טמפלרים, אלונים וקברים: טיול בבית שערים, קרית טבעון ומושבות הטמפלרים

צילום:ספיר הולצמן

הישוב העירוני קרית-טבעון, השוכן בין מורדות הגליל התחתון לעמק יזרעאל, מרכז סביבו אוסף אתרי טבע ונוף, היסטוריה וארכיאולוגיה. סוף החורף ותחילת האביב מתאימים במיוחד לבקר באיזור, הפורח בשלל כלניות, רקפות וכליל החורש

קרית טבעון: אלונים ורכבת

תחילתה של קרית-טבעון במספר ישובים נפרדים: אלרואי, ישוב של עולים מכורדיסטאן, קריית חרושת וקריית עמל שכונות פועלים קטנות. בשנות ה-40 נוסד הישוב טבעון, מצפון לכביש חיפה-נצרת ובו היו בעלי מקצועות חופשיים רבים. היישוב המאוחד קם ב-1958 ונודע בתודעה הסביבתית שבו ובהשקעה בחינוך ובתרבות. רוב היישוב, בעיקר בשטחו הצפוני, טובל בירק רב ונמצא ממש בתוך גבעות האלונים, שהוא למעשה יער האלונים הגדול ביותר בארץ. ליד טבעון נמצא גם עץ האלון הגדול ביותר בארץ, שהתגלה די במקרה ליד השבילים שמסביב לטבעון, ושבהם מרבים תושבי הישוב לטייל. מסלול טיול מיוחד הכולל את עץ האלון הגדול הוא שביל אילן. בהחלט מומלץ!

 

צילום:ד"ר אבישי טייכר

 

מצפון לקרית טבעון נמצא בסמת-טבעון, הישוב הבדואי הראשון שקם בצפון הארץ, כחלק ממדיניות התיישבות קבע של הבדואים, בשם בסמת-טבעון. בניגוד למצב בדרום הארץ, כאן ההתיישבות הצליחה במידה סבירה.

ממערב לישוב, במורד, זורם לו נחל הקישון, ועברה בעבר רכבת העמק. נחל (נהר?) הקישון עובר מהפכה גדולה, מתעלה מצחינה ומזוהמת לנחל זורם ומשוקם. במורד שכונת קרית חרושת לכיוון הקישון נוצר פארק עם מתקני משחקים, ליד אחת מתעלות הקישון. ליד הפארק שוחזר קטע ממסילת הרכבת שחיברה בין חיפה, בית שאן וצמח, וממנה לסוריה, היא רכבת העמק. על המסילה מוצב גם שיחזור קרון (לא באמת מרכבת העמק, אלא מאוחר יותר) ומבנה בטון, שהיה חלק מהתחנה בימי המנדט. צפונה-מערבה משם, מתחת לישוב אלרואי (היום שכונה של טבעון), שיחזור של תחנת רכבת העמק עם קרונות, ומצפון - מעיין קטן ובריכה משוקמת - מעיין אלרואי.

 

צילום:ד"ר אבישי טייכר

 איך מגיעים? מהכיכר הראשית של טבעון, רדו דרך הרחובות רבין, מוטה גור, מעלה השיזף וחיים וייצמן עד לפארק הקישון.

המושבות הטמפלריות

במאה ה-19 קמה קבוצה גרמנית-פרוטסטנטית, שראתה את ייעודה בהגירה לארץ ישראל ארץ המקדש (משם השם - טמפלרים), התיישבות חקלאית וחיים נוצריים מלאים בארץ. הם הקימו 7 מושבות ומספר שכונות בפאתי הערים ונודעו ביכולותיהם החקלאיות והטכניות. בגליל התחתון, הקימו הטמפלרים שתי מושבות ב-1906: בית לחם הגלילית, ו-וולדהיים.
הגרמנים היו בעלי בריתם של הטורקים, בימי מלחמת העולם הראשונה וכך ניצלו יערות האלונים סביב המושבות מגורל היערות בשרון וברוב הגליל התחתון - הטמפלרים פשוט רצו לשמור על נוף היערות ליד הבית שלהם.

בני הדור השני והשלישי שלהם, הפכו לתומכי הנאצים. לכן  גורשו ברובם לאוסטרליה במלחמת העולם השניה (במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה, התקזזו הגרמנים עם ממשלת ישראל על ערך המושבות).

לאחר קום המדינה, התיישבו במקום של הטמפלרים עולים מאוסטריה בבית לחם הגלילית. עולים מרומניה הגיעו לולדהיים (שהפכה לאלוני אבא , על שם הצנחן אבא ברדיצ’ב שנשלח אל יהודי אירופה במלחמת העולם השניה ונהרג בידי הנאצים). הבתים היפים והמתקנים החקלאיים נשארו ושימשו למגורי המתיישבים. מי שקרא את הספרים "פונטנלה" ו"רומן רוסי" של מאיר שלו, יליד האיזור, בוודאי נזכר במתיישבים הגרמניים שהיו חלק מנוף האיזור בימי המנדט.

כדי להגיע למושבות הטמפלרים, סעו מטבעון מזרחה על כביש 75 ופנו בצומת אלונים צפונה-מזרחה.

מסלול יער אלוני אבא

200 מטר ממערב לכניסה למושב אלוני אבא, ליד מכלאת בקר, מתחיל מסלול מסומן בתוך שמורת יער אלוני אבא. כפי שהזכרנו, קרבת היער למושבות הטמפלרים הצילה אותו מכריתה וכך אנו נהנים עד היום מיער אלונים, כפי שכיסה בעבר שטחים נרחבים בארץ ישראל. רוב עצי היער הם אלוני תבור (שיכולים להגיע לגודל מרשים), אלות, אשחרים ועוד מיני עצים.

בתחילת המסלול, יש תיבה ובה דפי מסלול והמסלול עצמו קל ומסומן היטב. הוא נכנס אל מעבה היער, עובר בין האלונים והאלות וכמעט מכל עבר תמתין לנו כלנית, רקפת או אירוס מצוי. לאחר הליכה בעליה קלה של כעשרים דקות, נגיע אל קרחת יער ענקית, שנראית בחודשי החורף כמו מדשאה אחת גדולה ובה פזורים עצי אלון תבור עתיקים וגדולים במיוחד. בקשו מהילדים (או נסו בעצמכם) להקיף במעגל את העצים, ראו שלפעמים דרושים לכך עשרה ילדים!

צילום:יהודית גרעין כל

נחצה את קרחת היער מערבה ושם ממשיך השביל ומתפתל, חלקו ביער וחלקו בשטחים פתוחים ופורחים. בסופו של דבר השביל יוציא אותנו בנקודת ההתחלה ובדרך נוכל לצפות על ישובי עמק יזרעאל הסמוכים. לפעמים נראה את הפרות המקומיות רועות באחו. אז לרגע קט, ניתן לחשוב שאנו בפיסה קטנה מאירופה.

המושבות הגרמניות לשעבר הן כיום מקום נעים, מלא מסעדות, בתי קפה וחנויות לדברי אומנות, וגם מקומם של הצימרים לא נפקד. בבית לחם הגלילית כדאי לבקר בבית וגנר שמשמש כעין מרכז מבקרים, ובבית העם.

 

צילום:חנספק

  
בית שערים

על הגבעות שמדרום-מזרח לטבעון התגלה אחד האתרים הארכיאולוגיים המרשימים ביותר: בית שערים, היא "עיר המתים" של ימי המשנה והתלמוד (המאה השניה-השלישית לספירה): עשרות מערות קבורה מרשימות. אפשר להגיע מתוך הכיכר המרכזית של קרית טבעון, ואפשר גם לפנות ישירות מכביש 722 (יקנעם-אלונים) ולפנות לפי השילוט אל האתר.

יש באתר עשרות מערות, חלקן נמצאות בכמה מפלסים וקומות, בתוך המערות יש ארונות קבורה, תבליטים וכתובות. גולת הכותרת הוא הקבר המיוחס לרבי יהודה הנשיא, חותם המשנה.

 

צילום:דודי הולצמן

בית הקברות היה במשך מאות שנים אתר קבורה מועדף לעשירי יהודי העולם הרומי, כפי שמשתקף בכתובות שנמצאו באתר. מדי פעם מקיימים מתנדבים מקריית טבעון סיורים למערות נוספות, שאינן חלק מהאתר, ורק בסיור זה אפשר להבין עד כמה האתר הוא עצום.

 
צילום:דודי הולצמן

לאחרונה נחשף מאגר מים ענק מתחת לאתר.

אתר בית שערים הוא גם אתר מתאים לפיקניקים, במרץ-אפריל הוא נצבע בורוד של פריחת כליל החורש.

על גבעות שייח' אבריק

מאתר בית שערים נמשיך מזרחה כמה מאות מטרים (ברכב או ברגל). על גבעה נישאה עומד מבנה דו-כיפתי של קבר שייח' ולידו הפסל המפורסם של אלכסנדר זייד, רכוב על סוסו.

  
צילום:דודי הולצמן

שייח' אבריק, על פי המסורת המוסלמית, היה שייח' שנהג להתהלך צמוד לכד מים (אבריק) שבעזרתו טיהר את עצמו לפני התפילה, ומעשי ניסים רבים קשורים לשמו.

על אדמות אלה עלתה להתיישב משפחת זייד בשנות העשרים של המאה ה-20. אבי המשפחה, אלכסנדר זייד, עלה מרוסיה בעליה השניה, היה ממייסדי "בר גיורא" ו"השומר", והתיישב באיזור זה, רחוק מכל ישוב יהודי, בחווה מבודדת. המשפחה, שהיתה חלק מ"אגודת השומרים" (ההמשך של ארגון "השומר") עסקה ברעיית צאן ובקר.

בית המשפחה תואר בספר "אנשי בראשית" של אליעזר שמאלי, ורבים מאנשי הישוב היהודי נהגו לבקר במקום. כארכיאולוג חובב, השתתף אלכסנדר זייד בגילוי בית שערים.

אלכסנדר זייד נרצח על ידי פורעים ב-1938, ולאחר 4 שנים נקם הפלמ"ח את מותו. מותו גרם לזעזוע ועצב רב בישוב היהודי של אותם זמנים.

הפסל (פסל ראשון של יהודי שומר על סוס) הפך לסמל ההתיישבות בעמק יזרעאל, ונמצא ליד קבר שייח' אבריק. הפסל נראה למרחוק על ידי העוברים בכביש 722, והיו כמה נסיונות לגנוב ולהרוס אותו, אם מסיבות לאומניות ואם כמקור למתכת. הפסל מגודר היום, והד לסיפור גניבתו הוצג בסרט הנפלא "חצי טון ברונזה" בכיכובו של שלמה בראבא.

מרחבת הפסל נשקף נוף מקסים של מערב עמק יזרעאל.

 
צילום:דודי הולצמן

אלכסנדר זייד עצמו קבור בבית הקברות של השומרים, לרגלי הגבעה, סמוך לכביש 722. בית הקברות הוא אתר ייחודי ומעניין, מפתיע בפשטותו. גם הסופר אליעזר שמאלי קבור כאן. במורד הגבעה נמצא יער לנדוי, לזכר החלוצים הדתיים בעמק, שהקימו את מושב שדה-יעקב הסמוך. ביער פורחים מאמצע מרץ עצי כליל החורש ורודי-פריחה. 

 

צילום:ד"ר אבישי טייכר

 

מפת קרית טבעון  והסביבה

עוד בסביבה

נהלל ותל שימרון

סעו בכביש 75 מזרחה עד צומת נהלל. אם תפנו ימינה תוכלו להיכנס לנהלל, מושב העובדים הראשון, שבנוי בצורת עיגול מדוייק, ותושביו עוסקים עדיין בחקלאות. בין בני המושב המפורסמים ביותר – משפחת דיין לדורותיה, ולוחמים רבים בכל יחידות העילית של צה"ל ובשורות ההגנה והפלמ"ח. בית העלמין של נהלל נמצא מצפון לכביש 75, על תל שימרון, בפניה לישוב תמרת. בבית הקברות הצופה על העמק ועל המושב קבור משה דיין, כמו גם רבים מבני משפחתו, וגם האסטרונאוט אילן רמון.

בבית הקברות טמונה גם אביבה גפן, אחותו של משה דיין ואמו של יונתן גפן, שכתב עליה ועל משפחתו את הספר "אשה יקרה".
ב-2014 נוסף עוד קבר למשפחת דיין, עם מותו של השחקן והיוצר אסי דיין.

 
צילום:כפיר פתחי

כפר יהושע

מושב ותיק אחר נמצא בסמוך לנהלל: כפר יהושע, על שם יהושע חנקין (נקרא על שמו עוד בחייו). הכפר תוכנן על ידי ריכרד קאופמן, בצורת האות "י" מתוך הערכה ליהושע חנקין. בכפר עברה מסילת רכבת העמק, והיתה בו תחנה שמשמשת היום אתר לשימור.

הידעתם?

• "אגודת השומרים" קיימת למעשה עד היום כחברת שמירה ואבטחה
• כליל החורש ידוע בעולם כ"עץ יהודה" (Judas Tree), על שמו של יהודה איש-קריות, שעל פי הברית החדשה בגד בישו והסגיר אותו. העץ, שפרחיו היו פעם לבנים, האדים מבושה על חטאו של יהודה. העץ פורח סמוך לחג הפסחא שבו מציינים הנוצרים את האירועים של משפט ישו וצליבתו
• אסי דיין, בנו של משה דיין, בא חשבון עם אביו בסדרה "החיים כשמועה", כולל התייחסות לסיפור מותו והלוויה שלו
• בן ידוע אחר של נהלל הוא הסופר מאיר שלו, ונופי נהלל, כפר יהושע והסביבה משמשים רקע לספריו הנפלאים
• לאחרונה נחנך שביל אופניים חדש סביב קרית טבעון
• מסלול פריחה נוסף בבית לחם הגלילית והעמק
• פודקאסט טיול באלרואי ובית שערים
• מסלול באלוני אבא
• חורשת השומרים ליד טבעון
• מסלול טיול באלוני אבא

 
צילום:מרכז להב"ה רמלה

אוניברסיטת חיפה וחורשת הארבעים

מעטות הנקודות בארץ, בהן לאורך 2 ק"מ אפשר לראות נקודת תצפית מהיפות בארץ, מוזיאון מרשים, אתרי טבע ונוף, חי, צומח, היסטוריה רחוקה וקרובה.

את כל אלה אפשר לראות בשטח המצומצם של אוניברסיטת חיפה ומדרום לה.

   
צילום:דודי הולצמן

אוניברסיטה על ההר

נתחיל את טיולנו בנקודה הגבוהה ביותר בחיפה – מגדל האוניברסיטה (מגדל אשכול) . המגדל הוקם בשנות השבעים לפי הצעתו של האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר, ותוכנן בפועל ע"י האדריכל שלמה גלעד.  כבר עם הקמת המגדל ניטש ויכוח האם היתה הצדקה להקים מגדל כה גבוה (30 קומות) דווקא בנקודה זו, שמותירה את רישומה בנוף, ונראית מכל מקום מחדרה וצפונה (ובימי חורף בהירים – גם ממגדלי תל אביב!). מול שוללי הבנין עומדים אלה שטוענים – בנין גבוה חוסך בניה נרחבת על שטחי יער ירוקים.

כך או כך, גג המגדל משמש אחת מנקודות התצפית היפות בארץ. למרגלותינו נפרשת העיר חיפה, עכו, הקריות, כל הגליל המערבי עד לראש הנקרה, הרי נצרת, עמק יזרעאל, הכרמל ונופו ומרחבי הים התיכון. בימים בהירים בחורף נוכל לראות גם את כיפתו הלבנה של החרמון, את הרי הגליל העליון והשומרון – חלקים נכבדים מצפון הארץ.

העליה למגדל סגורה בדרך-כלל בשבתות

 

צילום:hanay

מוזיאון הכט

בתחתית המגדל מחכה לנו הפתעה נעימה נוספת: מוזיאון הכט, שנבנה מעזבונו של הנדבן ראובן הכט, מייסד ממגורות דגון ואספן אמנות וארכאולוגיה. במוזיאון אוסף עשיר של עתיקות ופריטי אומנות יהודית ואימפרסיוניסטית. הכניסה – חינם אין כסף, ומומלצת ביותר. מפתיע עד כמה אנשים לא מכירים את המקום, ובדרך כלל אין בו מבקרים רבים (פרט לפעילויות בתי ספר). הכניסה היא מהכביש החוצה את קמפוס האוניברסיטה, ממש ליד המגדל.

צילום:דודי הולצמן

 בין הממצאים הבולטים: ספינה עתיקה שנמשתה מהמים ליד מעגן מיכאל

 

צילום:אורן ריזן

על מוזיאון הכט ומגדל אשכול באתר של עמית מנדלסון

דרך הדורות

נמשיך בכביש הפנימי של האוניברסיטה דרומה, לכיוון יערות הכרמל ונגיע ל"דרך הדורות" – אתר ארכאולוגי שכולל מגוון שרידים שהועתקו לכאן ממקומות שונים בארץ, כל אחד ותקופתו, שיוצרים שביל שיוליך אותנו בין התקופות השונות בהיסטוריה של ארץ ישראל. האתר הוא יוזמתו של ד"ר ראובן הכט, שרצה למנוע פגיעה באתרים שעמדו בפני הרס, ולרכז אותם באתר אחד.

צילום:hanay

 חורשת הארבעים ומצוק הארבעים

*** נכון לדיווחים עדכניים, צה"ל סוגר מדי פעם את הגישה למסלול ***

השטח שמדרומנו לכיוון עוספיה הוא השטח הגבוה ביותר בכרמל, והנקודות הגבוהות בו עולות על 500 מטר. האזור הגשום כוסה בעבר ביערות אלונים, והיום הוא מכוסה בשילוב של אורנים, אלונים, אלות וכליל החורש. בתוכו, בולטת חורשה אחת מיוחדת, היא חורשת הארבעים – על שם ארבעים עצי אלון עתיקים ומרשימים במיוחד שאגדות רבות נקשרו בשמן.

צילום:Gidip

כך, למשל, מאמינים הדרוזים, שבלילות ירח מלא יורדים 40 צדיקים מהשמים וקובעים שם את גורל העולם. מדי פעם נוכל לראות מטפחת תלויה על אחד העצים, סגולה למזל למי שהשאיר אותה.

חניון הארבעים נמצא ממזרח לכביש 672 (חיפה-עוספיה. יש שילוט מהכביש). מחניון הארבעים יש שביל מסומן כחול, שיורד אל החורשה. משם, נמשיך דרומה, נעבור ליד עץ אלון נוסף שזכה לכינוי "עץ התמנון", ונצא לשטח פתוח, ובו באר (באר הארבעים) ופריחת אביב. מימיננו כרם זיתים, ומולנו נפרש נוף עמק יזרעאל, הקריות והגליל התחתון.

נמשיך עם השביל, שיוליך אותנו לאורך המצוק המזרחי של הכרמל (כאן כדאי להיזהר, בעיקר עם ילדים, ובעיקר לאחר גשם). הסלעים האפורים מכוסים כעת במרבדי רקפות, עיריות וצמחי תבלין ריחניים. מתחתינו מחצבת נשר, שפערה פצע גדול בהר. לאחר כמה מאות מטרים השביל מטפס ועולה בחזרה אל החורש הצפוף, ועובר ליד מערת קבורה ביזנטית, בדרכו אל מגרש החניה.

תוכלו כמובן לטייל בכיוון ההפוך – מהחניה אל החורש, המצוק, ולסיים בחורשת הארבעים. הגובה הרב וכמות המשקעים יחד עם מגוון תצורות סלע - מביא לשפע ומגוון של פריחה סביב חורשת הארבעים והשבילים סביבה - מחצבים בסוף קיץ דרך סתווניות וכרכומים בסתיו ועד רקפות, כלניות, נרקיסים, עיריות, סחלבים, אירוסים ושיחי לוטם משני המינים, מסוף החורף ועד אמצע האביב.

אזהרה: מומלץ לא לטייל זמן קצר אחרי גשם – סכנת החלקה!

צילום:דודי הולצמן

מצדה על הכרמל

בשנת 1942 חי הישוב היהודי בחרדה שמא הנאצים, שכבר היו 180 ק"מ מקהיר, יכבשו את מצרים ואחריה את ארץ ישראל. השלטון הבריטי תכנן פינוי של הארץ. במקביל תכנן הישוב היהודי תכנית התבצרות בכרמל וסביבתו, בשיתוף הבריטים. התכנית זכתה לכינוי "מצדה על הכרמל", בה תכננו להתבצר ולהלחם עד האיש האחרון או עד שתגיע תגבורת (למרות שבמצדה לא היתה למעשה לחימה כזו אלא התאבדות המונית).

האיום הסתיים אחרי קרב אל-עלמיין ואף נשכח מעט. רק לאחרונה זכה למחקר ולשחזור, ולהרבה מאמרים על הגורל שהיה צפוי לישוב היהודי אילו היתה הארץ נכבשת על ידי הנאצים.

אפשר לראות מעט מהתעלות והביצורים שוכנו, ממש ליד הפניה מכביש 672 לחורשת הארבעים

גבעת ההגנה

נמשיך עוד דרומה לכיוון האנטנה הגדולה. הגבעה שמדרום לאנטנה היא גבעת ההגנה, בה התאמנו אנשי ההגנה, בימי המנדט, וקולות הירי הוסוו בקולות הנפץ ממחצבת נשר. על הגבעה פסל לזכר חברי ההגנה מעשי ידי הפסל כפרי, שנחנך ב-1972 לרגל יובל ההגנה. הנוף מהגבעה המיוערת באורנים  (528 מטר) מדהים, והיא מכוסה בסוף החורף במרבד רקפות.

מה עוד באזור

החי-בר בכרמל (הכניסה מכביש 672, בין צומת דמון לאוניברסיטה, לכיוון מערב) – מוקד לאיקלום חיות בר שנכחדו מהארץ, הובאו מרחבי העולם ומתרבות מתוך מטרה להפוך לגרעיני רביה בשטחי הצפון הפתוחים. בחי-בר נוכל לראות יחמורים, איילי כרמל, כבשי בר, נשרים ועוד. יחמורים כבר שוחררו בהצלחה לטבע בנחל כזיב.

 צילום:דודי הולצמן

יערות הכרמל כוללים עשרות מסלולי טיול שמתאימים כמעט לכל העונות ובמגוון דרגות קושי. לאורך הצלע המזרחית של הכרמל מתפתלת "דרך נוף כרמל", שחלקה הדרומי עביר לכל רכב, והצפוני – רק לרכב רב-מינוע. הדרך מסתיימת בנשר, סמוך לאוניברסיטת חיפה.

בנשר אפשר לבקר בגשרים התלויים של נחל קטיע. ההגעה לשם מהצומת שמצפון לאוניברסיטה, לכיוון העיר נשר.

צילום:דודי הולצמן

חיפה מלאה באתרי טיול וביקור, שממחישים את הרב-גוניות של העיר. אחת הדרכים היפות לטייל בחיפה היא "טיול תחבורה" שממחיש לילדים את שפע אמצעי התחבורה בעיר.  לפני כשנה כתבתי על טיול תחבורה בחיפה.בפוסט אחר כתבתי על חיפה כעיר מקודשת לחמש דתות

לאחרונה יזם גיא שחר שביל שיקיף את כל האתרים המרכזיים של חיפה. יש גם אתר של מסלולי טבע עירוני בחיפה
 

הידעתם?

• חלק מהחורשות מתמלאות בלילה, ולעתים בימי חול בבוקר, במכוניות שבאות לכאן לצרכים רומנטיים, הרחק מעין הציבור
• סיפור הבאת היחמורים מאיראן בדקה התשעים לפני נפילת השאח (1979) הוא דוגמה ומופת לשימוש בתושיה ותעוזה - למען החי והטבע בארץ
• גג מגדל אשכול צר למדי ובגלל הרוחות העזות והמבנה הצר - הוא יכול להתנודד כמה עשרות סנטימטרים לכל כיוון
• עד 1989 היה מגדל אשכול המגדל הגבוה ביותר באסיה
• מסלול טיול נוסף בחורשת הארבעים

שביל אלוני קדימה

צילום: דודי הולצמן

שביל אלוני קדימה

יזמתי את השביל (יחד עם מיקי אקרמן ויוסי יצחק) בשנת 2005, מתוך ראיה שיש ליצור שביל טיול שיקשר את אתרי הטבע והנוף העיקריים במרחב הפתוח שבין יער אילנות, קדימה וצורן, וליצור נתיב טיולים שיחבר את תושבי האיזור לטבע, לנוף ולמורשת ההתיישבותית.

המרחב ממזרח לכביש 4 מבותר כמעט כולו על ידי כבישים, ישובים ומפגעים מעשי ידי אדם. איזור השרון עבר פיתוח מואץ ביותר בשנים האחרונות. רק בין יער אילנות ליער קדימה נותר רצף של 4-5 קילומטרים שכוללים יער, שמורת טבע נדירה ושטחי נוף חקלאי.

למרות הפיתוח המואץ שעבר אזור השרון בשנים האחרונות, נשמר רצף שטח המשמר ומאפיין את נוף השרון, כשטח פתוח בעל איכויות של טבע ונוף חקלאי במרחב קדימה – צורן והישובים הכפריים המקיפים אותם. חשיבותו של שטח זה גבוהה מבחינה ציבורית, חינוכית ולצורך שימור המגוון הביולוגי של אזור השרון, במיוחד – אירוס הארגמן הנדיר.

