחד הכבישים היפים ביותר בארץ.
סעו לכיוון צומת אלונים, ומשם למחלף המוביל. פנו שמאלה, המשיכו ישר מעט, ואז פנו ימינה לכביש 784  העולה דרך חנתון וכפר מנדא לכיוון יודפת. מימינכם תראו את מאגר המים אשכול (שאליו נשאבים מי הכינרת דרך המוביל הארצי) מזוית לא שגרתית. הישוב משמאלנו הוא קיבוץ חנתון, המשתייך לתנועה הקונסרבטיבית ולידו תל חנתון העתיקה (לארכיאולוגים הארד-קור בלבד...).
המשיכו עם הכביש שיתחיל, אחרי כפר מנדא, להתפתל ולעלות בהרים, ומשמאלכם תתגלה בכל פעם פיסה אחרת של נוף מפרץ חיפה, הקריות, עכו והישובים סביבם.

הכביש עובר ליד הכפר הבדואי כאוכב אל היג'א ובו גן פסלים (לצערי מצב התחזוקה שלהם לא מן המשובחים).

לאחר מכן, נעבור את הפניה למצפים קורנית/שכניה/מנוף, ובצומת יודפת נפנה ימינה לכביש 7955, לאורך רכס יודפת.

 צילום: ד"ר אבישי טייכר

המושב יודפת הוקם ב-1960 על ידי תלמידיו של הוגה הדעות שכטר (ומכונים "שכטריסטים", ואל תשאלו אותי מהם עקרונות תורתם), ליד האתר ההיסטורי החשוב יודפת. בלב הישוב מגדל תצפית ובו בית קפה וחנות מוצרי טבע.

בימי המרד הגדול ברומאים, בשנת 67 לספירה, בוצרה יודפת על ידי יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאוויוס). לאחר כיבוש הישובים מסביב הגיעו הרומאים ליודפת, צרו עליה וכבשו אותה בקרב קשה. אחרוני המגינים, ויוסף בראשם נכנסו למערה, הרגו איש את רעהו – אך יוסף החליט שלא לשלוח יד בנפשו, ולהסגיר את עצמו לרומאים. הוא ניבא לאספסיינוס שיהפוך לקיסר, ובכך קנה את חייו וחירותו (הנבואה אכן התגשמה...). באתר אפשר לראות אבני בליסטראות, ראשי חיצים ושרידי ביצורים. 

צילום: ד"ר אבישי טייכר

 מיודפת מוליך שביל לפסגת הר עצמון (מדרום), הגבוה ברכס הרי יודפת.

אם כבר הזכרנו את השכטריסטים, כדאי לזכור שהמצפים בגליל שימשו כר נרחב להתיישבות קבוצות, מעט "לא קונבנציונליות" – אנשי ה"אימן", מודטים (שנפגוש בהמשך), אנתרופוסופים, ועוד.

צילום: דודי הולצמן

נמשיך עם הכביש לכיוון הררית. לצידיו, במורדות ההרים, כרמי זיתים, ונוף מדהים של בקעת בית נטופה.
נעבור ליד (או ניכנס) למחלבת "חלב עם הרוח" (הדרך היורדת לשם יפה במיוחד, הגבינות טעימות, היחס קצת פחות).
נמשיך מזרחה. דרך עפר פונה שמאלה למרומי הר האחים (על שם ניטורא ופיליפוס-  שני אחים מכפר רומא שבבקעת נטופה, מגיבורי המרד ברומאים) ממנו תצפית יפה על הכפר הענקי עראבה ועל הגליל העליון, ועל אלפי הדונמים של כרמי הזיתים. מקום מצויין לפיקניק, אם כי שברי בקבוקים שמשאירים לוגמי הבירה המבקרים במקום מעט פוגעים בשלווה ובהנאה.

צילום: דודי הולצמן

הכביש ממשיך עד לצומת שבו אפשר לפנות שמאלה לעראבה (שמו המקורי של הכפר הוא "ערב", והוא היה כפר יהודי גדול בימי המשנה והתלמוד; בכפר נמצא אחד מעצי הזית הגדולים בארץ), אך אנחנו נמשיך ישר לישוב הקטן אבטליון, בו נמצא בית בד עם שמן באיכות מעולה, שקונה את הזיתים גם מערבים וגם מיהודים. בעל המקום יפליא בהסברים על ייצור השמן וסגולותיו. השמן שלהם באמת מעולה.

ועכשיו לגולת הכותרת של הרכס: נמשיך עם הכביש ונטפס למרומי הר נטופה, אל הישוב הררית, שהוקם על ידי חסידי המדיטציה הטרנסצנדנטלית ב-1980. עד לפני כמה שנים היה בכניסה לישוב "חדר תעופה" בו עסקו המודטים בריחוף (לא ראיתי בפועל...). כיום יש בישוב צימרים רבים ובעלי מקצועות חופשיים, לצד בתים עם נוף מהיפים בארץ. חלק מהבתים מתוכננים ברוח המדיטציה ועקרונותיה. חצו את הישוב ברגל, והמשיכו בשביל שמוליך אל מבדד נטופה.

מבדד נטופה נבנה כמנזר על ידי האב יעקב וילברנט מהולנד, שהושפע קשות מהשואה. הוא החליט להשאיר את הולנד מאחוריו ולעבור לארץ הקודש. ב-1965 רכש אדמה מתושבי דיר חנא, על הר טרשים קרח ומבודד, חפר וניקה את המקום (עם נזיר נוסף), וגילה בור מים עתיק. את הבור החליט להפוך לכנסיה, על פי הפסוק "ממעמקים קראתיך יה". 

צילום: דודי הולצמן

ב-1980 התקרב המנזר לציביליזציה, עם הקמת הישוב הררית.

רוב הזמן שהו במקום מספר נזירים, שהתבודדו כל היום ונפגשו פעם ביום לתפילה משותפת. עם מותו של יעקב נוספו למקום נזירים סלזיאנים מבית ג'מאל, שחיים לצד ה"מתבודדים".

הבניה היחודית של המקום (שלא דומה לכנסיה רגילה) יחד עם אוירת השקט, תורמים לייחודיותו של המקום, המשקיף לכינרת, למאגר צלמון ולרוב שטח הגליל המזרחי.

צילום: דודי הולצמן

צילום: דודי הולצמן

למי שמתעניין במידע נוסף:

לפני כמה שנים נחנכה דרך הזית, בשיתוף עם ארגון אונסק"ו (שיחסיו עם ישראל אינם מן המשופרים...).

למועצה האיזורית משגב יש אתר עם מסלולים, אטרקציות ומקומות בילוי נוספים