יום רביעי, 1 ביוני 2016

טיול על הרכס: הרי נפתלי וגבול לבנון


דרך הנוף לאורך הרי נפתלי היא אחת הדרכים היפות בארץ: בחורף נשקפים ממנו נופי עמק החולה והחרמון הלבן; באביב פורחים סחלבים וצבעונים; בקיץ, בעוד העמק שמתחתינו לוהט, האויר על הרכס נעים וקריר, ויש אפילו כמה מעיינות לטבול בהם...


צילום: Yair Aronshtam

כביש 886 עובר במקביל לגבול לבנון, ויש בו תצפיות לתוך לבנון מערבה, ולעמק החולה, הגולן והחרמון (עם כיפתו הלבנה בחורף ובראשית האביב) מזרחה. גבול לבנון מעורר זכרונות עצובים של מלחמת לבנון הראשונה (ממש בתקופה זו של השנה, מציינים 34 שנים למלחמה) והשניה, כמו גם מהשהות הארוכה של ישראל בדרום לבנון. דרכי הנוף זרועות פינות זכרון לזכר נופלים בזמן שהותנו הארוכה והמדממת בלבנון.
טיול ברכס הרי נפתלי יכול להיות המשך לסיור שכתבתי עליו בבקעת קדש או לאורך כביש הצפון

נתחיל בקיבוץ יפתח, וניסע בכביש צפונה. מעט מצפון לקיבוץ מסתעפת ימינה דרך עפר נוחה, היא דרך נוף הרי נפתלי. זו אפשרות אחת לטייל באיזור, והאפשרות השניה - היא להמשיך בכביש צפונה.
הכביש עולה במעלה הרכס, ומגיע עד לגובה של מעל 800 מטר, בעוד העמק שמתחתנו הוא פחות מ-100 מטר, עובדה שמאפשרת נקודות תצפית רבות ויפות.

תצפיות בין יפתח למנרה
התצפית הראשונה היא "מצפה פאר", הצופה על כל סביבותיה, בעיקר מזרחה (אל העמק, החרמון והגולן) ומערבה (ללבנון).
לא הרחק ממנה, מצפה חוסיין עמאר, על שם מג"ד גולני מהישוב ג'וליס שנפל בלבנון, ממש סמוך לכאן מעבר לגבול.

צילום: ד"ר אבישי טייכר

ממש בסמוך מצפון, נמצאת שמורת טבע יפה, ובה פורחים סחלבים בחודשי מרץ ואפריל, שמורת הר נזר
מצפון לשמורה הזו, בין שמורת הר נזר למטעי קיבוץ מנרה, יש שמורה נוספת, שמורת אירוסי מנרה, ובה פורחים שניים מאירוסי ההיכל היפים ביותר: אירוס נצרתי (במרץ) והאירוס ההדור (באפריל). השמורה פחות מוסדרת ומגיעה ממש סמוך לגבול.

צילום: גדעון פיזנטי


ממנרה ועד מרגליות
מכאן נגיע למנרה, קיבוץ שנוסד בשנת 1943, במרומי ההר (גובה 888 מטר). הקיבוץ סבל במלחמת העצמאות והיה מנותק בתחילת המלחמה. ועדת השמות התנגדה לשימוש בשם "מנרה" והחליטה על השם "רמים". חברי הקיבוץ התנגדו, ואף נתנו את הדוגמה המשעשעת: קבוצה בני הקיבוץ, הלכו למושב רמות נפתלי. בדרכם, פגשו הבוגרים עובר אורח ששאל אותם מי הם ולאן הם הולכים, והקבוצה ענתה כי הם מרמים והולכים לרמות. ועדת השמות נכנעה לבסוף.
כיום הקיבוץ מתפרנס מחקלאות מטעים בהר ומשטחי חקלאות בעמק החולה, וגם מצימרים ומאתר "צוק מנרה" הפופולרי. בצוק מנרה יש את הרכבל הארוך ביותר בארץ (מבין החמישה...), סנפלינג, קיר טיפוס, רכבת מורד ושאר פעילוית אתגריות.

צילום: דודי הולצמן



צילום: דודי הולצמן


בקיבוץ מתגוררת רחל רבין-יעקב, אחותו של יצחק רבין ז"ל.


ליד בית העלמין של הקיבוץ נמצא מצפור לזכר אמיר קרא שנפל בלבנון, עם נוף מדהים אל העמק.
ממנרה נמשיך צפונה. משמאלנו הר שנאן, הגבוה בהרי נפתלי (902 מטר), ממש על הגבול עם לבנון. על ההר מוצב צה"ל וקברי האמוראים רב פפא ורב אשי. ההר סגור לביקורים בגלל קרבתו לגבול.
מקור השם "שִׁנאָן" הוא "מלאך" (המילה "שֶׁנאָנָיו" נזכרת בהגדה של פסח, ממש לקראת הסוף).

בהמשך הכביש נראה מימיננו את מושב מרגליות. במושב התגורר במשך שנים חבר הכנסת והשר לשעבר יוסי שריד ז"ל, ואף עסק בהוראה. ליד המושב נמצא המבצר הצלבני "הונין" (Chateau Neuf). המבצר איננו גן לאומי בתשלום, אך מרשים מאוד, וגם ממנו, כמו מכל מקום על הרכס, יש נוף מרהיב. הוא נבנה ב-1107 על ידי הצלבנים כאחד משרשרת מבצרים סביב הדרך מדמשק לצור (גם מבצר הבופור הידוע הוא חלק ממבצרים אלה). 


צילום: דודי הולצמן

מכאן יורד הכביש לכיוון כפר גלעדי ומטולה, ודרך הנוף שיוצאת מיפתח (ראו בהמשך) מתחברת אליו

נסיעה על דרך הנוף

דרך הנוף, שהוכשרה על ידי קק"ל, מתפתלת על המורד של רכס רמים, בתוך חורש שנפגע קשות משריפות, בעקבות מלחמת לבנון השניה. קק"ל משקמת את הנוף והעצים צומחים לאיטם וצובעים את הדרך בירוק.
המצוק שלארכו אנחנו נוסעים הוא מהתלולים בארץ, והשבר הסורי-אפריקאי גרם לכך שיתגלו לארכו סלעים עתיקים במיוחד. בין השאר, נמצאו במקום סלעים שמכילים כמות גדולה של ברזל, ואף התחילו להפיק אותו, אך ההפקה נזנחה בגלל חוסר כדאיות. מגוון הסלעים הביא את קק"ל להחלטה להקים במקום פארק גיאולוגי עם סלעים רבים ומגוונים, ביניהם פורחים באביב פרחים נדירים.
צילום: אורן פלס

מכאן ממשיכה הדרך צפונה, עד לנקודת תצפית ממש מעל קרית שמונה, לזכר לירן סעדיה, לוחם סיירת אגוז שנפל במלחמת לבנון השניה. לירן היה בן קרית שמונה, והמצפה לזכרו, מעוטר בציורי קומיקס שאהב, משקיף על עיר הולדתו.
בין תחנת האמצע של הרכבל לקרית שמונה נמצא הפארק הגאולוגי, שמציג את תצורות הסלעים המגוונים שבמצוק.
אם נמשיך בדרך הנוף עוד צפונה נגיע למעיין קטן, עין רועים. המעיין ממלא בריכה (לא תמיד מלאה, בעיקר בקיץ) ולידה - נוף מרשים וספסלים לפיקניק.

מכאן ממשיכה הדרך ומתחברת לכביש היורד ממנרה לכפר גלעדי.

משגב עם
אם לא פונים למרגליות ולכפר גלעדי, וממשיכים צפונה, מגיעים לקיבוץ הקטן שנראה כאילו הוא "בסוף העולם" - משגב עם. הוא עלה לכותרות בעקבות פעולת טרור ב-1980, בו פרצו מחבלים לבית ילדים ולקחו בני ערובה.
משגב עם צמוד ממש לגבול לבנון, ליד הכפרים השיעיים עדיסה וכילה. כאן היתה רצועת הבטחון צרה למדי, והשטח שמולנו היה מקור לפיגועים ומטעני צד של החזבאללה עד שנת 2000.
בצפון הקיבוץ יש נקודת תצפית לתוך לבנון, ממש קרוב לגבול (נקרא "מצפור קצה קצה אצבע הגליל).
מאחורי הרכס - ערוץ הסאלוקי הידוע לשמצה בקרב חיילי צה"ל בשנות התשעים. מהרכס שממול, בתוך לבנון, ירו את הקטיושות קצרות-הטווח לכיוון קרית שמונה - שקרובה מאוד בקו אוירי
צפונה-מזרחה נראה את בקעת עיון, ואת מורדות החרמון.
ממזרח לקיבוץ, על הכביש המקיף אותו, הוקמה לאחר מלחמת לבנון השניה תצפית לזכר בניה ריין  שנפל במלחמת לבנון השניה, לא הרחק מכאן, וזכה לצל"ש על לחימתו.

צילום: ד"ר אבישי טייכר


ממרגליות ועד מטולה
מהכביש היורד לכיוון כפר גלעדי יוצאת דרך צפונה, מול מרגליות, עוברת בין מצפורים ויפה במיוחד בסוף החורף, עם פריחת מטעי הנקטרינות המלווים אותנו לכל אורך הדרך.
הדרך עוברת דרך מצפור עדי ועין משגב (מעיין קטן ודל למדי). היא נסללה באספלט על ידי קק"ל והאספלט בה גורד לבקשת גורמי שמירת הטבע. היא מסתיימת בהר צפיה, ממש בקצה הציפורן של אצבע הגליל, ליד המושבה מטולה.
על הר צפיה יש שני מצפורים:
מצפור דדו לזכר הרמטכ"ל דוד אלעזר (שגם היה אלוף פיקוד הצפון) - ובו תצפית מרשימה למזרח ולצפון - החרמון, הר דב, בעיירות מרג'עיון ואל-חיאם בבקעת עיון שבלבנון.

צילום: ד"ר אבישי טייכר

מצפור השני הוא "מצפור השישה" ברחוב הנורית, לזכר ששת חללי סיירת גולני שנפלו בקרב על הבופור. התצפית מכאן היא לכיוון מבצר הבופור האימתני, שנמצא צפונה-מערבה, בתוך לבנון
צילום: אילנה שקולניק


עוד בסביבה:
יש הרבה מה לראות במטולה, המושבה הצפונית עשירת ההיסטוריה, שחוגגת 120 שנה ועל כפר גלעדי (שגם לה היסטוריה עשירה, ולידה פסל האריה השואג ובית הקברות לאנשי השומר). נשאיר את זה לפוסט נוסף.





2 תגובות:

  1. רכבלים - ראש הנקרה , מצדה , חיפה (סטלה מאריס) , מנרה , חרמון

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, אתקן (ויש גם את הרכבל שפעל בהר ציון...)

      מחק

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז