יום חמישי, 10 בנובמבר 2016

עמק חפר - מהים ועד לציפורים

מוקדש לניר קריס

בימים הקצרים שבתפר של הסתיו אני אוהב לטייל קרוב לבית. עמק חפר הוא פתרון קצר וחביב, משלב בתוכו היסטוריה וטבע.

במושב אביחיל, מראשוני המושבים בשרון, שנוסד על ידי יוצאי הגדודים העבריים שלחמו במלחמת העולם הראשונה. ההגעה לאביחיל היא מתוך נתניה (רחוב עמק חפר). בתוך המושב נמצא המוזיאון המרשים של ״בית הגדודים״. המוזיאון נבנה כדי להנציח את הגדודים העבריים שלחמו לצד הצבא הבריטי בגליפולי שבטורקיה, וכמובן בכיבוש הארץ מידי הטורקים. בגדודים האלו שרתו בן גוריון, בן צבי, כצנלסון וז׳בוטינסקי, אבל רוב החיילים בו היו יהודים מבריטניה ומארצות הברית. התנועה הציונית נחלקה בין תומכי הקמת הגדודים לבין מתנגדיהם, אך בסופו של דבר הוקמו ארבעה גדודים שלחמו כחלק מהצבא הבריטי.
לאחר פירוק הגדודים ב-1921, ניסו לשכנע את חברי הגדודים להישאר בארץ, אך רבים העדיפו לחזור לבריטניה ולארה״ב. מבין הנשארים, יצאה קבוצה שהקימה את אביחיל.
המוזיאון מנציח ומספר את מעשיהם של ארבעת הגדודים, ונוסף לו אגף שמוקדש למתנדבי הישוב היהודי לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה (הבריגדה, הצנחנים ועוד יחידות)
המוזיאון שייך למשרד הבטחון, סגור בשבת ובדרך כלל דרוש תיאום לבקר בו

 צילום:ד״ר אבישי טייכר


 צילום: יהודית גרעין-כל

בבית העלמין באביחיל יש חלקה מיוחדת ליוצאי הגדודים העבריים, אך קבורים בה גם עוד אנשים מעניינים:
שלום שווארצברד, יהודי שחיסל את הפורע האוקראיני פטלורה (שהיה אחראי לרצח של אלפי יהודים ב-1919) וזוכה במשפט בצרפת ב-1927.
ג׳ון פטרסון, קצין אירי וציוני נלהב, שהיה מפקד אחד הגדודים העבריים, הגדוד ה-38 של קלעי המלך. הוא אף סבל מאי-קידומו בצבא הבריטי בגלל תמיכתו בציונות. לאחר מותו נשרפה גופתו, ונטמנה באביחיל על פי צוואתו. משפחת נתניהו קראה לבנם יוני על שמו
אל חוף הים
עד לא מזמן, אפשר היה לצאת מאביחיל לשכונת ״עין התכלת״ בנתניה ומשם צפונה לאורך המצוק היפהפה על חוף הים, עד חבצלת השרון. לאחרונה נסגרה הדרך (כדי לא לאפשר למי שרוצה להיכנס לנתניה מצפון לעבור במושב חבצלת השרון), ומדי פעם היא נפרצת על ידי התושבים ונסגרת שוב...
איך שלא נגיע לשם, חוף הים מצפון לנתניה הוא חוף מצוקי, יפה ופראי, מרשים בעיקר בסתיו ובחורף. הוא עובר ליד שכונת צוקי ים

 צילום: דודי הולצמן

המושב חבצלת השרון לא נקרא על שם פרח חבצלת החוף, אלא על שם לילי (בעברית חבצלת) פריימן, אשתו של אהרון פריימן, מראשי ציוני קנדה שסייע לרכישת אדמות עמק חפר. אהרון עצמו הונצח בתחנתנו הבאה - מושב ביתן אהרון