השטח כבר היום תחום מכל עבריו על ידי בינוי ותשתיות, ויש להשקיע מאמץ בשחזור נופו הטבעי. אולם, האיומים הגדולים ביותר על המרחב הם מיוזמות פיתוח, חלקן הגדול מאושר בתוכניות תקפות, אשר אם ימומשו יבטלו כליל את משמעותו של המרחב כשטח פתוח בעל ערך ציבורי ואקולוגי.

בלב השטח שוכנת שמורת אלוני קדימה – שמורה קטנטנה בת 9 דונם, ובה "מעט המחזיק את המרובה" – אלונים עתיקים, שריד ליער השרון; פריחה מרהיבה של מאות אירוסי ארגמן; פריחה של מיני צמחים נוספים האופייניים לבית הגידול ההולך ונכחד של השרון: קידה שעירה, שום תל אביב, תורמוס, אלקנת הצבעים ועוד.  

החברה להגנת הטבע, קק"ל ובלוטים- כפר קדימה צורן, למען איכות החיים והסביבה, פועלים לשימור וטיפוח המרחב לטובת האדם והסביבה.  

השביל סומן ונחנך בתחילת 2009 בסיוע החברה להגנת הטבע ובלוטים .

 

בלוטים –  כפר קדימה צורן, למען איכות החיים והסביבה, הוא פורום שהוקם ב-2006, ופועל לשימור וטיפוח המרחב לטובת האדם והסביבה. בלוטים הינו ארגון מתנדבים א-פוליטי של פעילים תושבי הישוב קדימה-צורן. שם הקבוצה מייצג את האלונים הרבים הקיימים ביישוב ובסביבתו. בלוטים שמה דגש מרכזי על נושאים של איכות הסביבה ובין היתר פועלת נגד בנייה של תחנות דלק בסמוך לבארות מים ולהקמת שבילי אופניים בישוב וסביבתו.

בעקבות היוזמה שלי, בשנת 2010 החליטו ההורים, המורים והתלמידים של מחזור ג בבית הספר יובלים בצורן לאמץ את שמורת אלוני קדימה בסיוע רשות הטבע והגנים ו"בלוטים". הילדים התוו שביל לאורך השמורה, תקעו יתדות, צבעו, ניכשו מינים פולשים ולמדו על השמורה וחשיבותה. המסורת ממשיכה גם במחזורים הבאים.

כדי להגיע לתחילת המסלול, פונים מכביש 4 מזרחה לחניון יער אילנות, שם מתחיל השביל (ניתן כמובן ללכת במסלול מיער קדימה עד ליער אילנות, או חלק מהמסלול).

ארבורטום

לפני ההליכה בשביל, כדאי להסתובב קצת ביער הייחודי שמצפון: זהו ה"ארבורטום", יער לאקלום עצים מרחבי העולם שפיתחה הקרן הקיימת לפני שנים, והיום אפשר לצעוד בו בשבילים מסודרים בין עצים מרחבי העולם. בין העצים יש מיני אקליפטוס ואלונים ייחודיים, ו"מעגל עצים" ייחודי, שמתאים במיוחד להפעלת כיתות ולמשחקי ילדים.

בין הארבורטום לנקודת ההתחלה של השביל קיים כיום מעון לטיפול בנגמלים מסמים. קק"ל, שהשטח נמצא באחריותה, מתכננת הקמת מרכז מבקרים ייחודי שינציח את אילן רמון.

צילום: דודי הולצמן

יער אילנות

נחזור לנקודת ההתחלה של השביל, ונצעד מזרחה. השביל ממשיך לתוך החלק המזרחי של יער אילנות, בין עצי איקליפטוסים ומעט אורנים. בסוף החורף ובתחילת האביב מתכסה היער בפריחה ייחודית – צבעונים, סחלבים, בן-חצב יקינתוני ועוד, וגולת הכותרת – אירוסי ארגמן. לאחר הליכה של כמה מאות מטרים נגיע לחלקת האירוסים. השביל עובר בין חבלים, כדי לא לפגוע בפרחים הנדירים, ביניהם אף כמה פרטים של אירוסי ארגמן צהובים.

צילום: דודי הולצמן

סביב האירוסים, נעשו נטיעות של אלוני תבור בשנים האחרונות, כמאמץ ייחודי של הקק"ל להשיב את איזור השרון לגדולתו – עד לפני 90 שנה הוא היה מכוסה יער אלונים, שמעטים ממנו שרדו.

לפני שהשביל נכנס לשטחים החקלאיים של קדימה, נראה גבעה קטנה משמאל, עליה כמה עצי אורן גלעין (צנוברים), צל ותצפית לכיוון קדימה וצור-משה.

נוף השדות

מכאן פונה השביל מזרחה, נכנס השביל לתוך דרך חקלאית שעוברת בין שדות התותים של קדימה לבין צור משה. לצד הנוף החקלאי היפה, יש לא מעט ניילונים ופסולת אחרת... שביום מן הימים תנוקה. הדברת שדות התותים נעשית באמצעות "הדברה ביולוגית" - שחרור חרקים שטורפים את המזיקים, ובכך מפחיתים את כמות חומרי ההדברה במידה משמעותית.

השדות והמרחב הפתוח אינם מוגדרים כשמורת טבע, אך הם יוצרים רצף בין אתרי הטבע ומאפשרים מעבר מאביקים בין הצמחים במרחב כולו.

צילום: דודי הולצמן

צור משה ופארק אתונה

לאחר כמה מאות מטרים, מיד כשנעבור פרדס מצד ימין, נטפס על סוללת העפר שמשמאל , ונעבור לשטחי המושב צור משה. המושב, הוקם בשנות ה-30 על ידי יוצאי יוון, כחלק מישובי "חומה ומגדל", ונחשב, אחרי הרחבתו, למושב הגדול בארץ.

צילום: דודי הולצמן

בשנת 2004 הוקמה אנדרטה ייחודית לזכר יהודי יוון שנספו בשואה, לכבוד הידידות בין ישראל ויוון ולכבוד אולימפיאדת אתונה.

נחזור לשביל, ונמשיך איתו בין השדות. הוא פונה ימינה עד לשמורת קדימה הקטנה והייחודית.

שמורת אלוני קדימה

בשמורת אלוני קדימה נמצא "עולם ומלואו" בשטח של 9 דונם. עצי אלון-תבור עתיקים, שריד ליער האלונים שהיה בשרון; פריחת אירוסי ארגמן מרהיבה וצפופה (בעיקר בעומק השמורה), קידה שעירה, רותם, שום תל-אביב, אלקנת הצבעים, תורמוסים ועוד. זוהי "שמורת עציץ", שמכילה מספר רב של מינים בשטח קטן, מוקף מכל עבריו בשטחי חקלאות ובניה. חשיבות השמירה על נקודה ייחודית זו, ועל רצף פתוח בינה לבין מוקדי פריחה אחרים היא גדולה ביותר.

צילום: דודי הולצמן

יער קדימה

השביל ממשיך דרומה לכיוון קדימה, ובפינת רחוב חנקין פונה שמאלה ומגיע ליער קדימה.
יער קדימה ניטע עוד בראשית שנות הארבעים, על אדמות חוליות קלות, בעצי איקליפטוס ואורן. גם בו יש פריחת אירוסי ארגמן מעטה וגם צבעונים, אך הוא בעיקר מהווה "ריאה ירוקה" ואתר פיקניקים לתושבי הסביבה. תוואי השביל עוקב אחרי הכביש הפנימי של השמורה ומסתיים בכביש 562 (צורן-קדימה-תל מונד), אך בהחלט אפשר לשוטט מחוץ לשביל ולצאת מהיער אל השדות המקיפים אותן. השביל אמור להמשיך עד צורן, ובעתיד להתחבר למערכת השבילים האחרים שתחומי מועצת לב השרון.

צילום: דודי הולצמן

איומים על השמורה ועל השביל

כביש 561 אמור לחבר את צורן וקדימה לכביש 4 ולהמשיך לכביש 2 ולנתניה. הכביש יהרוס את המרחב הפתוח, ינתק את השמורה מיער אילנות והפוך את המרחב האחרון שמשמר את נופי השרון לאספלט. פתרון בעיית הפקקים הוא חשוב, אך לכביש זה יש חלופות הגיוניות, מהירות וזולות בהרבה - בעיקר הרחבת מערכת הכבישים הקיימת.

קישורים נוספים:

לאמץ את שמורת אלוני קדימה
אירוסי ארגמן

אתר קק"ל ממליץ על יער קדימה 

נושם ממה שמתפרקים הפרדסים - פריחה ואתרים היסטוריים בלב השרון

לזכור: אנדרטאות ואתרי מורשת וזכרון בלב השרון

קדימה צורן - התיישבות, טבע וחגיגות יובל

הפודקאסט ״עושים טיול״ על יער אילנות ומצפור ויקר

 צילום: דודי הולצמן