יום שישי, 2 בדצמבר 2016

חומה, מגדל ו-80 שנה

לפני 80 שנה, פרץ בארץ המרד הערבי הידוע, "המאורעות". המורדים פגעו בתחבורה יהודית ובריטית, בישובים מבודדים ובשולי הערים כמו גם בצבא הבריטי. יחד עם זאת, הישוב היהודי באותה תקופה ראה ימים של תנופה והתיישבות גדולים. היה צורך בהקמה מהירה של ישובים, באופן שערבים לא יוכלו לפגוע בהם. מבנים ארעיים מעץ היו עולים באש בקלות, ולכן פותח "מודל" של בניה מהירה ובטוחה, שנקרא "חומה ומגדל".
הטכניקה היתה של בנית חומה כפולה, בין שני קירותיה הוכנס מילוי של חצץ, שבלם כדורים. בלב החצר, שיצרה החומה, הוקם מגדל תצפית מצויד בזרקור רב עוצמה, לגילוי מוקדם של מתנקש אפשרי. בתוך המבנה התרכזו המתיישבים, בדרך כלל חברי גרעין קיבוצי.

ישוב קם ביום אחד
זו היתה הדרך העיקרית שבה הוקמו יישובים חקלאיים במשך 3 שנים, עד שנת 1939. מאמץ של מאות אנשים ביום אחד אשר איפשרו את אותה בניה מהירה, המשך הבניה נעשה בהדרגה מאוחר יותר. האבטחה היתה של אנשי ביטחון יהודיים. העצים וחצץ הוכנו מראש, כל מבצע מסוג זה אורגן ותוכנן מראש.
הראשון שביישובים היה כפר חיטים, ממש בימים אלה לפני 80 שנה, ב-7 בדצמבר 1936. מושב שיתופי ראשון, אך לרוב לא מונים אותו כישוב חומה ומגדל, משום שעלה להתיישב על גבי שרידי מבצר קיים, ממערב לכינרת. שלושה ימים לאחריו, קם הישוב, על פי המתכונת הידועה של חומה ומגדל, תל עמל (כיום קיבוץ ניר דוד). אחריו קמו ישובים מדי כמה שבועות, בסך הכל 52 ישובים.
בשנת 1937 ביקרה בארץ "ועדת פיל" שהמליצה לחלק את הארץ לשתי מדינות, וליצור מדינה יהודית קטנה בצורת האות האנגלית "N", מגדרה ועד חיפה, מחיפה ועד בית שאן, ומבית שאן ועד מטולה. על מנת לחזק את "המפרקים והקצוות" של המפה השברירית, הוחלט למקד את ההתיישבות בהרי מנשה (עין השופט, דליה), במישור החוף הדרומי (נגבה, כפר מנחם), בעמק בית שאן (תל עמל, שדה אליהו, כפר רופין, טירת צבי ועוד) באצבע הגליל (עמיר, דן , דפנה). בנוסף גם קצת "לחרוג" מהמפה, בגליל המערבי (חניתה, אילון).
לשיא הגיע מפעל ההתיישבות בעליה לחניתה, בגליל המערבי, ב-1938, בלב איזור עוין, מבודד מכל ישוב יהודי. בעליה זו השתתפו אלו שהפכו אחר כך למנהיגי מערכת הביטחון – יצחק שדה, יגאל אלון ומשה דיין. 
במהלך שנת 1939 החלו הבריטים להביע את הסתייגותם מההתיישבות, אולי כהכנה ל"ספר הלבן", ולכן החלו להקים את הישובים בלילה, במקום ביום, כדי לקבוע עובדות בשטח. במאי 1939 נכנס לתקפו הספר הלבן, שמנע כמעט לחלוטין התיישבות יהודית, ובמקביל דעך המרד הערבי. תקופת חומה ומגדל באה אל סופה והשאירה מאחוריה עשרות יישובים, ומפה התיישבותית שונה בתכלית. הישובים התפנו לבניית בתי הקבע ולביסוס כלכלי.

את רשימת הישובים והסברים על הבניה תוכלו לראות כאן
הקמת הישובים הפכה מעין מופת ומודל לחיקוי בפעולות התיישבות אחרות. גוש אמונים, בפעולות ההתנחלות הראשונות בסבסטיה ובמקומות אחרים, ניסה לדמות את עצמו, ברעיון ובמעשה, למתיישבי חומה ומגדל. הכנות בסתר, עליה מרוכזת של אנשים רבים, והתיישבות מול שני גורמים שלא אוהדים את מפעל ההתיישבות – הערבים והממשלה. במקרה של גוש אמונים, כמובן, מדובר בממשלת ישראל, ולא בממשלה הבריטית.

במספר ישובים שוחזרו אתרי חומה ומגדל, שהפכו למוזיאונים, ומאפשרים סיור במקום.

ניר דוד
הקיבוץ הראשון שהוקם כישוב חומה ומגדל (ונקרא אז "תל עמל"), שימר ושיחזר את המבנה ברוח אותם הימים. בימי החגים קיימת פעילות ברוח חלוצית ואפילו אפשרות לאכול "ארוחת חלוצים".
 צילום: A&D

 צילום: אברהם גרייצר

יש במקום חזיון אור- קולי, ולידו שתי אטרקציות שיתאימו גם לימי החורף. "גן גורו", שבו חיות ייחודיות מאוסטרליה, והסחנה. גן השלושה, בו המים הם בטמפרטורה של 28 מעלות כל השנה, ומתאימים גם לימים קרירים. הכניסה לאתר חומה ומגדל היא בחינם לאלו הנכנסים אל הסחנה.
בנוסף, קיבוץ ניר דוד נמצא על גדת נחל ה״עאסי״, ויש בו גם צימרים על המים וגם שיט קייאקים. ההשתלטות של קיבוץ ניר דוד על נחל שאמור להיות נחלת הכלל, שנויה במחלוקת, והקיבוץ המופרט בונה שכונת וילות חדשה על הנחל.

לא הרחק נמצא גם ״פארק המעיינות״, אתר מים מקסים ופופולארי בימי הקיץ. עוד על המעיינות בעמק נוכל לקרוא בפוסט שכתבתי על האיזור 

מעל הקיבוץ מתנשא לו הר הגלבוע, שמושך אלפי מטיילים בראשית האביב עם פריחת האירוסים 
איך מגיעים? מכביש 71 (עפולה בית שאן) יוצא דרומה כביש 669, לכיוון הקיבוצים שבאזור. לאחר כמה קילומטרים נגיע לאתר.

חניתה

בקיבוץ חניתה בגליל המערבי יש מוזיאון לתולדות האזור ולישובי חומה ומגדל. במוזיאון ישנם ממצאים קדומים שנמצאו באזור. כדי לספוג את אווירת חומה ומגדל, שיקמה קק"ל בחניון שמתחת לחניתה ליד הכניסה הדרומית, מבנה בסגנון חומה ומגדל. ניתן לטייל במקום וביערות שמסביב. קק"ל שילטה בצורה יפה את האזור. חניון חומה ומגדל מתאים גם לנכים.
צילום:  Avi1111



ליד החניון שלט קטן מוקדש לאיש קק"ל שדאג לרכישת המקום: יוסף סינגיליה. יוסף עלה מאיטליה בשנות השלושים, וכדובר איטלקית רהוטה, בא אל בעלי הקרקע והציע להם לרכוש אדמות עבור מנזר (התושבים לא היו מוכרים אדמה ליהודי).  בגלל שחשבו שהוא איטלקי - לא חשדו, מכרו את הקרקע - וכך נרכשו אדמות חניתה.
מעל הקיבוץ (הכניסה מהגדר הצפונית) יש תצפית לשטח לבנון, ומערה (מערת הסולם) . אם רוצים לבקר במקום, יש לבקש מהקיבוץ אישור. יש לשים לב, לעיתים צה"ל מונע את הגישה למקום מפאת רגישותו הביטחונית.
למטילים באזור מובטח נוף נפלא ומבחר עשיר של אתרים כמו מערת קשת, ראש הנקרה, חופי אכזיב ועוד. על חלק מהאתרים כתבתי בפוסט שלי על שלומי וסביבתה.

איך מגיעים? צומת חניתה שוכן למעשה בשטח הישוב שלומי, על כביש 899. ממנו יש פניה לכיוון הקיבוץ. ב"חצי הדרך" לקיבוץ נמצא חניון חומה ומגדל.
 
הדרומי בישובי חומה ומגדל הוא נגבה, ממזרח לאשקלון. לנגבה שמור מקום של כבוד בפנתיאון המלחמה הישראלי, בעיקר בזכות עמידת הגבורה במלחמת העצמאות. אך הקיבוץ קם תשע שנים קודם לכן כישוב חומה ומגדל, והיה הישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ. בקיבוץ נוכל לראות את שחזור מבנה חומה ומגדל, טנק מצרי מימי מלחמת העצמאות, את מגדל המים הישן המנוקב, ואת האנדרטה של נתן רפפורט לזכר מגיני הקיבוץ.
 צילום: Bukvoed

 צילום: זכי אבינור

 צילום: מיכאל יעקבסון

היום, הקיבוץ שהיה הדרומי ביותר נמצא ממש בלב הארץ, וסביבו שפע אתרי מורשת וזיכרון כמו ״גבעת תום ותומר״ ועוד אנדרטאות, אך גם אתרי בילוי כמו מרחצאות חמי יואב.

איך מגיעים? לקיבוץ נגבה אפשר להגיע מכביש 35 (אשקלון-קריית גת) או מכביש 3 (אשקלון-קריית מלאכי) 

תל יצחק
קיבוץ תל יצחק שבשרון קם גם הוא במסגרת "חומה ומגדל". לפני כמה שנים נבנה גן שעשועים בקיבוץ, סמוך לסופרמרקט, בדמות "חומה ומגדל". הכניסה אליו חופשית. ממוקם סמוך למרכזי אוכלוסייה כמו נתניה, רעננה וכפר סבא, הילדים יכולים לבלות בו.
איך מגיעים? כביש 553 מחבר את צומת דרורים שעל כביש 4 עם מחלף פולג ("איקאה") שעל כביש 2. בערך באמצע הדרך, רמזור מפנה דרומה לתל יצחק. לאחר הפניה, פנו ימינה ליד תחנת דלק, ושמאלה לתוך הקיבוץ.

חומה ומגדל במסמכים ובקישורים:
 
סרט שצולם בימי חומה ומגדל מתוך הסדרה ״שרתי לך ארצי״ 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

"בַּשָּׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַּן עֵדֶן,וְאָמַר לוֹ: רְאֵה, מַעֲשַׁי כַּמָּה נָאִים וּמְשׁוּבָּחִין הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי-בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי. תֵן דַעַתךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ"
מדרש קהלת רבה, ז