בחבצלת השרון יש אנדרטה בה מונצח בן המקום, משה תמם, חייל צה״ל שנרצח על ידי המחבל וואליד דקה. לפני כשנה עלה העניין לכותרות, בעקבות רצונו של תיאטרון ״אל מידאן״ בחיפה להציג מחזה שכתב המחבל ולזכות במימון משרד החינוך


 
 צילום: דודי הולצמן

בירידה מהמצוק אל חוף הים מונצח אמנון פומרנץ, שנהרג בפעילות מבצעית ברצועת עזה 

במחלף חבצלת השרון נחצה את כביש 4 ונמשיך למושב הקטנטן ביתן אהרון. בכניסה למושב שדרת פיקוסים ענקית. מולה, על רכס כורכר צר וארוך, נמצאת שמורה קטנה ויפה, ועליה שביל מסומן. השביל עובר בתוך פריחת חורף מרהיבה (מדצמבר ועד מרץ), של אירוסים, כלניות ורקפות. משיא הרכס נראה גם את הים. עץ חרוב ענק יוצר מעין ״מערה״ שבתוכה אפשר לשבת עם הילדים, לספר סיפור ולהרגיש בתוך הרפתקה. 





 צילום: דודי הולצמן

השביל ממשיך עד לקצה הצפוני של הרכס, ולמערות קבורה עתיקות
 צילום: דודי הולצמן

נחזור באותה דרך בה הלכנו. בכניסה נמצא גן אירועים בשם ״בית הראשונים״ בתוך בית שבו גרו ראשוני המתיישבים בעמק חפר. במקור זה היה בית חווה גדול שנבנה במאה ה-1ֿ9 על ידי אנטואן בישארה טיאן, בעל קרקעות העמק עד לרכישתם בידי חנקין.
בחצר בית הראשונים מספר מתקנים חקלאיים ותצפית אל מרחבי עמק חפר, לזכר רמי כהן שנפל במלחמת לבנון.

 צילום: דודי הולצמן

במושב עצמו נמצא משק הלברכט ובו מגוון פעילויות לילדים - קטיף, אסיף, אפיית פיתות ועוד הרבה פעילויות חקלאיות

אל כפר הרא״ה
מביתן אהרון נמשיך צפונה לכיוון כפר ויתקין, ומזרחה לעבר כביש 4. לפני הגשר העובר מעל נחל אלכסנדר יוצאת דרך צפונה לאיזור התעשיה ולגשר הצבים, אתר יפה בו אפשר לראות ולהאכיל צבי מים ענקיים שחיים בנחל. על נחל אלכסנדר כתבתי בפוסט אחר בבלוג שלי. אם נמשיך בכביש מכפר ויתקין לכביש 4, נראה לפני הצומת שלט לבית העלמין של אלישיב. הדרך מגיעה עד למרגלות תל חפר, שעליו יש פריחת חצבים מרשימה בחודש ספטמבר ועד אמצע אוקטובר. בכביש 4 נפנה צפונה עד לצומת הרא״ה, ומשם ימינה ושוב ימינה למושב כפר הרא״ה. הכפר, אחד המושבים הדתיים הראשונים בארץ, נקרא על שמו של הרא״ה - הרב קוק, הרב הראשי לישראל, ועוסק ברובו בחקלאות ובחלקו בחינוך ובמקצועות חופשיים. בכפר נמצאת הישיבה המפורסמת של בני עקיבא שהקים הרב נריה לפני כ-80 שנה, ומוזיאון לתולדות הישוב



משפחת יעקבס מהכפר פתחה בשנים האחרונות מחלבה מוצלחת בשם ״משק יעקבס״, ומייצרת גבינות איכותיות ביותר. לאחרונה, הם פתחו חנות, ולידה עוד מספר חנויות שמוכרות את תוצרת המושב בימי שישי נערך שם שוק ססגוני של ירקות, פירות, גבינות ומאפים.
המושב סגור לכניסת כלי רכב בשבת

גבעת חיים
כביש 581 ממשיך מכפר הרא״ה מזרחה, אל הקיבוצים הותיקים של עמק חפר. קיבוץ גבעת חיים נוסד לפני יותר מ-80 שנה, ונקרא על שם חיים ארלוזורוב. הוא התפצל, בזמן הפילוג הגדול בתנועה הקיבוצית, ל״איחוד״ ו״מאוחד״. 

ב״איחוד״ נמצא מרכז ההנצחה לגטו טרזינשטאט (בית טרזין) ובו מתקיימות פעילויות חינוכיות הקשורות לשואה והנצחתה. 


 צילום: Odebre

למי שמחפש נקודת עניין לילדים: פינת חי דמויית ספארי קטן נמצאת גם היא בקיבוץ, ושמה ״לגעת בחיות״. יש כמובן גם פינת ליטוף ואפשרות לחלוב עיזים

צילום: יום טוב

בריכות עין החורש - תחליף קרוב לעמק החולה
מגבעת חיים אפשר לנסוע דרומה לכיוון עין החורש. בריכות הדגים הנטושות של עין החורש הופכות מדי חורף למקום ריכוז לאלפי ציפורים. המקום הפך לפארק צפרות דמוי עמק החולה. אפשר לנסות לעבור בדרכי העפר הבוציות עד לנחל אלכסנדר, ולהגיע עד מאגר משמר השרון.

מאגר משמר השרון
למי שרוצה דרך פחות הרפתקנית - אפשר לחזור לכביש 4 ולהמשיך דרומה עד קיבוץ העוגן, לעקוף את הקיבוץ מדרום ולהגיע לנחל אלכסנדר.
הדרך הנוחה ביותר היא נסיעה דרומה לצומת רופין, פניה שמאלה (מזרחה) עד לפני שהכביש פונה ימינה בחדות למושב חניאל. במקום לפנות ימינה, המשיכו בדרך עפר נוחה, עד לנחל אלכסנדר, פנו שמאלה (סימון שחור) עד למאגר משמר השרון


 צילום: דודי הולצמן


 צילום: דודי הולצמן

 צילום: דודי הולצמן

מדי סתיו מגיעים לכאן אלפי שקנאים, בדרכם מאירופה לאפריקה. הם מנצלים את זמינות הדגים בסביבה (שקנאי בוגר אוכל עד כמה ק״ג דגים ליום, פעמיים ביום מאכילים את השקנאים) עפים לחפש מזון וחוזרים למאגר היפה, שיש לידו שני מצפורים. גם במעופם וגם במנוחתם - זה מחזה מרהיב. בבוקר כדאי לצפות מהמצפור המזרחי, בשאר חלקי היום - מהמערבי. המקום מוסדר ואפילו די עמוס בשבתות.

קישורים נוספים

3 תגובות:

  1. סיור יפה ואם כבר הגעת לגבעת חיים כדאי להזכיר את הגלעד לנופלי המצור על גבעת חיים (25/11/45), שנמצא על הכביש הישן שחיבר בין עין החורש לגבעת חיים. הבריטים בעקבות פיצוץ משטרת סידני עלי הקיפו את שפיים וגבעת חיים בחיפוש אחר המבצעים. הישוב הגיב בגיוס המונים לפריצת המצור. הייתה זו שעתו היפה של העם אל היישובים המכותרים נהרו חברי קיבוצים וגרעיני התיישבות לצד פועלי תעשיית היהלומים חברי אצ"ל מנתניה. ההמונים הסתערו אל מול הרובים של החיילים הבריטים ונורו בגבם.יזכרו לעד מילותיה האחרונות של אילה טננבוים הי"ד "קדימה בעד המולדת". (מתוך תיאור האירוע במשמר לילדים במלאות עשור למצור).

    השבמחק

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז