יום חמישי, 23 ביוני 2016

בתחנה לבאר שבע: סיור אורבני בבירת הנגב

לאט לאט, אבל בטוח, באר שבע מתחילה לבסס את עצמה כאתר תיירות. קניונים, שיקום העיר העתיקה ובאר אברהם, מוזיאונים חדשים לילדים ונוער. אבל באר שבע עוד עשויה לעלות לכותרות כאתר תיירות ארכיטקטוני - של סגנון ה"ברוטליזם" (בניה בבטון חשוף), שהיה נפוץ בשנות הששים והשבעים, ובאר שבע מייצגת אותו בנאמנות.
כל זה עוד לפני שהזכרנו את האתרים המעניינים מסביב לעיר ובשוליה - מוזיאון חיל האויר, פריחת חלמוניות, אנדרטת חטיבת הנגב, תל באר שבע ויערות להב. על כל אלה כתבתי בפוסט ב-2013.
בפוסט זה נבקר בבאר שבע בעיר, במוזיאונים ובארכיטקטורה הייחודית שלה.


צילום: משה דוד

היסטריה ארוכה בקצרה
"על כן קרא למקום ההוא באר שבע, כי שם נשבעו שניהם" - זה האזכור הראשון של באר שבע, לזכר המקום בו נשבעו אבימלך ואברהם ברית שלום. בהמשך סיפורי התנ"ך, מכאן יצא יעקב אבינו בדרכו לחרן, וכאן עבר עם משפחתו בדרך למצרים.

בבאר שבע נמצאו שני אתרים מתקופה זו: הבאר המכונה "באר אברהם", בעיר העתיקה של היום, ותל באר שבע, מחוץ לעיר, עם ממצאים מרשימים מתקופת התנ"ך, כולל מפעל מים תת קרקעי.
באר שבע התקיימה כישוב גם בתקופה הרומית, אך ננטשה, ורק בשנת 1900 הוקמה מחדש על ידי העותמאנים. בסיוע גרמני, הם הקימו עיר מתוכננת, עם רחובות שתי וערב, כמרכז עירוני לאוכלוסיה הבדואית. העיר (אולי יותר עיירה?) היתה מרכז קטן וצנוע לבדואים גם בימי המנדט, ושוחררה על ידי צה"ל במבצע "משה" באוקטובר 1948. (אבי, יעקב הולצמן ז"ל, השתתף במבצע זה).

לאחר קום המדינה, גרו בה בעיקר חיילים ואנשי מנהל, וב-1950 הורחב שטח העיר פי כמה והוחלט להפוך אותה לבירת הדרום. הופנו אליה אלפי עולים, ונבנו השכונות הראשונות. בעשרות השנים הבאות היתה באר שבע "שדה ניסויים" ארכיטקטוני - משקי עזר, שיכונים, שכונות "פטיו" נבנו, אלפי תושבים הגיעו, כולל לא מעט אנשי קבע ועובדי הכור הגרעיני. כביש חדש נסלל וגם מסילת רכבת, שזכתה להנצחה בשירים.
נפתחה אוניברסיטה ונבנה בית חולים גדול, העיר באמת הפכה לבירת הנגב.


בשנות ה-90 היה גל בניה גדול נוסף, עם הגעת רבבות עולים מברית המועצות.
בשנים האחרונות מתנערת באר שבע מהאווירה ה"אפרורית" שלה - מוזיאונים חדשים, קניונים (העיר היא אלופת הארץ בשטחי מסחר לתושב), מזרקות ופארקים - כל אלה נוספו לעיר בשנים האחרונות והפכו אותה יותר תוססת.
צילום:חן רוזנפלד

ארכיטקטורה בשכונות
נתחיל בנסיעה ברחובות באר שבע ה"חדשה" - בשדרות רגר המוליכות מהכניסה לעיר ועד מרכז העיר. משמאלנו נעבור את האוניברסיטה ובית החולים, ומול העיריה נפנה ימינה לרובע א' - לרחוב מונטיפיורי. בית מספר 5 הוא המבנה הייחודי של בית הכנסת העיראקי - מבנה דמוי אוהל, עשוי בטון חשוף - שמתכתב גם עם "אוהל מעד" של בני ישראל במדבר וגם עם העובדה שבאר שבע היא במדבר. בתוך בית הכנסת, המשולשים יוצרים צורת מגן דוד ויש בו ויטראז'ים יפים. סקירה ארכיטקטונית על המבנה הייחודי נראה כאן.
בית הכנסת (שתוכנן על ידי נחום זולוטוב) הונצח על בול בסדרת בולי הארכיטקטורה של דואר ישראל, והוא דוגמה מעניינת ומוצלחת של עיצוב ייחודי בבטון חשוף
צילום: ד"ר אבישי טייכר

מכאן נמשיך ברחוב מונטיפיורי שהופך לרחוב בזל, ובכיכר נפנה לרחוב ביאליק. מיד נראה את המבנה דמוי-החללית של מכללת סמי שמעון לטכנולוגיה. כאן מדובר במבנה משנות האלפיים ולא משנות החמישים, והוא מציג פן אחר במגוון הארכיטקטוני של באר שבע. הוא תוכנן על ידי הארכיטקט חיים דותן

צילום: דודי הולצמן

ברחוב ביאליק נפנה צפונה, משם לרחוב בן יהודה ורחוב שמעוני. אנו ברובע ב' של באר שבע, שחלקים ממנו נבנו בשנות השישים, ובו בולט במיוחד בנין הידוע כ"בית המגרות" או ה"14 קומות". בעבר, הוא בלט בנוף כבר מהכניסה לבאר שבע, והיה הגבוה בעיר. כיום יש בנינים גבוהים ממנו בהרבה.
צורתו הייחודית הגיעה אפילו לכתבה ב"ניו יורק טיימס".

צילום: דודי הולצמן

מכאן נמשיך לעוד שכונה שנעשו בה "ניסויים ארכיטקטוניים", היא שכונה ה': נחזור לרחוב ביאליק, משם לשדרות המשחררים ולשדרות יעלים.
שכונה ה נבנתה החל בשנות השישים, וגרו בה המומחים הצרפתיים שהגיעו לכור בדימונה, אנשי צבא ובעלי מקצועות חופשיים. בהמשך, נוספו גם עולים מברית המועצות, ובשנות ה-90 הגיע גל נוסף של עולים שהחליף את האוכלוסיה הותיקה.
ניסו ליצור כאן את שכונת ה"שטיח" - בתי "פטיו" (חד ודו קומתיים, בצפיפות רבה), כשלכל בית חצר פנימית קטנה, ובין הבתים מחברים משעולים מקורים למחצה, מעין גרסת בטון לבניה מדברית קדומה. התוצאה, במפתיע, סבירה עד היום - ונוכל לשוטט במשעולים שמדרום לשדרות יעלים, הנושאים שמות של חיות ארץ ישראל כמו גירית, פסמון, עופרים, דרבן ועוד.
ממול, בצד הצפוני של שדרות יעלים, נבנה הבנין הארוך ביותר בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל. בהשראת הארכיטקט לה-קורבוזייה, נבנה "שיכון הרבע קילומטר" - בניין ארוך במיוחד שאורכו 250 מטר! (בנין דומה, מעט קטן יותר, נבנה גם בקרית גת). כשיכון, הבניין הפך למוקד פשע, אך פונה והפך למרכז קליטה מוצלח למדי.

צילום: מיכאלי

שכונה ה' נחשבת מוצלחת למדי עד היום. מיכאל יעקבסון כתב על הארכיטקטורה שלה 
בנוסף לשכונות שסקרנו, יש ניסויים ארכיטקטוניים רבים בסגנון הברוטליזם - גם ברובע ד', בבניין הקונסרבטוריום העירוני, בנין מרכז הנגב - ובעיקר בתוך קמפוס אוניברסיטת בן גוריון.
עוד על באר שבע כניסוי ארכיטקטוני, באתר XNET.

הארכיטקט והבלוגר מיכאל יעקבסון הקדיש לבאר שבע ולסגנון הברוטליזם מקום נרחב בבלוג שלו 
וגם אתר "וואינט" רואה את "היופי שבכיעור" בבתי הבטון של באר שבע.

לא הרחק מכאן, בין השכונות י וי"א יש פארק לזכר החיילים האוסטרלים שהשתתפו בכיבוש העיר ב-1917, ובו מתקני משחקים מונגשים לילדים נכים
צילום:ד"ר אבישי טייכר

העיר העתיקה
כפי שהזכרנו, העיר העתיקה נבנתה בתחילת המאה ה-20 ותוכננה על ידי הגרמנים כמרכז לבדואים, בצורת רחובות מצטלבים. חלק מהמבנים נהרסו או הוזנחו, אך אחרים שוקמו ואפשר לבקר בהם. רובם לאורך רחוב העצמאות:

  • המסגד שנבנה בעיר ובית המושל שלידו (רחוב העצמאות 60) הפכו למוזיאון הנגב
 
צילום: ישראל גולד
  • בניין ה"סראייה" (בית הממשל) הפך לחלק ממחנה פיקוד דרום 
  • בית הספר לילדי הבדואים הוא חלק ממתחם מוזיאון המדע (יחד עם בנינים עתיקים אחרים)
  • מרכז האומנויות נמצא גם הוא בבית עותמאני עתיק, ברחוב אנילביץ'
  • בית עראף אל עראף (מושל העיר) - בנין יפהפה שעבר שיקום, וכיום משמש בית משרדים פרטי (רחוב העצמאות) 

צילום: ORI

מתחם תחנת הרכבת
תחנת הרכבת הטורקית נמצאת בקצה הצפוני של העיר העתיקה, משומרת ומשוקמת כיום כמרכז קניות (רמב"ם פינת דיוויס) . בתוכה נמצא מתחם הקטר 


אפשר לצפות בסרטים על הרכבת ולשבת במספר מסעדות ובתי קפה במתחם
צילום: איליה פרינץ

יד לחייל התורכי (רחבת כאמל אתאטורק)
האנדרטה נמצאת במפגש הרחובות רמב"ם ורחוב עלי דיוויס, ליד מתחם תחנת הרכבת הישנה. האנדרטה נחנכה במלאות 85 שנים לקרבות לכיבוש באר שבע בידי הצבא הבריטי .
צילום:גבי בן שמואל

בית הקברות הבריטי
בצפון העיר העתיקה נמצא בית הקברות לחללי הצבא הבריטי. על משטח דשא ירוק ומטופח מסודרות מאות מצבות. מחלקה מיוחדת של הממלכה הבריטית אחראית על תחזוק בתי הקברות בכל רחבי העולם, ביניהם זה שבבאר שבע. רוב הנקברים כאן הם חללי הצבא המלכותי ממלחמת העולם הראשונה. מדי שנה, ב 31 באוקטובר נערך כאן טקס רשמי (זהו היום בו כבשו צבאות בריטניה ומושבותיה, בעיקר מאוסטרליה וניו זילנד, את העיר באר שבע). את בית הקברות הכשירו ובנו חלוצים יהודים מקבוצת "בני העמק" ב-1921
צילום: Danny W

מוזיאון המדע
בתרומת משפחת קרסו, הוקם בלב העיר העתיקה מוזיאון מדע לילדים (שגם מבוגרים יהנו ממנו). הוא מותאם גם לביקורי כיתות מבתי ספר, וגם לקהל הרחב. המוזיאון עוסק בעולם הגרעין, התקשורת, מדעי החיים, אלקטרוניקה, מכניקה, אנרגיה וחמשת החושים. מומלץ ביותר.

צילום: דודי הולצמן

המוזיאון מתבסס על מבנים ישנים יותר ופחות, וזכה לסקירה ארכיטקטונית באתרו של מיכאל יעקבסון

באר אברהם
על פי התנ"ך, הקמת באר שבע נעשתה על ידי אברהם, אבי האומה, על בסיס השבועה שנשבעו אבימלך ואברהם. הבאר, שגילה לפחות אלף שנים, נמצאת בדרום העיא העתיקה, לא הרחק מתוואי נחל באר שבע, ועתיקותה הביאה ל"ייחוס" שלה לאברה אבינו.

ליד הבאר נבנה אתר תיירות דמוי אוהל, עם מולטימדיה ומופע אור קולי, שמחבר אותנו לימי קדם ולדמותו של אברהם אבינו.

צילום: Daniel Baranek

  
עוד קישורים מעניינים:
 


צילום: אודי שטינוול





3 תגובות:

  1. העיר נכבשה ב- 2017 ע"י חיילים אוסטרלים?
    אוסטרלים אולי, 2017 בטוח לא...

    השבמחק
  2. יפה! אהבתי לקרוא על פניני העיר שלי. תודה!

    השבמחק

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז